דקאנט הפקולטה
דקאנט הפקולטה דנה ומקבלת החלטות בנושאים הקשורים לפעילות האקדמית של הפקולטה וליישום החלטותיה.
פרופ' קרן אברהם - דקאנית |
|
|
פרופ' קרן אברהם, PhD, מדענית ומנהיגה אקדמית. מכהנת כדקאנית הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי וכמופקדת הקתדרה לחקר הפרעות שמיעה ע"ש ד"ר שרה ופליקס דומונט בבית הספר למדעי הרפואה ע"ש גריי באוניברסיטת תל אביב. במסגרת תפקידה כדקאנית, ממלאת פרופ' אברהם תפקיד מרכזי בגיבוש האסטרטגיה בתחומי ההוראה הקדם־קלינית והקלינית ובקביעת כיווני המחקר של הפקולטה. הפקולטה כוללת את בית הספר לרפואה ע"ש גריי, בית הספר למדעי הרפואה ע"ש גריי, בית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר, בית הספר לבריאות הציבור, בית הספר לרפואת שיניים ע"ש גולדשלגר והמרכז ללימודי המשך ברפואה. תחת הנהגתה הוביל בית הספר לרפואה את הרפורמה בתוכנית הלימודים, "TransforMed2030". דגש מיוחד הושם על שילוב ושיתוף פעולה בין חוקרות וחוקרים לבין רופאות ורופאים בתחומי מדעי הרפואה, בריאות הציבור, מקצועות הבריאות ורפואת השיניים, וכן על חיזוק הקשר בין המחקר התרגומי לבין המרכזים הרפואיים וקופות החולים המסונפים לפקולטה. מחקריה של פרופ' אברהם מתמקדים בגילוי גנים, באפיגנומיקה ובפיתוח טיפולים לאובדן שמיעה, אפילפסיה, עיכובים התפתחותיים והפרעות נשימה. היא נחשבת לאחת המומחיות המובילות בעולם בתחום הגנטיקה של אובדן שמיעה, ופיתחה בהצלחה טיפולים גנטיים במודלים של חירשות אנושית. צוות המחקר שלה משתף פעולה עם משרד הבריאות בישראל להקמת תוכנית ארצית לסקר יילודים המבוססת על ריצוף גנטי מהדור הבא. תוכנית זו היא חלק ממאמץ רחב לקידום האבחון והטיפול במחלות אנושיות באמצעות גישת הרפואה המדויקת. פרופ' אברהם היא ממייסדות האגודה הבין־לאומית לטיפולים באוזן הפנימית ומשמשת גם יועצת לוועדת כתב העת The Lancet בנושא אובדן שמיעה עולמי. מאז שנת 2011 היא מחזיקה ברציפות במענק מחקר מסוג NIH R01, וכיום זוכה גם למענקים במסגרת התוכנית למחקר פורץ דרך של הקרן הלאומית למדע ובמסגרת MAVRI, לצד מענקי מחקר תחרותיים לאומיים ובין־לאומיים רבים נוספים. היא הנחתה יותר מ־150 סטודנטיות וסטודנטים, עמיתות ועמיתי בתר־דוקטורט ורופאות ורופאים, ופרסמה יותר מ־200 מאמרים וסקירות בכתבי עת מדעיים מובילים. לאחרונה זכתה פרופ' אברהם בפרס FISEB STAR למצוינות ולמנהיגות מדעית ובפרס Shambaugh הבין־לאומי מטעם CORLAS, המוענק על הצטיינות במחקר בתחום האוטולוגיה. |
|
פרופי רינה רוזין־ארבספלד - משנה לדקאן לעניינים קדם קליניים |
|
| פרופ׳ מן המניין במחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית בבית הספר לרפואה. את לימודי הדוקטורט סיימה בביוכימיה ומיקרוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב ואת הפוסט־דוקטורט ביצעה ב־ MRC-LMB בקיימברידג׳, אנגליה. מחקריה מתמקדים בהבנת המנגנון המולקולרי הנמצא בבסיס מסלול ה־ Wnt בהתפתחות תקינה ובטרנספורמציה ממאירה. בנוסף, מחקריה עוסקים בפיתוח גישות חדשות לטיפול במחלות גנטיות נדירות. |
|
פרופ' עמית שגב - - משנה לדקאן לעניינים קליניים |
|
|
פרופ' עמית שגב, MD, FESC, FACC, הוא פרופסור מן המניין לקרדיולוגיה. הוא בוגר הפקולטה לרפואה בטכניון (המכון הטכנולוגי לישראל) והשלים את הכשרתו ברפואה פנימית וקרדיולוגיה בבית חולים מאיר בכפר סבא, ולאחר מכן ביצע התמחות על בקרדיולוגיה התערבותית ומחקר קרדיווסקולרי בבית החולים ST MICHAEL'S באוניברסיטת טורונטו, קנדה. הוא קרדיולוג התערבותי בעל הכרה בינלאומית וכיום מכהן כמנהל מרכז הלב וכלי הדם במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי. בעבר, כיהן במשך עשור כמנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי שיבא וכנשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל. פרופ' שגב מילא תפקידי מנהיגות אקדמיים ארוכי שנים באוניברסיטת תל אביב, כולל יו"ר ועדת הקידום הקליני, והיה מעורב עמוקות בחינוך רפואי, חונכות, מחקר קליני וחדשנות קרדיווסקולרית. עבודתו האקדמית והקלינית מתמקדת בקרדיולוגיה התערבותית, מחלת עורקים כליליים, מחלת לב מבנית והתערבויות מילעוריות במסתמי הלב. הוא חיבר או שותף לכתיבת למעלה מ-200 פרסומים מדעיים מקוריים שעברו ביקורת עמיתים, כולל פרסומים בכתבי עת מובילים בתחום הרפואה והלב וכלי הדם. כמחנך מסור, הוא זכה בפרסי הוראה רבים מאוניברסיטת תל אביב, והכשיר והדריך דורות של סטודנטים לרפואה, מתמחים, עמיתים וחוקרים צעירים. |
|
פרופ׳ דב הרשקוביץ - - משנה לדקאן למצוינות בהוראה קלינית וחונכות |
|
|
פרופ' דב הרשקוביץ הוא פרופסור חבר בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי באוניברסיטת תל אביב ומנהל המכון לפתולוגיה במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב). הוא בעל תוארי MD ו-PhD מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, והתמחה בפתולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם. מחקרו עוסק בפיתוח גישות חדשניות לאבחון סרטן ולהתאמת טיפול, תוך שילוב של פתולוגיה דיגיטלית וחישובית, בינה מלאכותית, אבחון מולקולרי, ביופסיה נוזלית וגילוי סמנים ביולוגיים לסרטן. מטרת המחקר היא לשפר את האבחון, התאמת הטיפול ותוצאות המטופלים. |
|
פרופ' יואב ינון - משנה לדקאן לחדשנות ופיתוח מחקרים קליניים |
|
|
פרופ' יואב ינון הוא פרופסור מן המניין בחוג לגינקולוגיה ומיילדות בבית ספר לרפואה. פרופ' ינון מנהל את היחידה לרפואת העובר באגף נשים ויולדות בביה"ח שיבא ומשמש כראש החוג לגינקולוגיה ומיילדות בביה"ס לרפואה. הוא סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים והשלים את התמחותו במיילדות וגינקולוגיה בביה"ח שיבא. לאחר מכן עשה התמחות על ברפואת האם והעובר ובטיפולים תוך רחמיים בביה"ח MOUNT SINAI שבאוניברסיטת טורונטו. פרופ' ינון שימש כיו"ר החברה הישראלית לרפואת האם והעובר בין השנים 2018-2021. מחקריו עוסקים בתחום רפואת העובר ובעיקר בנושאים הבאים: תאומים מונוכוריאלים, טיפולים תוך רחמיים בעוברים, CMV בהיריון ופתולוגיות שלייתיות. |
|
פרופ' עידו תבור - משנה לדקאן לעיניינים פרה קליניים |
|
|
פרופ' עידו תבור, בעל תואר דוקטור (PhD), הוא חבר סגל בבית הספר למדעי הרפואה ע"ש גריי ובבית הספר סגול למדעי המוח. הוא השלים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן השתלמות פוסט־דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד, שם התמחה בשיטות דימות מתקדמות. המעבדה הבין־תחומית שלו משלבת שיטות ממדעי המוח החישוביים, הסטטיסטיים והקוגניטיביים, במטרה לחקור את המוח האנושי ואת ההתנהגות. מחקריו מתמקדים בגורמים העומדים בבסיס ההבדלים ההתנהגותיים והתפקודיים בין אנשים, באמצעות דימות תהודה מגנטית (MRI). בפרט, פרופ' תבור משתמש בשיטות דימות מתקדמות כדי לבחון כיצד הבדלים בקישוריות המוח ובמיקרו־מבנה שלו משפיעים על תפקוד המוח ועל ההתנהגות האנושית, הן בקרב אוכלוסיות בריאות והן בקרב אוכלוסיות קליניות. עבודתו נועדה להעמיק את ההבנה של הקשר בין מבנה המוח, תפקודו והבדלים בין־אישיים בהתנהגות. |
|
פרופ׳ רונן זיידל־בר - משנה לדקאן לחדשנות ופיתוח מחקרים פרה־קליניים |
|
| פרופסור חבר וראש החוג לביולוגיה תאית והתפתחותית בבית הספר לרפואה. את הדוקטורט בביולוגיה מולקולרית של התא קיבל ממכון ויצמן למדע ואת ההתמחות הבתר־דוקטוריאלית עשה באוניברסיטת וויסקונסין – מדיסון. לפני הגעתו לתל אביב היה ראש קבוצת מחקר במכון למכנוביולוגיה ומרצה בכיר באוניברסיטה הלאומית של סינגפור. המחקר שלו עוסק בבקרה על שלד התא ואספקטים מכנוביולוגיים של התפתחות עוברית ומחלות אנושיות. |
|

