החוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה

בחוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה פועלות שבע קבוצות מחקר עצמאיות, תחומי המחקר בחוג מגוונים וכוללים אספקטים שונים של הביולוגיה של האדם.

חלקן משויכות גם למרכז דן דוד לחקר תולדות האדם וחלקן למרכז סגול למדעי המוח. חוקרי החוג מציעים מגוון נושאים לפרויקטים לתלמידי תואר ראשון, ולמחקרים לקראת תואר שני ותואר שלישי.

מחקרים וחוקרים בתחום אנתרופולוגיה ביולוגית/פיסית

ד"ר הילה מאי: ראש המעבדה לביוהיסטוריה ורפואה אבולוציונית. משויכת גם למרכז דן דוד לחקר תולדות האדם. המעבדה עוסקת בתחומי המחקר הבאים: הבנת הקשר שבין תהליכים אבולוציוניים ארוכי טווח, שינויים באורח החיים ובריאות האדם; לימוד המאפיינים הביולוגים והתרבותיים של אוכלוסיות פרהיסטוריות בלבנט באמצעות מחקר מורפולוגי וגנטי; ופיתוח שיטות חדשות עבור אפיון מורפולוגי של עצמות לשם מחקר ולשם זיהוי מין וגיל המשרתים את האנתרופולוגיה המשפטיתil

פרופ' ינקל גבט: ראש המעבדה לחקר העצמות. המעבדה חוקרת מנגנוני רגולציה שונים הקובעים את מבנה וחוזק העצם בבריאות ובחולי. האספקטים הנחקרים כוללים רגולציה גנטית (איתור גנים חדשים) ואנדוקרינית (הורמוני מין, אריתרופויאטין), וכן השפעת תהליכים דלקתיים על ספיגת העצם. המעבדה גם עוסקת רבות בהשפעת המערכת האנדוקנבינואידית (דמוי קנביס) בשלד.

ד"ר עידו תבור: ראש המעבדה לדימות מתקדם של מוח האדם, המשויכת גם לבית הספר סגול למדעי המוח. המעבדה עוסקת בחקר הקשר בין מבנה המוח ותפקודו לבין ההתנהגות האנושית, באמצעות דימות בתהודה מגנטית (MRI). אנו חוקרים מה עומד בבסיסם של הבדלים בין אישיים בהתנהגות, כיצד קשורים הבדלים בין-אישיים אלה למבנה המוח ולקישוריות בין אזורי מוח שונים, מה משתנה במוח כתוצאה מלמידה של התנהגות חדשה, במה שונה מבנה המוח, תפקוד המוח והקישוריות המוחית באנשים בריאים לעומת חולים פסיכיאטריים, כיצד ניתן ללמוד מתפקוד המוח בזמן מנוחה על מבנה המוח ועוד.

פרופ' חגי פיק: מחקרו עוסק בוויסות התגובה לכאב על ידי המערכת האופדיואידית ויחסי הגומלין בין מערכת זו למערכות עצביות אחרות; חשיבות ההיפוקמפוס וההשפעות הקוגניטיביות של פגיעה מוחית מזערית במערכות למידה וזיכרון, השפעת סמים על רמת הביצוע בהתנהגויות הקשורות להיפוקמפוס.

פרופ' ישראל הרשקוביץ: ראש המעבדה ע"ש דן דוד לחקר האדם המודרני ומוצאו המשוייכת גם למרכז דן דוד לחקר תולדות האדם. המעבדה עוסקת בסוגיות הקשורות במוצאו של האדם המודרני וקשריו עם קבוצות אחרות של בני אדם (האדם הניאנדרתלי, האדם הדניסובי וכד'). המעבדה מתמקדת בלימוד המאובנים האנושיים שנתגלו בארץ ישראל ומנסה, באמצעות שיטות מחקר מתקדמות, לחשוף את השלבים בהתפתחות האדם ברמת הפרט והקבוצה. המחקר עוקב אחרי ההתאמות המורפולוגיות בתהליך האבולציוני ומנסה לברר את משמעותן מבחינה תיפקודית.

ד"ר ויויאן סלון: ראש המעבדה לדנ״א עתיק, המשויכת גם למרכז דן דוד לחקר תולדות האדם ולמחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה. מטרת העבודה במעבדה הינה לשחזר את ההיסטוריה הגנטית של אוכלוסיות פרהיסטוריות, תוך התמקדות באוכלוסיות עתיקות בלבנט, באמצעות הפקת דנ״א ממאובנים ומסדימנטים ארכיאולוגיים. לשם כך, המעבדה עוסקת בפיתוח שיטות מעבדה ושיטות אנליטיות המותאמות לאתגרים הכרוכים בהשתמרות דנ״א לאורך זמן, בייחוד באקלים חם.