הלב שממשיך לפעום

היחידה לטיפול נמרץ לב ילדים בשניידר הוקמה ע"י פרופסור דגן בדצמבר 1994 לאחר חזרתו לארץ מהתמחות על בטיפול נמרץ ילדים בבית החולים SickKids שבטורונטו. עם הקמתה מנתה היחידה 4 מיטות וטיפלה בעשרות ילדים עם בעיות קרדיאליות מידי שנה. במהלך 30 השנים מפתיחתה גדלה היחידה והיא כיום יחידת טיפול נמרץ הפדיאטרית הגדולה בארץ ומונה 10 מיטות טיפול נמרץ ו- 15 מיטות טיפול ביניים. היחידה מעניקה שירות לכ- 20 מרכזים רפואיים שונים בארץ.  

תחת ניהולו של פרופסור  דגן הורחבה מוטת הטיפול וכיום היחידה מבצעת מעל ל 500 ניתוחי לב בילדים בשנה, רובם המכריע בתמיכת מכונת לב ריאה. בנוסף היחידה מטפלת גם בילדים עם הפרעות קצב, קרדיומיופתיה, מיוקרדיטיס, מטופלים לאחר צנתורים ותומכת בכ 30-35 ילדים הנזקקים לאקמו, בשנה.  

עד כה טופלו ביחידה כ 450 ילדים שנזקקו לתמיכת אקמו,  מעל 40 ילדים שעברו השתלת לב/ריאות/לב-ריאות, ו- 18 מטופלים לאחר השתלת ventricular assist devices כגשר להשתלת לב. 

מאז ומעולם עסק פרופסור דגן במחקר קליני והוא מופיע כמחבר במעל 70 מאמרים, כולל מאמרים ב NEJM. מטרתו הראשית במהלך השנים הייתה לספק תשובה מחקרית לשאלות קליניות שעלו בעת דיון על המטופלים ליד מיטת החולה. בין המחקרים הללו ניתן לציין מחקר שבדק את רמות האלבומין בדם כמנבא מהלך פוסטואפרטיבי קשה. בעבודה נמצא שרמת אלבומין טרם הניתוח וביום השני לאחריו קשורה משמעותית בתוצאים פחות טובים בילדים לאחר ניתוחי לב. 

שתי עבודות חדשניות שפורסמו לאחרונה תחת הדרכתו של פ' דגן מערערות על תפיסות ישנות בטיפול נמרץ לב ילדים. העבודה הראשונה הוכיחה שבילדים לאחר ניתוחי לב, שילוב של המהלך הפראופרטיבי (היט 1) עם מהלך פוסטאופרטיבי קשה (היט 2) ואירועים ספציפיים לאחר הניתוח (היט 3) מנבאים בקטרמיות אנדוגניות ומערערת על הקונספט הנושן שמרבית הזיהומים הם אקסוגניים לחולה ונובעים מטיפול שגוי בעירויים מרכזיים. עבודה נוספת מוכיחה שהורדה הדרגתית של סף הזלפת הטסיות בילדים נתמכי אקמו ל 20,000 אינה מעמידה את החולים בסכנת יתר לדימומים, בהשוואה לספי הזלפה גבוהים משמעותית מספרות. עבודות נוספות תארו את ניסיון המחלקה בהשתלת מסייעי לב מלאכותיים כגשר להשתלת לב בילדים ואת ניסיון המחלקה בחיבור ילדים לאקמו במרכזים אחרים בארץ והעברתם לשניידר להמשך טיפול. התוצאים של ילדים אלו היו טובים יותר מהספרות המדווחת. 

לסיכום – פרופסור דגן עסק וממשיך לעסוק במחקר קליני ענף שנותן מענה לשאלות קליניות שהצוות הטיפולי מעלה ליד מיטת החולה ובכך תרם וממשיך לתרום למחקר הרפואי בתחום.