מחקרים מרכזיים

מחקרי הערכה על קורסים ופרויקטים שונים שנעשים ביוזמת החוג:

 

1. הערכת אופי התרומה של ההתנסות בפרויקט "הקשר הטיפולי" להתפתחות מקצועית ואישית כרופאים לעתיד

חוקרות ראשיות:

ד"ר אורית קרניאלי-מילר, ד"ר גילי עופר-ביאלר, ד"ר דפנה מיתר וגב מיכל ברוש

 

פרויקט "הקשר הטיפולי" המועבר על ידי החוג לחינוך רפואי לסטודנטים לרפואה באוניברסיטת תל אביב כולל מפגשים עם אדם המתמודד עם מחלה, תוך שימת דגש למשמעות ההתמודדות עם חולי, לחוויה העצמית של הסטודנט כמטפל/מלווה, ולקשר שנוצר ביניהם.

מטרת המחקר לבחון האם השתתפות הסטודנטים בפרויקט זה מעודדת ומאפשרת פיתוח של היבטים שונים של אמנות הרפואה כגון בניית קשר טיפולי, פיתוח מיומנויות קשר ותקשורת, רגישות רב תרבותית, יכולת ללמידה עצמאית ופיתוח מיומנויות רפלקטיביות.

במסגרת המחקר מתקיים ניתוח איכותני של העבודות המסכמות שנכתבות על ידי  הסטודנטים בסיום הפרויקט. ניתוח זה יאפשר הערכה של התהליך שהסטודנטים עוברים במהלך הפרויקט, והלמידה האישית והמקצועית שהם מפיקים מול מטרות הקורס כפי שהוגדרו על ידי החוג.

 

 

2. נתחיל אחרת: הנחת היסודות לשילוב של הומור ויצירתיות בבניית קשר רופא-מטופל

חוקרים ראשיים:

ד"ר אורית קרניאלי-מילר, ד"ר אריק שטיינברגר, ד"ר קרן מייקל

סטודנט לעבודת גמר: מר עוז סגל

מימון המחקר: קרן מגי

 

בבית הספר לרפואה על שם סאקלר מתקיים בשלוש בשנים האחרונות קורס המתמקד בשילוב של הומור ויצירתיות בבניית קשר בינאישי. מטרת הקורס היא לאפשר לסטודנטים חשיפה לפוטנציאל של שימוש בהומור ויצירתיות ככלי תקשורתי לבניית קשר בין אישי מקצועי ויעיל בין הרופא והמטופל. הקורס משתמש בשילוב בין המונחים המוכרים מעולם התקשורת של מטפל-מטופל כגון אמפתיה, שיתוף, תקשורת מילולית ובלתי מילולית, למונחים המוכרים מעולם התיאטרון והליצנות הרפואית כגון: זמן אמת, אימפרוביזציה, אינטואיציה, מחוללי רגש, חוויה, ואשליה - כשכולם משמשים לבניית קשר בינאישי.

מטרת המחקר הינה לבחון את תהליך שילוב מרכיבים מעולם ההומור, היצירתיות, התיאטרון והליצנות הרפואית בתוכנית הלימודים לסטודנטים לרפואה. המחקר הנוכחי יבחן את ההשפעה של השתתפות בקורס זה על תפיסות הסטודנטים לגבי הדרכים בהן ניתן לשלב מרכיבים אלו בתקשורת בינאישית בעולם הרפואה; את מידת השיפור בתחושת המסוגלות העצמית לבנות קשר עם מטופלים תוך שימוש בהומור ויצירתיות במערכות יחסים אלו;  את התפתחות ההבנה של השימוש הנאות והלא נאות בהומור במערכת היחסים הרפואית; ואת הדרכים בהן הסטודנטים מיישמים זאת באינטראקציה מקצועית בסימולציות. המחקר משלב בין שיטות מחקר איכותניות וכמותיות ללמידת התהליכים האישיים והבינאישיים והערכת המיומנויות שנרכשות לאורך הקורס

 

 

3. הערכת השימוש בניתוחי מקרה על אופן הבנת מקרים רפואיים והבנת המשמעות של תכנים ממדעי הרוח והחברה של סטודנטים לרפואה

חוקרים ראשיים ומרכזי הקורס: ד"ר גדי כהן-רפפורט ד"ר אורית קרניאלי-מילר

סגל הקורס: עדי ניב-יגודה, ד"ר עדנה כצנלסון, ד"ר דידה פלייסיג וד"ר תמי קרני

בשנים האחרונות קיים חשש הולך וגובר בקרב אנשי החינוך הרפואי כי האופנים הקונבנציונליים להוראת הרפואה אינם מספקים ליצירת "רופאי המחר" (Lippell, 2002). כתוצאה מכך עולה הצורך למצוא דרכים יצירתיות יותר בהוראת הרפואה בכלל, ובהוראת תחומי החברה והרוח בפרט, כאשר אחת מאותם הדרכים הינה הוראה באמצעות ניתוחי מקרה. בלימוד מסוג זה, הסטודנטים משחקים תפקיד אקטיבי ופעיל במהלך הלימוד לעומת התפקיד הפאסיבי אותו הם לוקחים כאשר הלמידה היא פרונטלית בלבד (Walton & Matthews, 1989). 

מחקר זה נועד להשלים את הפער הקיים בספרות המחקרית לגבי יעילותו של הלמידה באמצעות ניתוחי מקרה של תחומי הרוח החברה. המחקר נערך במסגרת החוג לחינוך רפואי בפקולטה לרפואה במסגרת הקורס "היבטים הומניים ברפואה". קורס זה מהווה מבוא במדעי הרוח והחברה לתלמידי רפואה. מטרתו של קורס זה ללוות את המפגשים והעבודה היומיומית של הרופא עם מטופלים, בני משפחה ואנשי צוות. הקורס כולל בתוכו את ההשכלה הבסיסית לסטודנטים לרפואה בתחומי מדעי הרוח והחברה (פסיכולוגיה, אתיקה, משפט ותקשורת), כאשר הוא עוסק בגורמים המשפיעים על עבודת הרופא ובהבנת החוויות והצרכים של המטופלים. הקורס עצמו כולל שני חלקים מרכזיים: האחד, הרצאות מבוא פרונטליות של כל אחד מתחומי הקורס, קרי ששה מפגשים דידקטיים בהם כל מרצה יסקור את היסודות של כל תחום. השני, קריאה עצמאית ותרגול כאשר התרגול כולל הצגת מקרה אמיתי וניתוחו, בקבוצות קטנות, לטובת העמקה והבנה טובה יותר של הידע הנרכש מהדיסציפלינות השונות.

מטרתו של  מחקר זה הינה לבחון את יעילותו של השילוב בין הרצאות פרונטליות לבין ניתוחי מקרה.

 

 

4. השימוש בנרטיבים ככלי לשיפור מיומנויות תקשורת בבישור על מחלת הסרטן

חוקרים ראשיים:

וד"ר אורית קרניאלי-מילר וד"ר דפנה מיתר

מימון המחקר – האגודה למחלמה בסרטן

לאורך ההתמודדות המורכבת עם מחלת הסרטן חולים ובני משפחותיהם מתמודדים עם מגוון שיחות בהן הם מתבשרים על מידע רפואי קשה מאנשי הצוות הרפואי.  האופן בו הבשורה נמסרת במפגשים אלו הנה בעלת השלכות משמעותיות על המטופל ומשפחתו. השלכות הקשורות למצבו הרגשי של המטופל, לבחירות הטיפוליות שנעשות לאורך הדרך, להסכמה לקבלת טיפול ולשיתוף הפעולה עם הצוות הרפואי.

מתן בשורה מרה ותקשורת עם מטופלים היא חלק בלתי נפרד מעבודתם היומיומית של רופאים אולם, על אף חשיבותה של מיומנות זו רבים מהרופאים חשים כי אין בידיהם את הכישורים והמיומנויות לניהול מפגשים אלו. לאור הבנת חשיבות התקשורת במפגשים אלו בתי ספר לרפואה משקיעים משאבים בהוראת המיומנויות הקשורות למתן בשורה מרה.

אופן הלימוד המסורתי של קורס "מתן בשורה מרה" הכיל עד כה שני מרכיבים מרכזיים: הוראה פרונטאלית של פרוטוקול מנחה למתן הבשורה ומשחקי תפקידים לתרגול ואימון במתן הבשורה. מעבר לשני מרכיבים חשובים אלו, בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב הוטמעה שיטת נוספת המתמקדת בכתיבה נרטיבית. על פי שיטה זו נדרשים הסטודנטים לכתוב שני סיפורים (נרטיבים) על אירועים של בישור בשורה מרה להם נחשפו במחלקות.  המחקר הנוכחי מתמקד בניתוח הנרטיבים שנכתבו על ידי הסטודנטים וההבנה על תהליכי הלמידה של מיומנויות תקשורת המתאפשרים באמצעות הנרטיבים. 

עד כה, נותח 166 נרטיבים בניתוח איכותני וכמותי. הניתוח כלל פיתוח של מדריך למיפוי וסידור הנתונים המאפשר אפיון של תהליכי הלמידה בכתיבה הנרטיבית. מדריך הניתוח כולל התייחסות לתכני הנרטיבים (לדוגמא מהות ההתנהלות החיובית או הבעייתית במתן הבשורה) ולאופן בו מתרחשת למידה והפקת לקחים על ידי הסטודנטים (הפקת לקחים/תובנה בנושאים הקשורים למתן בשורה מרה או תובנה על עצמי כרופא לעתיד שאמור לבשר בשורות).

על פי הממצאים הראשוניים, כתיבה נרטיבית מסייעת להתפתחות של הבנות שונות לגבי התקשורת במפגש מתן הבשורה המרה; הבנות ביחס למשמעות תפקיד הרופא במפגשים אלו ולחשיבות הרגישות והתייחסות למשמעויות האישיות של המטופל ובני משפחתו. בכתיבה הנרטיבית באה לידי ביטוי הלמידה לגבי חשיבות השפה בה משתמש הרופא (כמו הבחירה במילה "חיה" לתיאור מחלת הסרטן). כמו גם האפשרות לבחון ולהתלבט לגבי  האופן בו ראוי לבשר בשורה מרה (לדוגמא מתי ואיך להשקיע זמן בשיחה על רגשות המטופל). בנרטיבם העצמם הסטודנטים מזהים תהליכי למידה והפקת לקחים ביחס לעצמם, לעתידם כרופאים ולתהליכים שמתרחשים אצל רופאים שלעיתים גם פוגעים במטופל ובמערכת היחסים עמו (לדוגמא, סטודנטית כותבת: "הרגשתי שזה לא היה מתוך רוע או חוסר אכפתיות, אלא מחוסר תשומת לב. הרופאים במחלקה באמת היו בסדר כביכול. הם באמת רוצים לעזור לחולים שלהם ולעשות את הטוב ביותר עבורם, ועובדים קשה בשביל זה, אבל הגישה לחולים הייתה כאילו הם לא ממש שם. מדברים עליהם ולא אליהם." תובנות אלו מאפשרות לסטודנטים לשים לב ולבחור כיצד הם היו רוצים לנהוג.

הממצאים מדגימים כי הכתיבה הנרטיבית מאפשרת לסטודנטים לנהל שיח ביקורתי בינם לבין עצמם, בו הם תוהים על הדרך הנכונה לבשר בשורה מרה למטופל. כחלק מתהליך הכתיבה, הם בוחנים את מרכיבי פרוטוקול ההנחיה לגבי מתן בשורה מרה שנלמד. דרך הכתיבה הם לומדים את חשיבותו, את הדרכים השונות ליישמו, את המשמעויות של חוסר היישום ואת המקרים בהם גם אם הוא לא יושם במלואו מתן הבשורה היה אישי, רגיש ויעיל.

לאור הממצאים הראשוניים המדגימים את הפוטנציאל הרב הגלום בכתיבה הנרטיבית תהליך ניתוח הנתונים מתמשך ומחייב כעת ניתוח נוסף של עוד נרטיבים של סטודנטים ובעיקר של סימולציות שבם הסטודנטים מבשרים את הבשורה למטופל מדומה (שחקן) לראות כיצד למידה זו באה לידי ביטוי בהתנהלות בפועל. הניתוח מתמקד במיפוי התובנות הנלמדות, הדגשים הלימודיים הנדרשים, והבנה של תהליכים שמסייעים ומאפשרים או חוסמים למידה משמעותית. ניתוח מקיף זה יאפשר הפקת לקחים משמעותיים להוראה של הסטודנטים ולמיצוי פוטנציאל הלמידה כדי לאפשר להם להיות בעתיד מבשרים רגישים ואיכותיים יותר.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive