משדה המחקר בקהילה: האם מגפת הקורונה הובילה לשינוי בשכיחות הפרעות קשב בקרב ילדי ישראל?

בימים אלו עומדת להתפרסם בכתב העתPsychiatry Research  עבודת מחקר שכותרתה: 

The influence of COVID-19 on attention-deficit/hyperactivity disorder diagnosis and treatment rates across age, gender, and socioeconomic status: A 20-year national cohort study

מחקר זה הינו פרי שיתוף פעולה של חוקרים מאוניברסיטת ת"א, ביה"ח "גהה", הקהילה ועוד. מובילי המחקר הם פרופ' איריס מנור, פסיכיאטרית ילדים מובילה מ"גהה" ומנהלת מרפאת קשב וריכוז בפתח תקוה, ד"ר ניצן שחר, מרצה בכיר בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א וד"ר ורד שקלים זמר, רופאת ילדים ממחוז דן-פ"ת ומרצה בכירה בחוג לרפואת ילדים. 

בעבודת מחקר זו החוקרים ניתחו את שיעורי האבחנות של הפרעת קשב וריכוז והטיפול התרופתי בקרב כ-3 מיליון מתבגרים בני 6-18 שנים שהם מבוטחי שירותי בריאות כללית ברחבי הארץ בתקופת טרום מגפת הקורונה (2002-2019), בעת מגפת הקורונה (ינואר 2020 עד אוקטובר 2022) ולאחריה. 

החוקרים השתמשו במודל חישובי על מנת לקבוע את השיעור החודשי של אבחוני הפרעת קשב והטיפול בהם במהלך 18 השנים שקדמו למגפת הקורונה. בנוסף, הם העריכו את שיעורי האבחון והטיפול בתקופות פוסט-סגרים ופוסט זיהום בקורונה כך שיכלו לשערך את שיעורי האבחון והטיפול בהפרעת קשב וריכוז ללא מגפת הקורונה. הם השוו אז את התחזיות הללו למידע הקיים בנושא וניתחו את ממצאיהם לפי פרמטרים דמוגרפיים שונים, כולל גיל (בני 6-11 שנים, לעומת 12-18 שנים), מין (נקבות לעומת זכרים) ומצב סוציואקונומי (נמוך, בינוני, או גבוה). ממצאי המחקר הראו, שלמגפת הקורונה לא הייתה כל השפעה על שיעורי האבחון והטיפול בהפרעת קשב וריכוז בקרב ילדים ומתבגרים בישראל. ממצאים אלו היו עקביים גם בהתייחס לקבוצות גיל, מין ומצב סוציואקונומי. גם לאחר קביעת מספר המטפלים מהצוות הרפואי שאבחנו הפרעת קשב וריכוז, המסקנות נותרו ללא שינוי. כמו כן החוקרים דיווחו שלא חלה עלייה בשיעורי אבחוני הפרעת קשב וריכוז ובטיפול התרופתי פוסט מגפת הקורונה, מה שמרמז על כך ש-COVID-19 אינו מהווה מחולל זיהומי שהוא גורם אתיולוגי להפרעת קשב וריכוז.

החוקרים נתנו מס' הסברים אפשריים לתוצאות מחקרם. ראשית, אומנם קיימים דיווחים בספרות הרפואית שזיהום בקורונה בילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז אומנם החמיר את תסמיני הפרעת קשב וריכוז אצלם, אולם לא נראה שהעלה את שיעור מקרי הפרעת קשב וריכוז, שידועה כהפרעה נוירו-התפתחותית עם רקע גנטי מובהק. כמו כן, ייתכן שבתקופת מגפת הקורונה מטופלים עם הפרעת קשב וריכוז הגיעו לאבחון אצל מטפלים ממקצועות ברירות הנפש יותר בשל התחלואה נלווית להפרעת הקשב וריכוז (כדוגמת הפרעות אכילה, דכאון וניסיונות אובדניים), שלה ניתנה קדימות לפני אבחון הפרעת הקשב וריכוז. כמו כן תופעת ה-brain-fog" " שתוארה במטופלים עם Long-COVID-19 syndrome היא תופעה מוגבלת בזמן יחסית, לעומת הפרעת קשב וריכוז שמופיעה משנית לנזק מוחי, או תהליכים דלקתיים, שבה התסמינים הם כרוניים.