בטיחות הטיפול וניהול סיכונים ברפואה

• מטפלים ומטפלות
• מנהלי ומנהלות סיכונים
• מנהלים ומנהלות במערכת הבריאות
• עורכי ועורכות דין בתחום.

ההבנה הרווחת כיום היא שעל מנת לקדם את תרבות הבטיחות במערכת הבריאות בישראל, על כל מטפל.ת, כל מנהל.ת וכל עובד.ת במערכת הבריאות, לעבור הדרכה בתחום ניהול סיכונים ובטיחות הטיפול.

הקורס "בטיחות הטיפול וניהול סיכונים - מקוון", פותח על מנת להנגיש לכל אנשי מערכת הבריאות בישראל את הידע הרלוונטי והעדכני בתחום, באופן מקוון, המאפשר לכל אחד ואחת ללמוד בזמנם החופשי.

הקורס משלב מגוון סוגי חומרים וביניהם: הרצאות מצולמות, מאמרים עקרוניים בעברית, מצגות, לומדה, תרגילים, מקראה של מאמרים עקרוניים בתחום ועוד.

תחומי ניהול סיכונים, בטיחות הטיפול ואיכות ברפואה, מהווים היום תחומי ידע חשובים לכל איש צוות רפואי וניהולי במערכת הבריאות בישראל. 

ההכרה בחשיבות הנושא החלה להתעורר לאחר פרסום הדוח: To Err is Human של ה- IOM (Institute of Medicine) בארה"ב בשנת 1999, אשר העריך כי בין 48,000 ל- 98,000 אמריקאים נפטרים מידי שנה, כתוצאה מטעויות רפואיות הניתנות למניעה. מאז פרסום הדוח ננקטו יוזמות רבות וחשובות להפחתת נזקים יאטרוגניים למטופלים. 

עם זאת, מחקרים עדכניים יותר, מעריכים כי המספרים האמיתיים של נפטרים כתוצאה מטעיות רפואיות הניתנות למניעה בארה"ב, נעים בטווח של 200,000-400,000 מטופלים בשנה והיקפים גדולים בהרבה של מטופלים שנפגעים. הערכות אלה, מציבות את הטעויות הרפואיות כסיבת המוות השלישית בארה"ב.

לפי האומדנים העדכניים בארה"ב ובאקסטרפולציה, נפטרים בישראל מדי שנה 5,000-10,000 מטופלים, כתוצאה מטעויות רפואיות הניתנות למניעה. יצוין כי לא קיימים נתונים אמיתיים על היקפי התופעה בישראל. 

נתונים אלה הניעו פעילות ניכרת להפחתת הטעויות הרפואיות הניתנות למניעה בארה"ב, כמו גם מחוצה לה. מגמה זו הגיעה גם לישראל ובעקבותיה, המוסדות הרפואיים מקצים, משאבים לניהול סיכונים ולשיפור בטיחות הטיפול, מתוך הבנת  הצורך ברכישת ידע ובלימוד תחומים אלה.

בין היתר, ניתן לציין את הקמתו של המערך לאיכות ובטיחות הטיפול במשה"ב והקמתה בשנת 2017 של נסב"ר – החברה הישראלית לבטיחות הטיפול וניהול סיכונים הפועלת במסגרת הר"י. משרד הבריאות הורה בשנים 2012-13, על הקמתן של מחלקות לבטיחות הטיפול וניהול סיכונים בבתי החולים וקופות החולים.

מחקרים רבים בתחום, הדגישו את הצורך בשינוי תרבותי במוסדות הבריאות על מנת לקדם את נושא בטיחות הטיפול ולא רק עריכת "תיקונים נקודתיים", לאחר התרחשותם של אירועים חריגים חמורים.