תקצירי הקורסים

שיטות כמותיות הן הבסיס לכל מחקר אמפירי. במסגרת הקורס ילמדו הסטודנטים סוגים שונים של עיבודים סטטיסטים אשר יסייעו להם בניתוח נתונים כמותיים הן בעבודת הגמר והן במחקרים שונים בהם יעסקו במסגרות השונות.  הקורס ילווה בתרגול החומר הנלמד באופן תיאורטי ובאמצעות פלטים מתוכנת SPSS/EXCEL.
מטרת הקורס: הקניית ידע במונחי יסוד בתחום השיטות הכמותיות לביצוע מחקר כמותני. הקניית מושגי בסיס בניתוח סטטיסטי, הכרת סוגי משתנים, שיטות להצגת נתונים כמותיים, ניתוח נתונים כמותיים ברמה בסיסית באמצעות תוכנת SPSS/EXCEL ואופן הצגתם

בשונה מכתיבה יוצרת (ספרות, מאמרים בעיתונות וכו'), הכתיבה המדעית נועדה לאפשר העברת מסרים מדעיים בצורה תמציתית, מדויקת, אובייקטיבית, בהירה ותכליתית. הקפדה על עקרונות כתיבה מדעית מאפשרת להפיק תוצרים מדעיים באיכות גבוהה אשר ניתנים לשיפוט על ידי עמיתים בתחום. כתיבה מדעית תורמת להתפתחותה של הספרות המדעית ומאפשרת לשמר, להנחיל ולפתח ידע אקדמי ומדעי.
הקורס יחשוף את הסטודנטים והסטודנטיות ליסודות ועקרונות הכתיבה המדעית. הקורס יצייד את הלומדים/ות בכלים ושיטות לכתיבה מדעית נכונה ולעמידה בכללי כתיבה אקדמית. הקורס מהווה תשתית למיומנויות שיהיה על הסטודנטים/ות ליישם במהלך לימודיהם בתואר ובפרט בכתיבת עבודת הגמר ויש בו כדי לסייע בכתיבת מאמרים ברי פרסום בעתונות מדעית.

נושאי הקורס:
תהליך כתיבת עבודת הגמר עלול להיות רצוף באתגרים. פיתוח של תזה מדעית משלב הרעיון לשלב המימוש של המחקר בפועל מערים קשיים לא מועטים. בקורס זה יקיימו הסטודנטים/ות שיח מדעי עם המרצה ובינם לבין עצמם בכדי לסייע בתהליך גיבוש רעיונות המחקר, התאמת מתכונת המחקר המוצעת ואופן מימושה, כל זאת במטרה לטייב את התהליך המחקרי ולהביא לתוצאות מדעיות טובות יותר בפרויקט הגמר.
מטרות הקורס:
הקורס ישמש במת התדיינות ושיח בין הסטודנטים/ות לבין עצמם ומול המרצה במטרה לסייע בתהליך תכנון ומימוש פרויקט הגמר במסגרת לימודיהם בתכנית.

תיאור הקורס:
משברים הומניטרים מתרחשים בעולם כתוצאה מאסונות טבע, מלחמות או מחלות מדבקות. העשורים האחרונים מאופיינים במחויבות בינלאומית להענקת סיוע הומניטרי למקומות מוכי אסון. האתגרים הקיימים בהקשר זה מורכבים, הן מבחינת נותני ומקבלי הסיוע והן מבחינת הדילמות האתיות המתעוררות. הקורס יעניק לתלמידים כלים לניתוח סוגים שונים של סיוע הומניטרי, הדילמות המתעוררות בעקבות הסיוע ההומניטרי וההשלכות החיוביות והשליליות של הענקת הסיוע על המדינה והחברה במקומות מוכי האסון.

מטרות הקורס:
הקניית ידע ותובנות אודות העקרונות והדילמות של הענקת סיוע הומניטרי, השחקנים המעורבים והדינמיקה החברתית והפוליטית המשפיעה על הסיוע. הסטודנטים ייחשפו לקשרים בין סיוע למשבר; ינתחו מושגים של נייטרליות, קשרים בין ניהול אסון לסיוע הומניטרי ואחריותיות של השחקנים לקהילות שהושפעו מאסונות ומשברים; יבחנו את ההשלכות של הסיוע ההומניטרי; וירכשו כלים לניתוח היתרונות והחסרונות של הענקת הסיוע.

הסביבה שבה האדם חי רוויה סיכונים, ובכלל אלה גם סיכונים הנובעים מחשיפה לתרכובות כימיות רעילות, מחוללי מחלות ביולוגיים וחומרים הפולטים קרינה מייננת (רדיואקטיביים). חשיפה של בני אדם לחומרים אלו, המכונים גם "בלתי קונבנציונליים", עלולה להתרחש באופן טבעי (למשל, התפרצות מגיפות), כתוצאה מתאונה תעשייתית או מפיזור מכוון (בתרחישי טרור או מלחמה). היפגעות הנובעת מחשיפה לחומרים בלתי קונבנציונליים שונה מאד מפציעות טראומה המוכרות בתרחישים אחרים. בנוסף, האפקטים הפסיכולוגיים עלולים להיות חמורים יותר. ההתמודדות עם תרחישים בלתי קונבנציונליים מחייבת התאמה של המענה הטקטי והאסטרטגי למאפיינים הייחודיים של תרחישים אלו. בקורס זה נדון במאפיינים העיקריים של התרחישים הביולוגיים, הכימיים והרדיולוגיים, נפרט את המענה על רבדיו השונים ונסקור מקרי בוחן רלוונטיים.
מטרת הקורס הינה היכרות עם מושגי היסוד הקשורים בעולם התוכן הכימי, הביולוגי והרדיולוגי, הבנת מאפייני האיום הבלתי-קונבנציונלי והקניית כלים להכרה והבנת ההתמודדות עם אסונות מסוג זה. בסיום הקורס יכירו הסטודנטים את סוגי מצבי החירום הבלתי קונבנציונליים, שלבי ההכנות וההתמודדות עימם וכן את הדרכים והשיטות של המערכות השונות להתמודד עם אסונות כאלה. 

תכנון והתערבות במצבי חירום ואסון איננה יכולה להיות מנותקת מההקשר החברתי. עם זאת, פעמים רבות קבלת החלטות בנושא זה נעשית תוך התעלמות מהיבטים חברתיים ופסיכולוגיים חיוניים להבנת תהליכים של הערכות, חוסן והתמודדות עם מצבי חירום ואסון. בקורס זה נדון במספר סוגיות מהותיות הקשורות בהיבטים הסוציו-פסיכולוגיים של חירום, לרבות תהליכי קבלת החלטות, חוסן, התנהגות בריאות (ובפרט התנהגות של הערכות לחירום), וכן נדון בחשיבות של הממד הפסיכולוגי בהערכות והתמודדות עם אסונות.
הקורס יחשוף את הסטודנטים והסטודנטיות למספר היבטים מהותיים בתחום של פסיכולוגיה של אסונות. בסיום הקורס הסטודנטים/יות יוכלו לעמוד על חשיבות הממד הפסיכולוגי וההקשר החברתי הרחב בתהליכי קבלת החלטות הקשורים בהערכות והתמודדות עם מצבי חירום ואסון.

מטרת הקורס היא הקניית סט מתודות וכלים לניהול פרויקטים בתחום מניעה, מוכנות והתאוששות של מצבי חירום ואסון, על מנת לשפר את יכולות המשתתפים להתמודד עם ייזום, ניהול, ניטור ותחקור  של פרויקטים, בסביבה דינמית. 
משתתפי המאיץ יתחלקו לצוותי תכנון  מיזם , יבחרו פרויקט עתידי בתחום החירום ויתכננו אותו תוך כדי מהלך הקורס, משלב הזיהוי עד לשלב הבחינה לפני יישום, תוך שימוש בכלים שיילמדו בקורס.
מבנה הקורס תואם את מתודולוגית מחזור הפרויקט של הבנק העולמי. המפגשים ישלבו הוראה עם עבודה סדנאית בפורום הקורס ופורום הצוותים.

Course description:
Information has become one of the most important resources for organizations (governmental, business, and private). In recent years, we have heard that "Information is the new oil" and concepts such as big data and the digital age are often used. Simultaneously, through ad-vanced technologies and developed communications we are connected and exposed to more people and information. In organizations, this technological connectivity enables their exist-ence and continued growth, and therefore it is vital to maintain this capability. Along with the growing connectivity and networking, our dependence on these technologies increases, which on the one hand enable organizations to grow, but on the other hand increases their vulnerabil-ity.
Organizations are exposed to many threats, including natural and man-made emergencies, but also to internal and external cyber threats. Therefore, organizations must build preparedness programs to cope with various emergency situations in order to ensure that they can continue to function after the event. One of the most important components in this preparedness is shortening the response time and technological recovery so that the organization can continue to function and maintain the same functional continuity.
Course objectives:
The students will learn the principles and importance of building recovery plans and business continuity programs. In addition, students will understand the importance of integrating tech-nology recovery alongside preparation of programs for staff and managers in the organization. Managing response to emergency events is important for an organization's ability to survive crises and continue to function and serve its customers. As current and future emergency managers, students will also study, along with theoretical studies, Israeli and international standards for business continuity, how to assess business impact, manage emergency commu-nication and coordinate between stakeholders and managements.

מתן המענה למצבי חירום ואסון הן ע"י צוותי הסיוע הרב תחומיים (המגיבים הראשוניים והשניוניים) והן ע"י המערכות העירוניות והלאומיות, מחייב בדיקה ולימוד באמצעות כלים ושיטות מובנות, בכדי להפיק לקחים לצורך שיפור וטיוב המענה לאסון הבא.
כלים אלה ישימים גם לתרגילי הכנה למצבי חירום ואסון, כמו גם לפרויקטים ארוכי טווח של היערכות למצבים אלה במסגרת תהליכי הגברת המוכנות.
הקורס יעסוק בלמידה והטמעת המתודה של תחקיר והפקת לקחים ככלי למידה במצבי חירום ואסון, ובזיקה לסוגיית הלמידה הארגונית והאישית.
במהלכו, יסקרו בצורה ביקורתית מודלים של הפקת לקחים ולמידה ארגונית ויוצג מודל חדשני ויישומי להפקת לקחים, אשר פותח על ידי המרצה. יתקיים תרגול מעשי בהטמעת המודל, על מנת שהמתודה תוכל לשמש את תלמידי התוכנית בניתוח תרגילים וסימולציות במסגרת התוכנית ומחוצה לה.
מטרות הקורס:
לחשוף את הסטודנטים לסקירה ביקורתית של מודלים להפקת לקחים ולמידה ארגונית; להציג מתודות להפקת לקחים; לקיים תרגול מעשי בכדי לשמש את תלמידי התוכנית בניתוח תרגילים וסימולציות במסגרת התוכנית ומחוצה לה.

תיאור הקורס:
מנתח את תנאי הזירה הגיאופוליטית כגורמים התורמים במידה רבה להתהוות אירועי אסון מתמשכים ולהחרפת הנזקים של אירועי אסון שמקורם בטבע.

מטרות הקורס:
להכיר את העקרונות המסדרים הגיאופוליטיים שבבסיס הפעילות האנושית במרחב כמקור להיווצרות מצבי אסון "כרוניים" ולהחמרת נזקי אסונות טבע. לעמוד על תפקידה של מדינת הלאום כמקור מחולל מצבי אסון מתמשכים ולבחון את ההשפעה של מאפייני הגלובליזציה, המעבר למשטר חשיבה ניאו ליברלי והמאבק הניטש על 'הפרוטוקול הנורמטיבי' בעידן הנוכחי על רמת הפגיעות של חברות ברחבי העולם.

העידן הדיגיטלי, שהינו תוצר ישיר של ׳מהפכת המידע׳ של המאה ה- 20, הביא לשינויים מרחיקי-לכת במחקר ופיתוח של טכנולוגיות מתקדמות והטמעתן כחלק בלתי-נפרד כיום מהתרבות האנושית.
הפתיחות של ׳כפר עולמי אחד׳ עם מערכות מידע ותקשורת מתקדמות, בהן ׳כולם מדברים עם כולם׳ בצורה מקוונת של נתונים, הזניקה את ׳מהפיכת המידע׳ במרחב הגלובלי והביאה עימה, בצד היתרונות העצומים, גם תופעות שליליות מאוד דוגמת ׳וירוסים׳ לסוגיהם, פעולות חדירה ותקיפה ע״י Hacker's  למערכות המידע והטכנולוגיה. למעשה, מהפיכה זו יצרה מצע רחב לפעילותם של גורמים שונים לניצול פרצות הקיימות במערכי הטכנולוגיה (או ליצור פרצות מכוונות), לביצוע שינויים במערכות לטובת פגיעה בתשתיות טכנולוגיות ומערכות מידע של מדינה/תעשיה/מגזר/פרט ולשם שיבוש, העתקה, מחיקת המידע ו/או מניעת השימוש בו ואחזקתו לשם כופר, פעילויות לא-מורשות ברמות אסטרטגיות שמהותן פעילות של איסוף מודיעיני, חדירה למערכות ביטחון, פיננסיים, פגיעה במערכות ממוחשבות של תשתיות לאומיות קריטיות וכדומה.
לאמור לעיל, קיימות משמעויות חמורות רבות בהיבטים הביטחוניים, לאומיים, עסקיים-מסחריים, ציבוריים וחברתיים קשים במיוחד עבור הגורם המותקף. בנוסף, קיים נזק שהינו בלתי-הפיך, במצב בו מתקיימת פגיעה בנכסי המידע האישיים של כל אדם שהינם למעשה קניינו הפרטי לחלוטין.
יתירה מכך, חדירת טכנולוגיות-העל בעשור האחרון הינה מסיבית, Social Networks, Big Data, Machine & Deep Learning, Cloud, Internet of Things, Computer Vision,  ומאות מושגים טכנולוגיים חדשים נוספים, שמעידים יותר מכל על ה׳שפה החדשה׳ שבה ׳מהפיכת טכנולוגיות המידע׳ באה לידי ביטוי בכל מרחב של פעילות אנושית. לאחרונה, אנו עדים לגל ה׳בינה המלאכותית׳ AI)), שכל מטרתו הינה להכניס ולשלב תבונתיות עמוקה ביותר של מוח האדם, במערכות ותשתיות המידע, דוגמת ה׳רכב החכם׳ שהינו ניצן ותוצר גלובלי ראשון לגל זה. לא רחוק היום שבו נוכל לקבוע בוודאות כי תלות של ישות כלשהי במערכות המידע והטכנולוגיה, הופכת למוחלטת ולכן גם לקריטית. לאור האמור, חלון ההזדמנויות העומד לרשות הגורם המפגע/תוקף, הינו בלתי-מוגבל בזמן ותוחלת הנזק הינה אין-סופית.
פעילות זו זוכה כיום למגוון של כינויים המקצועיים, שהמרכזיים בהם הינם ׳לוחמת מידע׳, ׳לוחמת סייבר׳ Information Warfare, ׳טרור דיגיטלי׳ ועוד.
הלוחמה, כמאפיין מובהק של התרבות הטכנולוגית, השתנתה בהתאם באופן מהותי. שינויים אלה הביאו להצגתן של טכנולוגיות, המשגות ודוקטרינות לוחמה חדשות המהוות אתגר לחשיבה האסטרטגית הקלאסית ומשנים את צורת הלוחמה, האסטרטגיה, ניהול הסיכונים והביטחון הלאומי. ׳לוחמת המידע׳ איננה עוד מדע בדיוני, אלא נתפסת כאלמנט יסודי בהערכת הסיכונים הלאומית והגלובלית של מדינות רבות.
הקורס סוקר בצורה מערכתית את התחום האינטרדיסציפלינרי והרב-מימדי של ׳לוחמת הסייבר׳: מה כלול במושג רחב זה, מהו מקומה של ׳לוחמת הסייבר׳ בין תחומי הלוחמה הקלאסיים ומהם השינויים האסטרטגיים בהגנה והתקפה אשר מייצרת ׳לוחמת הסייבר׳. בנוסף יתמקד הדיון בקשר בין הסייבר למערכת הגלובלית על גווניה- היבטי ביטחון לאומי, מערכות יחסי-חוץ ודיפלומטיה, מדיניות ופוליטיקה, היבטים עסקיים-מסחריים-כלכליים, משפט ופרטיות האנוש, ה׳שחקנים׳ הטכנולוגיים הגלובליים, חוזקות וחולשות הטכנולוגיה והמגמות העתידיות.

תיאור הקורס: הקורס מתמקד בהשפעות של שינויי אקלים והתחממות גלובלית על אסונות טבע כמו בצורות, גלי חום, אקלים קיצוני, סערות טרופיות ושריפות. השלכות שינויי האקלים והעלייה בתדירות מצבי קיצון יבחנו בהתייחסות למערכות הבריאות והחירום, בעיקר במיקוד עירוני.
בדוח משותף לבנק העולמי ולמרכז לאינטגרציה ים תיכונית (2011) נקבע כי אזור הים התיכון הוא השני בעולם בפגיעות לשינויי אקלים וצפוי לעלייה של 200% בימי חום. הדוח ממקד את מרכז הפגיעות בערים ומציג חמישה מוקדי פגיעות:
·       מפולות וקריסת מצוקים
·       שחיקת החוף
·       עליית מפלס הים
·       שיטפונות
·       מחסור במים
בקורס נבחן את ההערכות האפשרית והנדרשת מהממשלה ומהערים בישראל ובעולם, לנוכח השינויים העתידיים, הן ברמה הפיזית והן ברמה הקהילתית והאישית.