ג'ורנל קלאב - סקירת מאמרים נבחרים של חברי החוג לרפואת ילדים
שיתוף פעולה בינלאומי בהובלת חוקרי החוג בנושא התייצגות מוקדמת של מחלת מעי דלקתית
כתבה: ד"ר ענת גוז
ביולי 2024 פורסם בכתב העת המוכר Pediatrics מחקר בינלאומי רב מרכזי אודות ילדים עם התייצגות מוקדמת של מחלת מעי דלקתית (כלומר מתחת לגיל 6 שנים). במחקר שבוצע בהובלה ישראלית, נכללו 243 מטופלים מ-21 מרכזים בעולם, לרבות מרכזים רפואיים רבים בארץ. מחלת מעי דלקתית המתייצגת לפני גיל 6 שנים מוגדרת כ- very early onset inflammatory bowel disease (VEOIBD) , כאשר התייצגות מוקדמת לפני גיל שנתיים מוגדרת כ- infantile-IBD, ומעט ידוע אודות המשותף והשונה במהלך ארוך הטווח בין שתי קבוצות גיל אלו. משך המעקב החציוני במחקר עמד על 5.8 שנים (טווח 2-18 שנים). מרבית המטופלים, ללא קשר לקבוצת הגיל, התייצגו עם מחלה דומיננטית במעי הגס (כולל במחלת קרוהן), כאשר ילדים עם infantile-IBD הראו מאפיינים חמורים יותר בהתייצגות: מדדי דלקת מוגברים, אלבומין והמוגלובין נמוכים, ותגובה ירודה יותר לטיפול בסטרואידים ולטיפולי אינדוקציה לעומת קבוצת הגיל הבוגרת יותר. עם זאת, המהלך ארוך הטווח הראה שיעור רמיסייה גבוה של 86% בסיום תקופת המעקב, שיעור כריתות מעי של 11%, ללא מקרי תמותה וללא סיבוכים של ממאירות בשתי קבוצות הגיל. בירור גנטי למחלות מונוגניות בוצע ל-40% מהמטופלים, מתוכם זוהתה אטיולוגיה מונוגנית ב-15 (16%) מקרים. מטופלים עם מחלות מונוגניות הראו מאפיינים חמורים יותר עם תגובה ירודה לטיפולים תרופתיים, שיעור התערבות ניתוחית גבוה יותר, ושיעור גבוה של זיהומים לאורך המעקב.
המחקר רחב ההיקף שופך אור על ההתייצגות והמהלך הקליני בקרב קבוצת הגיל הצעיר במחלות מעי דלקתיות, שהינה נדירה והטרוגנית, ומסייע בזיהוי קבוצות הסיכון למהלך מורכב יותר ופוטנציאל לסיבוכים.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39015095/
טיפול אנטיביוטי תוך ורידי קצר בדיסקיטיס יעיל כמו טיפול ממושך
כתב: ד"ר יואל לוינסקי
במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת The journal of pediatrics סקר ד"ר דורון מולא, בהדרכתו של פרופסור עודד שוירמן מהחוג לרפואת ילדים (מנהל מחלקת ילדים ב', שניידר) את שינוי הדפוס הטיפולי בדיסקיטיס זיהומית (infectious spondylodiscitis) בילדים במהלך שני העשורים האחרונים. במסגרת המחקר הרטרוספקטיבי נאספו נתונים לגבי כלל המקרים במרכז שניידר במשך תקופה של כ-20 שנה. מדובר על 131 מקרים, מה שהופך את אסופת המקרים לגדולה ביותר שפורסמה עד כה בספרות הרפואית. "סביב שנת 2010", מתאר פרופסור שוירמן, "השתנה הפרוטוקול הטיפולי בזיהומי עצם (osteomyelitis) בעקבות מחקרים שהראו שניתן לטפל תוך ורידית במשך זמן קצר יחסית, עד להשגת שיפור קליני ברור, ואז לעבור לטיפול פומי. לפני כן הטיפול התוך ורידי היה אורך שבועות". לגבי דיסקיטיס, לא היו מחקרים דומים, בעיקר מכיוון שמדובר במחלה נדירה יחסית לזיהומי עצם. "בפועל", אומר פרופסור שוירמן, "קוצר הפרוטוקול הטיפולי גם בדיסקיטיס באופן דומה".
החשש לגבי דיסקיטיס הינו בעיקר מהשלכות אורטופדיות ארוכות טווח שיכולות לנבוע מקיצור משך הטיפול. במסגרת המחקר, הראו החוקרים בצורה ברורה כיצד קוצר משך הטיפול התוך ורידי אחרי שנת 2010. במקביל ניתן היה לראות כי היה ירידה משמעותית במשך האשפוז בבית החולים במקרים אלו. חשוב לציין כי שיעור הסיבוכים (לרבות חזרה לאשפוז) נותר דומה. החוקרים ביצעו גם מעקב ארוך טווח, כשנים לאחר המחלה, והראו כי לא הייתה עליה בשכיחות פניות למומחים באורוטופדיה או פתולוגיות של עמוד השדרה במחלימים. "אם נסכם, המחקר הראה כי המעבר לטיפול תוך ורידי קצר טווח בדיסקיטיס היה יעיל ובטוח בדומה לטיפול באוסטאומייליטיס. יש לזכור שלמחקר יש חסרונות, בעיקר מכיוון שלא מדובר במחקר פרוספקטיבי מבוקר אלא במחקר רטרוספקטיבי". פרופסור שוירמן מאמין שלאור ממצאי המחקר ימשיכו בשניידר את פרוטוקול הטיפול קצר הטווח בדיסקיטיס לטובת החולים ומשפחותיהם.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38992719/
חיסוניות תאית אחרי חיסון קורונה בילדים עם מחלות ראומטולוגיות של הילדות
כתבה: ד"ר מירב חשין-בקנשטיין
ביולי 2024 פורסם בעיתון Oxford Clinical Experimental Immunology מחקר על חיסוניות תאית של ילדים עם מחלות ראומטולוגיות של הילדות אחרי חיסון הקורונה מסוג mRNA. המחקר הוא חד מרכזי פרוספקטיבי, וכלל 20 ילדים עם מחלות ראומטולוגיות אשר מטופלים בשירות לראומטולוגיה ילדים בביה״ח דנה בראשות דר מירב חשין בקנשטיין, ו-11 ביקורות בריאים.
זהו אחד מהמחקרים הבודדים אשר מדווח על חיסוניות תאית במטופלים ראומטולוגים אחרי חיסון קורונה והוא המחקר היחיד בראומטולוגיה ילדים אשר כלל גם ילדים מתחת גיל 12 שנים. תגובת החיסוניות התאית נמדדה על ידי ייצור IFN ו-TNF על ידי תאי CD4 אחרי גירוי עם SARS-CoV-2 Spike peptide mix.
המחקר הראה כי התגובה החיסונית לחיסון קורונה בילדים עם מחלות ראומטולוגיות היא דומה לזו של ילדים בריאים, ללא הבדל משמעותי סטטיסטית. לעומת זאת, התגובה החיסוניות ההומורלית היתה נמוכה משמעותית בילדים הראומטולוגים לעומת הילדים הבריאים, אך למרות זאת, שיעור התחלואה בקורונה אחרי שני חיסונים היה דומה (breakthrough infection rate). המחקר תומך בחשיבות של התגובה החיסונית התאית בהגנה מפני זיהום בוירוס הקורונה.
המחקר הוצג בכנס השנתי האירופאי לראומטולוגיה, ה-EULAR, אשר התקיים בווינה ביוני 2024.
