החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה
חוגים פרה-קליניים
קבוצות המחקר בחוג לפזיולוגיה ופרמקולוגיה מתמחות בנושאים מגוונים, כגון תהליכים פיזיולוגיים ופתולוגיים בסיסיים ומורכבים הקשורים לביולוגיה של גידולים, לב וכלי דם, נוירוביולוגיה, ננו-טכנולוגיה ועוד.
חוקרי החוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה עוסקים בחקר התפקוד המכני, הפיזי והביוכימי בגופם של יצורים חיים, ובחקר השפעת חומרים פעילים ביולוגית, בעיקר תרופות, על יצורים חיים. קבוצות המחקר של המחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה חותרות להבנת היבטים שונים של תפקוד המערכת החיה, פגמים בתפקוד והאפשרויות לטיפול תרופתי בפגמים אלה.
- חלק ניכר מהמחקרים החוג לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה עוסק במנגנונים נוירופיזיולוגים (תפקוד מערכת העצבים), ביופיזיקלים (תופעות פיזיקליות ביצורים חיים) ומולקולריים (קבוצות של אטומים) של תפקוד נורמלי ולקוי במערכת העצבים. מחקרים אלה מהווים בסיס למחקרים העוסקים במחלות כגון אלצהיימר, פרקינסון, אפילפסיה ודיכאון.
- נוסף על כך, חוקרי החוג לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה עוסקים בחקר גידולים בעצם, בערמונית, בשד, בסרטן גרורתי בעצמות ובתהליכי אנגיוגנזה (היווצרות כלי דם חדשים המספקים מזון וחמצן לגידולים סרטניים) בסוגי סרטן אלה. זאת בניסיון לשפר תרופות קיימות תוך הפחתת תופעות לוואי.
- מספר קבוצות מחקר עוסקות בחקר המערכת הקרדיווסקולרית (לב וכלי דם) ובחקר מנגנוני הפעולה של שריר הלב. לאחרונה הוקם בחוג מרכז לתאי גזע בו נחקרות תכונות גירוי ותפעול של תאים לאחר התמיינותם לתאי שריר הלב ולתאי נוירונים.
- במספר מחקרים השייכים לתחום הנוירופרמקולוגי החוקרים שלנו מנסים לברר את מנגנון הפעולה הן של סמים והן של תרופות המשמשות לטיפול בדיכאון, סכיזופרניה והפרעת קשב וריכוז. הבנת מנגנון פעולתן של תרופות אלו עשויה לתרום ליצירת תרופות חדשות, טובות יותר וללא תופעות לוואי.
- מחקרים אחרים עוסקים בחקר תעלות אשלגן ותעלות סידן תלויות מתח והאינטראקציה שלהן עם חלבוני איתות תוך תאיים המשפיעים על תפקוד התעלה מחד ותפקוד התא מאידך. מחקר זה ישמש בסיס לפיתוח תרופות חדשות המסוגלות לווסת טוב יותר את שחרור האינסולין ולשפר את יעילות הטיפול בסוכרת מסוג 2.
המחקר בחוג לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה מתבצע באמצעות שיטות מחקר מגוונות, כגון מערכות מודל, מחקר ברמה מולקולרית, מחקר ברמה תאית ועד למחקר ברמת מערכתית, בבעלי חיים ובבני אדם.
להלן שמות החוקרים בחוג ותחומי המחקר שלהם:
|
שם |
חדר |
תחום מחקר |
טלפון |
|
|---|---|---|---|---|
|
546 |
חקירת התכונות המבניות והפיזיולוגיות של תעלות אשלגן במצבן הנורמלי או במצבן הלא תקין כשהן מחוללות מחלות עצביות כמו אפילפסיה, כאב נוירופטי, מיגרנה או סכיזופרניה. |
972-3-6405116 972-3-6405571 |
Room 546 |
|
|
505 |
נוירוביולוגיה וקרדיולוגיה מולקולרית: מנגנונים מולקולריים של עוררות בלב ובמוח, העברת אותות ע"י נוירוטרנסמיטרים, והקשר שלהם למחלות אצל אדם: הפרעות תפקוד הלב והנוירונים, מחלה דו-קוטבית (מניה-דפרסיה). |
972-3-6405743 |
Room 505 |
|
|
524 |
972-3-6409026 |
Room 524 |
||
|
535א |
הבסיס המולקולרי של פעילות תעלות יונים במערכת החיסון |
א Room 535 |
||
|
543 |
מנגנוני פעולה וויסות של חלבונים ממברנליים. הומאוסטזיס של סידן בנורמה וחולי. תפקוד של שריר הלב. |
972-3-6409961 |
Room 534 |
|
| ד"ר לביב טל | 520 | מנגנוני איתות תוך תאי ברשתות עצביות, פיתוח של ביוסנסורים להדמיה מוחית | 972-3-6405398 |
Room 520 |
|
512 |
נוירוביולוגיה מולקולרית |
03-6409863 |
Room 512 |
|
|
622 |
פעילות המוח בהקשר של שינה, הרדמה ומצבי הכרה שונים |
03-6407265 03-6406428 |
Room 622 |
|
|
511 |
בהיפוקמפוס פלסטיות סינפטית בתפקוד של מחלת האלצהיימר |
03-6406021 03-6406074 |
Room 511 |
|
|
607 |
חקר סרטן, אנגיוגנזה ופיתוח ננו-תרופות וחיישנים באור אינפרא-אדום קרוב |
03-6408733 03-6407427 |
Room 607 |
|
| ד"ר פיקלשטיין ארסניי |
הבסיס העצבי של תהליכי קבלת החלטות ויצירת זיכרון. אנחנו משתמשים בכלים אופטיים ואלקטרופיזיולוגיים מתקדמים בשביל לקרוא ולכתוב אינפורמציה מתוך ואל תוך המוח, על מנת להשפיע על תהליכי זיכרון וקבלת החלטות. מטרת העל של המחקר היא להבין איך רשת עצבים מייצרת פעילות קוגניטיבית, ולמה הרשת מפסיקה לתפקד בזמן מחלות הפוגעות בתפקוד המוח. |
|
||
|
605 |
מנגנונים מולקולריים וסלולריות הקשורים לניוון מוחין |
03-6408743 |
Room 605 |
|
|
616 |
חקר מעגלים עצביים במוח של זבוב הפירות, דרוזופילה.
|
03-6406541 03-6406573 |
Room 616 |
|
|
625 |
ביופיזיקה תיאורטי של קרום התא, שלד תוך תאי, תנועתיות של תא. |
03-6407863 |
Room 625 |
|
|
|
למידה פעילה, גיימיפיקציה וטכנולוגיה חדשנית בהוראה ולמידה. |
|
Room 524 א |
|
| ד"ר רן דרשן | 537 | תאוריה במדעי המח וחישוביות עצבית: אנו משתמשים במגוון רחב של כלים ומושגים מתחומים שונים, כמו מכניקה סטטיסטית, תאוריה של מערכות דינמיות ומערכות לומדות על מנת להבין פעילות עצבית במח וכיצד פעילות כזו מתפתחת במהלך למידה | darshan@tauex.tau.ac.il |

