קורסים - פסיכותרפיה קלייניאנית

מלאני קליין הביאה לגילויים תיאורטיים וטכניים רבים המהווים כיום חלק בלתי נפרד מהתפיסה הפסיכואנליטית כולה. 

היא תיארה תמונה סוערת ודרמתית של המתרחש בעולמם של תינוקות וטענה, בניגוד למה שהיה מקובל, כי לתינוק, שחווה מיומו הראשון תהליכים גופניים של יניקה ופליטה קיימת גם היכולת לארגן חוויות ראשוניות וליצור בתוכו ייצוג מנטאלי של תהליכים אלה, כלומר תהליכי השלכה והפנמה. קליין ביססה את תאוריית הנפש כתאוריה המשלבת תיאוריה של יחסי-אובייקט עם תיאוריית הדחף ורואה את הנפש האנושית כנטועה בשתי מציאויות: זו של העולם הפנימי וזו של המציאות החיצונית. קליין הדגישה את חשיבות הפנטסיה הלא-מודעת הקיימת מראשית החיים כמי שמבנה את העולם הפנימי של יחסי אובייקט. גילוייה אלההיוו את הבסיס לחשיבתה גם בהמשך כאשר פתחה את גישתה לעבודה עם מבוגרים.

 בחלקו הראשון של הקורס נפגוש את חשיבתה של מלאני קליין מתוך כתביה שלה, לצד מאמריהן של סוזן אייזיקס ופאולה היימן. נתעמק במודל העמדות שטבעה: העמדה הסכיזואידית-פרנואידית והעמדה הדיכאונית, ובמושגי היסוד הקשורים בהם: דחפי החיים והמוות, יחסי אובייקט ועוד, ונדגים אותם באמצעות דוגמאות מהקליניקה.

(סמסטר א')

הפסיכואנליזה, החל בפרויד, עסקה כסיסטמה טיפולית וכצורת חשיבה במצבו של נפש האדם. בקשריו המרכבים בין חיים למוות בלתי נמנע, בין בניה, תיקון לבין רוע והרס, בין אהבה ושנאה, בין חיוניות מענגת לבין התענגות פרוורטית- פסיכוטית.

מלאני קליין, אולי יותר מכל תאורטיקן אחר, עסקה  בחומרים אלה הן כחלק ממציאות נפשית לא מודעת לגיטימית והן כנתונים מבניים. מאין נחלה את תפיסת עולמה? מה היו מקורות ההשפעה? לאורך חייה הודתה לפרויד, פרנצי ואברהם.

בקורס זה נתוודע להשפעת כתיבתו של פרויד על מושגים עקרוניים במשנתה על אודות אפשרות אהבה וידיעת האחר כתיקון ל"מחלה" (שנאת המציאות  בהצגת הנרקיסיזם 1914). על קריסה לתוך מצב פסיכוטי תוך הכחשה והתעלמות נרקיסיסטית את גירויי המציאות ('אבל ומלנכוליה'  1915-7). על אודות גלגולי היצר בכלל ויצר המוות בפרט  והתגלגלותו לתוך ביטויים חמדניים וצרי עין, סדיסטים, מזוכיסטיים, פסיכוטיים.  "הראשון מבין היצרים המיניים שניתן לזהותו מופיע בתת השלב של בולענות טורפת כמעין אהבה הפועלת לחיסול כל קיום נפרד של האובייקטים" (פרויד, 'יצרים וגורלות יצרים' 1915). ונסיים במושג דחף המוות המרמז על נטייה ראשונית מולדת לחזור לנירוונה, לסטטי או בגלגוליו הנפשיים ההגנתיים, לתוקפנות הרצחנית של האחר והעצמי ('מעבר לעקרון העונג' 1920). או כמו שקליין תנסח זאת שהיאחזותנו בחיים, באותן תכונות מופלאות של חיותו של האובייקט הן אלו שמגרות את תחושת התסכול ואת הרצון לחסלו מתוך צרות עין ושנאה, וכך החיים מגרים את המוות והמוות הוא המגרה את החיים.

נקרא במאמרי פרויד וניעזר בחומר קליני שיביאו משתתפי הקורס.

(סמסטר א')

בטי ג׳וזף, ממשיכיה הבולטים של מלאני קליין, ידועה בתרומתה להבנת הגורמים המקדמים והגורמים המעכבים שינוי נפשי אצל מטופלים, תוך דגש על חידוד הטכניקה הפסיכואנליטית הקליניאנית לעידוד הגורמים המקדמים את השינוי הנפשי.

נדון בשניים ממאמריה בעלי ההשפעה הרבה בזרם הקלייניאני.

בהמשך הסדנה תהיינה שתי הצגות קליניות של שתי שעות טיפוליות עוקבות.

(סדנא מרוכזת - הסדנא תינתן בעברית).

עם פרסום ספרה של מלאני קליין "פסיכואנליזה של ילדים" בשנת 1932, החל עידן חדש בפסיכואנליזה בכלל ובפסיכואנליזה של הילד בפרט. השדה הנרחב והפורה של הטיפול הפסיכואנליטי בעוללים, ילדים ומתבגרים התאפשר עם פיתוחה של טכניקת המשחק על ידי קליין והניב שלל תובנות פורצות דרך בכל הנוגע להתפתחות תקינה ולפסיכופתולוגיה. גם כיום, ספרה של קליין רלבנטי כתמיד והקריאה בו מפתיעה לא-אחת בשלל ההבחנות שנדמה שהקדימו את זמנן.
במסגרת הקורס, נקרא פרקים נבחרים מתוך הספר ונלמד את הטכניקה של האנליזה בילדים בגילאים השונים ואת הקשר בין הטכניקה ומצבי חרדה מוקדמים במהלך ההתפתחות.
בנוסף, נתחקה אחר התפתחויות תיאורטיות וטכניות הנוגעות לטיפול בילדים באנליזה קלייניאנית ונבחן אותן  לאור חומר קליני שיביאו המשתתפים.

(סמסטר ב')

בשל האופן האינטואיטיבי בו הסיקה קליין את מסקנותיה התיאורטיות מן המפגשים הקליניים שלה עם הילדים הקטנים שפגשה, מהווה כל מושג שלה הכלאה של קליניקה ותיאוריה שמנהירות ומפרות זו את זו באופן שאינו ניתן להתרה. כל מושג הוא מנוף קליני רב עוצמה, והבנתו לעומק תורמת רבות להקשבה ולטכניקה הקליניות. בקורס נמשיך לבחון לעומק מושגי יסוד בחשיבה הקלייניאנית. כל מושג ייבחן דרך התבוננות משולשת: ראשית, דרך אופן המשגתו אצל מלאני קליין עצמה, שנית דרך אופן המשגתו אצל אחד המחברים הקלייניאנים הממשיכים/עכשוויים, ולבסוף דרך התבוננות באופן בו מתגלם המושג בוינייטה קלינית שתובא על ידי המשתתפים. המושגים שייבחנו בסמסטר השני הם: תיקון; הסמלה; אדיפוס; עיבוד ופירוש; בדידות ושייכות.

(סמסטר ב')
 

התסביך האדיפלי הוא אחד הגילויים החשובים ביותר של פרויד והוא נמצא  בלב החשיבה הפסיכואנליטית. זהו אחד הקונפליקטים המרכזיים בנפש האדם. הוא מארגן את החיים המנטליים והוא מרכזי להתפתחות הזהות המינית. בסדנה זאת נתמקד בראייה הקלייניאנית של הדרמה האדיפלית. תפיסתה של קליין בנושא זה התבססה על פרויד אך היתה שונה ממנו בכמה נקודות מהותיות. ממשיכיה של קליין ובמיוחד רון בריטון פיתחו והעשירו את הבנתנו לגבי המצב האדיפלי והשפעתו המכרעת על התפתחות האישיות ועל יחסי אובייקט. בחלק הראשון של הסדנה נדון בתאוריה הקלייניאנית לגבי התסביך האדיפלי. המנחה תציג את הנושא והקבוצה תדון בו. המשתתפים יתבקשו לקרוא שני מאמרים כבסיס לדיון. בחלק השני של הסדנא המנחה תציג שעה טיפולית על מנת להדגים כיצד התסביך האדיפלי בא  לידי ביטוי ביחסי ההעברה וההעברה הנגדית בשעה הטיפולית וכיצד אפשר להבינו ולעבוד איתו בפועל. בחלק השלישי של הסדנה אחד המשתתפים יציג מקרה עם שתי שעות טיפוליות מפורטות והקבוצה תדון במקרה ובעבודה הטיפולית.

סדנה בת מפגש אחד ביום ראשון 20/06/2021 בין השעות 15:00-19:00.
 

לכל קבוצה בת עד ששה משתתפים ייבחר מנחה מתוך סגל המסלול, שילווה אותה על פני שנת לימודים אחת.

השיעור יעסוק במופעים השונים של העברה והעברה נגדית ואיך עובדים אתם.

על המצע של ההמשגה של פרויד את מושג ההעברה, התיאורטיקנים הקלייניאנים הרחיבו, חידדו והעמיקו את ההבנה של תופעה זו ואת המשמעות הקלינית הקריטית של ההתייחסות אליה כ"דרך המלכה" הן לחוויה הרגשית הנוכחת בחדר הטיפול והן לפנטסיות הלא מודעות.

השיעור יעסוק בהתפתחות חשיבה זו החל מקליין ועד ימינו אנו תוך שימת דגש על הקליניקה של המושגים הייחודיים כגון "העברה כסיטואציה כוללת", הזדהות השלכתית ומעשה הפירוש.

(סמסטר א')

קליין הדגישה לאורך הקריירה שלה, כי התרומות המרכזיות שלה לפסיכואנליזה נובעות בראש ובראשונה מהגילויים שגילתה בתחילת דרכה בעבודה עם ילדים קטנים. 
היא תפסה את  הילד כיצור בעל נפש פעילה  מרגע היוולדו, הכוללת אגו ראשוני, פעילות דחפית ענפה,  תגובתיות רגשית עוצמתית לסביבה החיצונית והפנימית, ויכולת ראשונית להתגונן בפני חרדות מטלטלות. היא סברה כי  קשיים רגשיים, התנהגותיים והתפתחותיים של ילדים יכולים להתמתן ואף לעבור טרנספורמציה בתגובה להבנת עומק ולפירוש.בקורס נעקוב אחר ההתפתחות של קליין עצמה בעבודה עם ילדים: מהסקרנות הראשונית שלה כלפי הנפש הילדית שהובילה לתצפיות ערניות ומלאת באינטואיציה באופנים בו ילדים מבטאים את עצמם במשחקים, פעולות ומילים,  דרך התנסויות בהתערבויות טיפוליות שונות, ועד לפיתוח המלא של טכניקת המשחק.

 נתייחס להבנות של קליין לגבי מימדים שונים בטיפול בילדים: הסטינג, התמקמות המטפל,  עבודה עם טרנספרנס חיובי ושלילי, ואופן הפרשנות הייחודי.
נתייחס להתפתחויות בטכניקת המשחק הקלייניאנית לאורך השנים, ולהתאמות וההרחבות המרכזיות שלה.   נקרא מאמרים של ממשיכיה שעבדו עם ילדים: חנה סגל, אסתר ביק, בטי ג'וזף, דונלד מלצר, פרנסס טסטין ועוד.
מידי פעם, ככל שיאפשר הזמן, נתבונן על וינייטות שיביאו משתתפי הקורס.

(סמסטר א')

הסדנה תעסוק בעבודה עם חלומות מנקודת ראות קלייניאנית, הרואה בחלום ביטוי לילי של הפנטסיה הלא מודעת של יחסי האובייקט, ובה בעת מרחב פנימי לעיבודם (ביון, מלצר, קינודוז). ננסה לחשוב על ההבדלים בין מטופלים בשימוש בחלום במהלך הטיפול (סיגל, גרינברג), על החלום כקומוניקציה ועל האופן בו חלומות משקפים את יחסי ההעברה וההעברה הנגדית.
לקראת הסדנא יכינו שנים או שלושה משתתפים שעת טיפול מפורטת עם חלום, ובהתאמה לחומר הטיפולי (שיישלח מראש) יוצעו מאמרים לקריאה כהכנה לסדנא.
(סדנה מרוכזת).

בקורס נבחן מושגים רלוונטיים לנושא הטכניקה הקלייניאנית: הפנטזיה הלא מודעת, העברה והעברה נגדית, הזדהות השלכתית,  enactment  והסטינג. נחשוב על מטרות הטיפול  וכיצד פירושי העברה הם הכלי המרכזי להמשגה והבנה של הלא מודע. נלמד על הטכניקה דרך דוגמאות קליניות שיעזרו לנו לחבר בין תהליכי התבוננות ובין צמיחה של רעיונות, כמיטב המסורת הקלייניאנית. נקרא מאמרים נבחרים של קליין וממשיכיה שמייצגים התפתחויות משמעותיות בנושא זה של הטכניקה הטיפולית.

(סמסטר ב')
 

בקורס זה נתמקד במודלים התיאורטיים והקליניים של הרברט רוזנפלד של ג'ון שטיינר ושל רונלד בריטון. כל אחד מהם המשיך בפיתוח  והעמקה של מושגים מרכזיים בתיאוריה הקלייניאנית  ותרם תרומה משמעותית להבנה הקלינית של טיפול במטופלים בעלי הפרעות ראשוניות. נתמקד בתרומתו של רוזנפלד להבנת הפונקציות השונות של ההזדהות ההשלכתית ובהבנתו בדבר "הנרקיסיזם הפתולוגי"; בתרומתו של שטיינר בפיתוח מודל "הארגונים הפתולוגיים של האישיות", ובהתמקדותו ברגשות של מבוכה בושה והשפלה בעבודה הטיפולית; בדגשים של בריטון סביב מושג האמת והמציאות הפנימית ובמקום המיוחד שנותנים בריטון ושטיינר לסיטואציה האדיפאלית  בבניית המרחב המנטאלי  וביחסי ההעברה. נכיר לעומקם מושגים מרכזיים כגון: נרקיסיזם פתולוגי, מסתורים נפשיים (psychic retreats), פירוש שבמרכזו האנליטיקאי או המטופל, המשולש האדיפאלי כמרחב פנימי, האובייקט הצופה לעומת האובייקט הראשוני ועוד.

(סמסטר ב')

הבעיה של פרידה ונפרדות מעסיקה את המטפל שעשוי לראות שינויים ניכרים במטופלים בעקבות הפסקות בין מפגשים. הוא גם עשוי לראות תגובות על שתיקות במפגשים עצמם. עם זאת, לפעמים פרידה אינה מזוהה באופן מודע, והמטפל עד לתגובות חוזרות לפרידה שנותרות לא מזוהות על ידי המטופל. כדי לא לחוש נפרד, עשויות לצוץ התקשרויות קומפולסיביות עם אובייקטים מגוונים (מרגשים, שנואים, אידיליים וכדומה) כדי להימנע מהכרה במה שחסר. מגוון פעילויות עשויות לשמש כמיסוך הנפרדות. הם ממלאים את המפגשים, ולעתים קרובות מוודאים שאין 'מרווח' שבו מטופל ומטפל יהיו ערים לנושא הנפרדות. עבודה אנליטית המתרכזת בדינמיקות הנפשיות המתחוללות בבסיס התופעות האלה מתרכזת ביסודה בשאלה ממה נפרד המטופל? מה אבד לו ואינו יודע? במאמרוOn Separation; a clinical problem מדגיש ברנמן את ביסוסה של התבוננות אנליטית חשובה, שבמהלך פרידה מאובייקט אנושי טוב-דיו, הפציינט אינו לבד: הוא בקשר מתמיד עם סופר-אגו נוכח, מענה, שעושה כל שבכוחו למנוע מהמטופל גישה לאובייקט אנושי טוב-דיו. הכוחות הפועלים מבפנים ובהעברה מנסים להפריד הן את המטופל והן את המטפל מלהתקשר בדרך טובה דיה למאמץ אנושי יצירתי. הדגש של האנליטיקאי על מה שהמטופל נפרד ממנו, ויכולתו של האנליטיקאי לקשר מתמשך עם מאמץ אנושי 'טוב דיו', עשוי לאפשר התמודדות עם בעיית הנפרדות, בתוך ומחוץ למפגש, בדרך משמעותית שתאפשר עבודת אבל וטרנספורמציה מארגון פרנואידי-סכיזואידי לעבר עמדה דיפרסיבית.  

(סדנה מרוכזת - הסדנא תינתן בעברית).                                                                             

בסדנה זו נעמוד על יסודות הטכניקה של הגישה הקלייניאנית המקובלת בלונדון ונראה כיצד ניתן ליישמם באופן חי בעבודה טיפולית. נתייחס בין היתר לתפישות הקלייניאניות את הפנטזיה, את מקור הפתולוגיה והמכשולים בפני ריפוי, את ההתערבות הטיפולית כמתרחשת כמעט בלעדית דרך פירושי העברה, הניטראליות שעל המטפל לשמור, הרבדים הפסיכוטיים שבהם על המטפל לגעת, וטובו הבסיסי של האדם (לנוכח ההרסנות שבו) שעליו מתבסס כל טיפול. דגש מיוחד יושם על העמדה האנליטית המתבקשת מתפישות אלו.

(סדנה מרוכזת - הסדנה תינתן בעברית).

לכל קבוצה בת עד ששה משתתפים ייבחר מנחה מתוך סגל המסלול, שילווה אותה על פני שנת לימודים אחת.

במסגרת הקורס הזה נעמיק בחשיבות האתיקה הקלייניאנית, כפי שבאה לידי ביטוי בהגותו של ביון. נקרא טקסטים מביון המוקדם ובעיקר מזה המאוחר, תוך שימת דגש על עמקנותה של התיאוריה ועל יישומיה במעשה הקליני היומיומי.

(סמסטר א')

לידת הפסיכואנליזה הייתה מלווה בשימוש של פרויד במיתוס אדיפוס. במאמרו "מגדל בבל", ביון מנסח את ערכם של מיתוסים לתיאוריה פסיכואנליטית, תוך הישענות על תיאוריית החשיבה שלו. בסדנה נקרא יחד במאמר ונבחן את הרלבנטיות הקלינית שלו.

(סדנה מרוכזת).

הסדנה תאפשר הכרות ראשונית עם חשיבתו וכתיבתו של מלצר. נדון בנושאים כגון פבסדו בגרות והמימדיות של הנפש.

(סדנה מרוכזת)

פרויד ראה כי האהבה והעוינות הלא-מודעות האדיפליות - במציאות הפנימית: האובייקט ההורי - הובילו לאשמה. זה עשוי היה לייצר ספק אובססיבי לגבי יכולת האני לאהוב, או, אם האגרסיה התגברה, זה הוביל למחלה דיכאונית דרך ההזדהות עם האובייקט הפצוע, ש"צילו נפל על האני". קליין זיהתה שכשילדים שוברים צעצוע, הם עשויים להיות חסרי אונים כלפי חוסר המיומנות שלהם לתקן אותו. כשהמבוגר בא ומצליח לתקנו, הם עשויים לחוות הכרת תודה והערצה, ויתכן שגם צרות עין (envy). לפעמים ילד עשוי להתעקש שהוא יכול לבצע את המשימה בעצמו, והוא עושה זאת גרוע. זה יהיה תיקון מאני.  'הגנה מאנית' היא למעשה השם הגנרי להכחשה של מציאות פנימית, כולל נזק לאובייקטים הפנימיים המשולבים על ידי הקונפליקט האדיפלי – קונפליקט אדיפלי מוקדם ופאלי. בהתפתחות הנפשית חשוב להבחין  בצורך להכיר בסוג זה של נזק, וגם בכך שהוא, מטבעו, מעבר ליכולת של העצמי הינקותי לתקן. התרומה של העצמי הינקותי היא בויתור על השליטה באב והאם הפנימיים כך שהם יוכלו להזדווג (באנגלית גם לתקן: to re-pair) בתודעת הפעוט, ודרך מעשה אהבתם לתקן זה את זה. שחרור האובייקט הינו אם כן היבט חשוב של תיקון וזוהי העבודה הקשורה לעמדה הדיפרסיבית. דרך פנטסיות ופעולות תיקון אנו מקווים לעבד את החרדות של העמדה הדיפרסיבית. בסדנה זו נחקור את המושג הבסיסי של 'תיקון' שהציגה קליין ואת הקשר בינו לבין אהבה, שנאה ואשמה. נלמד על מרכזיותו בהבנת מסע ההתפתחות הנפשית והתהליך הטיפולי.

(סדנה מרוכזת - הסדנא תינתן בעברית)

בסדנה נבקש להתבונן במושג הטראומה ולבחון מופעים ומובנים שונים של חוויית הטראומה בנפש האדם, בקליניקה וביצירות ספרות. נתחקה אחר צורות שונות בהן טראומה מגולמת בנפש, וכיצד הן קשורות לסיטואציה הטראומטית, לעמדתו של מושא הטראומה וליכולתו לשאת לה עדות חיה בעת ולאחר התרחשותה.

לכל קבוצה בת עד ששה משתתפים ייבחר מנחה מתוך סגל המסלול, שילווה אותה על פני שנת לימודים אחת.

הקורס האחרון של תכנית הלימודים מוקדש להקשבה האנליטית לחומר שמביא המטופל בתוך השעה הטיפולית, ולשאלה כיצד מתוך הקשבה זו נבנה הפירוש.
זהו קורס של 4 שעות אקדמיות בכל מפגש. הקורס יחולק לחמישה מפגשים כפולים  ושני מפגשים נפרדים. בכל אחד ממפגשי הקורס יוצג חומר קליני שיובא ע"י תלמידי הקורס, לצד דיון ולימוד של אחד מהמאמרים של ממשיכי קליין: בטי ג'זף, חנה סגל, מייקל פלדמן, אן אלוורז ואחרים. את הקורס ילמדו פרופ' רחל בלס, אבי בקר, ד"ר אליהו פלדמן, גלית גמפל, הגר גלבוע  וד"ר ערן רולניק:

1. בטי ג'וזף – פרופ' רחל בלס
שיעורים 1 ו-2

2. הקשבה לתחילת טיפול – הגר גלבוע
שיעור 3

3. חנה סגל – אבי בקר
שיעורים 4 ו-5

4. מייקל פלדמן – ד"ר אליהו פלדמן
שיעורים 6 ו-7

5. אן אלווארז – רמות של פירוש – גלית גמפל
שיעורים 8 ו-9

6. הקשבה לסיום טיפול – הגר גלבוע
שיעור 10

7. פסיכואנליזה, תרבות ופוליטיקה – ד"ר ערן רולניק
שיעורים 11 ו-12

(סמסטר ב')