החוג לביולוגיה תאית והתפתחותית

  • אודות
  • קורסים
  • סמינרים מחלקתיים
  • מחקר
  • יצירת קשר

 

קבוצות המחקר במחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית של הפקולטה לרפואה פועלות לגלות ולאפיין לעומקם את התהליכים התאיים המולקולאריים שמובילים להתפתחות הנורמלית התקינה של רקמות הגוף, לזהות שינויים בתהליכים אלו שמובילים לתחלואה ולפתח, על סמך הממצאים החדשים, תרופות חדשות.

 

נושאי המחקר כוללים אפיון תאי גזע עובריים ובוגרים, מנגנוני התפתחות של הביצית והעובר, התפתחות בלוטת הלבלב (פנקריאס), יצירת תאי דם אדומים, מסלולי הפעלה של תאי פיטום וכתוצאה מכך - שחרור פקטורים הגורמים לאלרגיה, זיהוי המנגנונים המגינים על תאי סרטן בפני מוות, תרומת מודיפיקציות חלבוניות (כמו יוביקיטינציה) להתפתחות אברים, הבנת הבסיס לבקרת הביטוי של גנים ברמת RNA.  

 

לצד המחקר הבסיסי, חוקרים בחוג פועלים כדי לפתח גישות טיפוליות חדישות למגוון מחלות, כגון סרטן, אנמיה, אלרגיה, חוסר פוריות, סוכרת, מחלות שלד ועצבים.

 

החוג לביולוגיה תאית והתפתחותית כולל 11 קבוצות מחקר שמתמחות בנושאים הבאים:  

 

שם 

מחקר

פרופ׳ רונית שגיא-אייזנברג

Prof. Ronit Sagi-Eisenberg

Tel: 972-3-6409500

המעבדה לחקר אלרגיה

במעבדה חוקרים את המנגנונים המולקולאריים של תהליך ההפרשה מתאי פיטום (תאי מסט) בתהליכי אלרגיה ודלקת תלוית תאי פיטום (מסט), תוך שימוש בשיטות של מיקרוסקופיה פלואוריסנטית ברזולוציה גבוהה בשילוב של אנליזות גנומיות.

 

פרויקטים מחקריים:

  • זיהוי חלבוני מפתח בבקרת תהליך ההפרשה של מתווכים מחוללי אלרגיה כדוגמת היסטמין מתאי פיטום מאוקטבים על ידי אלרגנים.
  • פענוח מנגנון האקטיבציה של תאי פיטום על ידי נוירוטרנסמיטורים והבנת תרומתם  להתפתחות דלקות עצביות.
  • הבנת יחסי הגומלין שבין תאי פיטום ותאים סרטניים בסביבת התא הסרטני.
  • הביולוגיה של התא של תא הפיטום: מנגנון היצירה, התנועה וההפרשה של  שלפוחית ההפרשה.

ד״ר אבי אשכנזי

Dr. Avraham Ashkenazi

המעבדה למנגנונים תאיים של מחלות נוירולוגיות

בעזרת שיטות מחקר חדשניות אנו חוקרים מנגנונים תאיים של מחלות נוירולוגיות המתקדמות עם הגיל כגון הנטינגטון ופרקינסון בהם משתתפים חלבונים מזיקים היוצרים אגרגטים (צברים).

 

פרויקטים מחקריים:

  • הבנת  הליכים שאחראיים על פירוק חלבונים המזיקים כגון אכילה עצמית (אוטופגיה).
  • מנגנוני רעילות תאיים המופעלים ע"י חלבונים מזיקים והשפעתם על מחלות נוירולוגיות.
  • הבנת מנגנוני סילוק חלבונים מזיקים כגון הפרשתם מחוץ לתאים. 

 

אנו מקווים שמחקרים אלו יתרמו בעתיד לפיתוח תרופות ממוקדות היכולות לסייע בסילוק אותם חלבונים מזיקים ולטפל במגוון מחלות נוירולוגיות. 

פרופ׳ דפנה בניהו

Prof. Dafna Benayahu

Tel: 972-3-640-6187

פרויקטים מחקריים:

  • התמיינות תאי גזע מזנכימליים ויחסי גומלין בין התא למיקרו סביבה במערכת השלד ורקמת שומן במצבי בריאות וחולי
  • התמיינות תאיים בסביבתם בהשפעת מטריקס חוץ תאי, מיקרו-וסיקולות שעוברות בין התאים וכוחות מכניים המשפיעים על התא ומפעילים מסלולי העברת אותות
  • יישום של תאים ומשתית ייחודית להנדסת רקמות


הפרויקטים הינם מולטי-דיסיפלינריים משתמשים במגוון שיטות, גנטיקה, פרוטאומיקה, מיקרוסקופיה ביוכימיה בשילוב עם רופאים ומהנדסים להבנת תהליכים פיזיולוגיים

פרופ׳ רונן זיידל-בר

Prof. Ronen Zaidel-Bar

Tel: 972-3-6406781

המעבדה לחקר שלד התא בהתפתחות

איך עובר מתפתח מתא אחד לתינוק? חוץ מאשר חלוקות והתמיינות תאים ישנם תהליכים של שינוי צורה ותנועה ברמת התא והרקמה, שמונעים על ידי חלבוני שלד התא. אנו חוקרים את הבקרה על שלד התא בשיטות דימות מתקדמות בשילוב גנטיקה וביוכימיה, כדי להבין איך תאים מתחלקים, משנים צורה, נודדים, ומפעילים כוחות ברמת התא והרקמה.

 

אנו משתמשים בתרביות תאים ובנמטודה C. elegans כמודל, להבין כיצד אקטין ומיוזין מופעלים בזמן הנכון ובמקום הנכון לאפשר התפתחות עוברית ותהליכים פיזיולוגיים בבוגר. סטודנטים יתנסו במגוון שיטות, כגון עריכת הגנום עם CRISPR-Cas9, השתקת גנים עם RNAi, פרוטאומיקה, ומיקרוסקופיה מתקדמת (live imaging, FRAP, superresolution laser ablation) בכדי לענות על השאלות החשובות בתחום. מחלות רבות כגון אסטמה, לחץ דם גבוה וסרטן, נובעות מאובדן הבקרה על שלד התא. אנו משתפים פעולה עם רופאים בכדי לתרגם את תוצאות המחקר הבסיסי לפתרונות קליניים.  

פרופ' לימור ברודאי

Prof. Limor Broday

המעבדה לחקר מודיפיקציות של חלבונים בתהליכי התפתחות ומחלה

המחקר במעבדה עוסק בשינויים על גבי חלבונים לאחר תירגומם. שינויים אלו קובעים את גורל החלבון ומנגנון פעולתו בתא וחיוניים בבקרת תהליכים דינמיים בתא ובריקמה. מודל המחקר: תאים סרטניים בתרבית
וחיות מודל הנמטודה C. elegans  והפלנריה S. mediterranea

 

פרויקטים מחקריים:

  • הבנת תפקיד מערכת ה- SUMO בשמירת הזהות של תאי המין ומניעת יצירת טרטומות.
  • תפקיד מערכת ה- SUMO ברגנרציה של פלנריה.
  • פענוח מסלולי העברת הסיגנל של האונקוגן EML4-ALK תוך שימוש בנמטודה C. elegans ובתאים סרטניים בתרבית.

פרופ' חן לוקסנבורג

Prof. Chen Luxenburg

972-3-6409272
972-3-6409508

המעבדה לחקר תאי גזע אפידרמאלים

המעבדה חוקרת את תפקידי שלד האקטין (actin cytoskeleton) בתפקודם הפיזיולוגי של תאי גזע אשר יוצרים את אפידרמיס העור (epidermal stem cells). אנו עושים שימוש בשיטות מתקדמות למניפולציה גנטית של תאי גזע ובמגוון אנליזות מיקרוסקופיות, גנומיות וביוכימיות.

 

פרויקטים מחקריים:

  • מעורבות שלד האקטין בהעברת סיגנל וביטוי גנים.  
  • מעורבות שלד האקטין בפרוליפרציה והתמיינות של תאי גזע.
  • מעורבות שלד האקטין במורפוגנזה של העור.

פרופ' לימור לנדסמן

 Prof. Limor Landsman
Tel: 972-3-640 6149

מחקרנו עוסק בתפקוד תאי-ביטא בלבלב אשר פגיעה בהם מובילה לסוכרת. קבוצת המחקר שלנו מנסה להבין כיצד פעילות תאי-ביטא מבוקרת באדם הבריא ומדוע היא נפגעת בחולה סוכרת.  לצורך כך אנו מתמקדים בחקר האותות הסביבתיים הדרושים לתפקוד תאי-ביטא. מחקרנו הראה כי תאים פריציטים מבקרים הפרשה תקינה של אינסולין, ושינויים בתאים אלה בסוכרת תורמים לתפקוד לקוי של תאי-ביטא ושיבוש בקרת משק הסוכר. תוך שימוש בעכברים מהונדסים גנטית, מעבדתנו חוקרת כיצד תאי הלבלב מתקשרים זה עם זה, ואיך תקשורת זו נפגעת בסוכרת.

 

פרויקטים מחקריים:

  • הבנת התפתחות תאי-ביטא בעובר וביילוד במטרה לקדם ריפוי תאי לסוכרת
  • חקר תפקיד פקטורים המופרשים מפריציטים בתפקוד תאי-ביטא ובקרת משק הסוכר בבוגר
  • חקר השפעת גורמי סיכון גנטיים ומטבוליים לסוכרת מסוג 2 על אינטראקציות תאיות בלבלב ותפקודו התקין
  

פרופ׳ דרורית נוימן

Prof. Drorit Neumann

Tel 972-3-640-7256 

המעבדה חוקרת יחסי גומלין בין המערכת ההמטולוגית ומערכת השלד במצבי בריאות וחולי.  

המעבדה חוקרת תהליכים תאיים ותהליכי התמיינות המופעלים על ידי ההורמון אריתרופויאטין הן באריתרופויאזה (יצירת כדוריות דם אדומות) והן במערכת החיסון ובמערכת השלד. הפרויקטים מבוצעים בשיתוף פעולה עם רופאים (פרופ. משה מיטלמן, מרכז רפואי סוראסקי, וד"ר עירית קרואזה מרכז שניידר) וכן  עם ד"ר ינקל גבט, החוג לאנתרופולוגיה פיזית.

 

פרויקטים מחקריים :

  • השפעת אריתרופויאטין על התמיינות תאי מערכת השלד
  • השפעת תאים לימפוציטיים על התמיינות מערכת השלד, ומעורבות אריתרופויאטין ואגוניסטים ייחודיים לקולטן, בתהליך זה
  •  השפעת אגוניסטים של קנבינואידים על התמיינות תאי השורה האדומה
  • חקר מנגנון עמידות לאריתרופויאטין במצבי כשל כלייתי בילדים

פרופ׳ צבי פישלזון

 

Prof. Zvi Fishelson

Tel: 972-3-6409620

המעבדה לחקר אימונולוגיה של סרטן

המעבדה חוקרת את התגובה בין מערכת החיסון הטבעית לתאים סרטניים ומתמקדת באיפיון המנגנונים המולקולריים שמקנים לתאים סרטניים עמידות לאימונותרפיה. תוך שימוש במיגוון שיטות ביוכימיות, מולקולריות, מיקרוסקופיות וביואינפורמטיות זוהו במעבדה מספר חלבונים שמסייעים לתאים הסרטניים להתגונן בפני תגובה חיסונית ולהתחמק מנזקיה. המעבדה מפתחת גישות ריפוי חדשות לסרטן שמטרתן להחליש את פעילות ההגנה של התאים סרטניים ולהגביר את רגישותם לאימונותרפיה.

 

פרויקטים מחקריים:

  • פיתוח שיטות לעיכוב חלבון המיטוכונדריה מורטלין כגישה טיפולית בסרטן.
  • איפיון מסלולי המוות התאי שמופעלים בתאים הסרטניים לאחר קישור נוגדן ומשלים.
  • זיהוי חלבוני הגנה חדשים בתאים הסרטניים שמסייעים להם להתחמק מאימונותרפיה.

פרופ׳ נועם שומרון

Prof. Noam Shomron
Tel 972-3-640-6594

המעבדה לחקר גנומיקה של מחלות

בקבוצת המחקר של שומרון צוות חוקרים הכולל ביולוגים וביו-אינפורמטיקאים מפענחים את תפקודם של רצפי הגנום האנושי ומתרגמים את המידע למציאות קלינית. כחלק ממחקרם הצוות השתתף בתהליך קריאת הגנום האנושי של למעלה מ-5000 אנשים. חקר את השינויים הגנטיים שיכולים להוביל למחלות, את ההשלכות הכרוכות באיסוף המידע וכיצד תראה הרפואה העתידית.

פרופ׳ רות שלגי

Prof. Ruth Shalgi

Tel: 972-3-6406526/8685

המעבדה לחקר פוריות

המעבדה חוקרת בעיקר את מעורבותו של החלבון Pigment epithelium derived factor (PEDF) כפקטור הומאוסטטי שחלתי בסינדרומים גניקולוגים ומכאן גם בעל פוטנציאל טיפולי בתסמונות שונות. המחקר נעשה בתאים ממקורות שונים וכן בחיה השלמה (עכבר), זאת בשימוש באנליזות של חלבונים, גנומיקה, במקביל לשיטות מיקרוסקופיות מתקדמות.

 

פרויקטים מחקריים:

  • מנגנון פעולתו של PEDF בתהליכי הבשלה של זקיקים וביציות.
  • מעורבות PEDF בסינדרומים שחלתיים ואפשרות השימוש בו לטיפול באותם סינדרומים.
  • שימור פוריות בעת טיפול כימותרפי; מנגנון הפעולה ופוטנציאל הגנה.

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>