חברה בקרע עמוק – חוסן החברה בישראל בעתות המשבר הפוליטי והחברתי/ פרופ' ברוריה עדיני ופרופ' שאול קמחי

בעקבות האתגרים החברתיים והפוליטיים המשתנים בחברה הישראלית, הסטודנטים.יות וסגל החוקרים.ות בחוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב מובילים מחקרים מקיפים ומגוונים על מנת לקדם ולמקם את המחקר האקדמי כחלק מסדר היום של מקבלי ההחלטות וקובעי הסדר המדיני.

 

המשבר החברתי אליו נקלענו כמדינה נותן את אותותיו בשבועות האחרונים. נדמה שהחברה הישראלית, מרובת השסעים מלכתחילה, הולכת ונקרעת. הפערים בין הקבוצות הולכים וגדלים והלכידות החברתית שמאפיינת את ישראל בעתות משבר וחירום נסדקת. לחוסן הלאומי שלנו יש משמעות אדירה ביכולת של החברה בישראל לעמוד בפני אתגרים ומשברים ולאפשר לצבא להתמיד במשימותיו. אם העורף חלש, גם הצבא עשוי להיחלש.

 

בשיתוף פעולה בין החוג לניהול מצבי חירום ואסון בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב לבין המכללה האקדמית תל חי, ביקשנו לבדוק את החוסן וההתמודדות של האוכלוסייה היהודית בישראל בעקבות הבחירות והקמת הממשלה החדשה. המחקר מבוסס על שתי מדידות של אותו מדגם המונה 1,136 משתתפות ומשתתפים. המדידה הראשונה בוצעה זמן קצר לפני הבחירות (באוקטובר 2022), והמדידה השנייה בוצעה בפברואר 2023, כשלושה וחצי חודשים לאחר הבחירות והקמת הממשלה החדשה, ובעיצומו של משבר "הרפורמה המשפטית" המתרחש בימים אלה.

 

בשנים האחרונות הולך ומתפתח במדעי החברה מושג החוסן הלאומי )הקרוי גם חוסן חברתי). זהו מדד הבוחן את מידת האמון של תושבי מדינה ביכולתה להתמודד בהצלחה עם משברים שונים ולהשתקם בהקדם האפשרי. בין השאר, מחקרים מראים כי מדד החוסן הלאומי מהווה מנבא טוב ליכולת העמידה של מדינות שונות במשברים בהווה כמו גם משברים עתידיים. במחקר הנוכחי מצאנו פער ומגמת שינוי שונה של רמת החוסן הלאומי בין שתי הקבוצות שנבחנו: משתתפים שתומכים בקואליציה הנוכחית דיווחו כי החוסן הלאומי שלהם עלה מלפני הבחירות לאחריהן. משתתפים התומכים באופוזיציה דיווחו על כיוון הפוך, כלומר שהחוסן הלאומי שלהם ירד אחרי הבחירות בהשוואה לפניהן.

באופן דומה, רמת התקווה של המשתתפים לעתיד, מדד שידוע כי הוא מנבא טוב של חוסן לאומי ויכולת התמודדות עם משברים, עלתה בקרב מצביעי הקואליציה וירדה בקרב מצביעי האופוזיציה. מעניין לציין כי מלכתחילה רמת התקווה בקרב מצביעי הקואליציה גבוהה יותר מזו של מצביעי האופוזיציה, כלומר מדובר לא רק במגמת שיחלוף, אלא בהעמקה של הקיטוב.

 

ממצא חשוב נוסף של המחקר מתייחס לתסמיני דחק (מתח, חרדה ודכאון). תסמיני דחק הם מדד מהימן למצב הנפשי של האוכלוסייה, בעיקר בעתות משבר. במחקר שביצענו ראינו כי משתתפי המחקר המזוהים עם האופוזיציה דיווחו על זינוק משמעותי בתסמיני החרדה והדיכאון שלהם, בעוד שמשתתפים התומכים בקואליציה נותרו כמעט ללא שינוי ואף עם ירידה קלה. באופן דומה, משתתפים המזוהים עם האופוזיציה דיווחו על עלייה משמעותית בתחושת הסכנה, לעומת משתתפים המזוהים עם הקואליציה שדיווחו על ירידה בתחושות הסכנה. ראוי לציין כי לעליה בתפיסת הסכנה ותסמיני דחק יכולות להיות משמעויות רבות, כמו קשיי ריכוז, חיסור ימי עבודה, קושי בלימודים ועוד.

ביקשנו גם לבדוק את מידת ההסכמה של המשתתפים עם ערכי מגילת העצמאות. בכדי לנטרל תגובות "אוטומטיות", לא הוצגה למשתתפים מגילת העצמאות עצמה, אלא הערכים המצויים בה. ממצאי המחקר מלמדי כי משתתפים התומכים באופוזיציה הדגימו תמיכה גדולה יותר באופן מובהק ממשתתפים תומכי הקואליציה בערכי "שוויון זכויות", "חופש דת, גזע ומין", "ביסוס החברה על ערכי החירום, הצדק והשלום", "נאמנות לעקרונות האו"ם", "שמירת המקומות הקדושים לכל הדתות" ו"פיתוח הארץ לטובת כל יושביה. מנגד, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין תומכי האופוזיציה והקואליציה ביחס לשני ערכים המופיעים במגילת העצמאות. הראשון "פתיחות לעלייה יהודית וקיבוץ גלויות" והשני "מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

 

גם כאשר בדקנו תחושת שייכות לחברה הישראלית מצאנו כי משתתפים התומכים בקואליציה דיווחו על עלייה בתחושת השייכות ואילו משתתפים תומכי האופוזיציה חשו פחות שייכים למדינה לאחר הבחירות.

 

לסיכום, המחקר הנוכחי מצביע על קרע רחב בין שתי הקבוצות בחברה הישראלית שהוגדרו בהתייחס להצבעתם בבחירות האחרונות. תהיה הדעה הפוליטית של האדם הפרטי אשר תהיה, אין ויכוח בין אנשי מקצוע, שחוקרים את המושג חוסן לאומי, כי שסע שכזה בתוך החברה מאפיין מדינה בעלת לכידות חברתית נמוכה ביותר. המחקר הנוכחי מציג תמיכה מדעית למה שנראה כידוע לכול: חוסן לאומי ולכידות חברתית נמוכים. למדדים אלה יש פוטנציאל שלילי מאוד, שכן הם מהווים איום על החברה, ומעמידים בסימן שאלה גדול את היכולת של החברה להתמודד עם אתגרים עתידיים. פוטנציאל שלילי זה נכון שבעתיים, בהתייחס למדינת ישראל, הנמצאת באופן תמידי תחת איומים גדולים מבחוץ (סכנות מפעילות טרור ואיום בטחוני מצד שכנותיה), כמו גם אתגרים הקשורים באתני הטבע (משבר האקלים, רעידות אדמה ועוד).

 

בחוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב אנו שוקדים על פיתוח וטיפוח דורות חדשים של מנהלות ומנהלי חירום שידעו להתמודד עם האתגרים שמזמן העתיד, גם בתוך חברה ישראלית משוסעת המתמודדת עם אתגרים לא פשוטים. אנו, כחוקרים, סבורים שהתהליכים ההרסניים, שבאים לידי ביטוי בקרע החברתי הגלוי, עלולים ל"מוטט עלינו את הבית", בית שאותו בנו דורות של חלוצים, עולים חדשים וילידי המדינה, מכל קצוות הקשת, בעמל רב לאורך 75 שנים. בנימה אישית, אנו תקווה שעדיין אפשר להחזיר את הגלגל לאחור ולמצוא דרכים לאיחוי הקרע בעם.

 

אנו מזמינים אתכם.ן להצטרף ליום הפתוח המקוון לתואר השני היחיד מסוגו בישראל ב 27.6.23 בשעה 13:00. לפרטים נוספים והרשמה:  https://bit.ly/3okcS9v

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>