מעבר לגמישות המפרקים
מבט חדש על כאב בתסמונת אהלרס דנלוס
תסמונת אהלרס־דנלוס מהסוג ההיפרמובילי (hEDS) מזוהה בדרך כלל עם גמישות יתר של המפרקים, חוסר יציבות ורפיון של רקמות החיבור. אולם מאמר חדש של ד״ר אסף ויסמן ופרופ׳ יוסף משהראווי מהחוג לפיזיותרפיה בבית הספר למקצועות הבריאות ע״ש שטייר מציע כי מאפיינים מבניים אלה אינם מספקים לבדם הסבר מלא לכאב הנרחב ולמכלול התסמינים שחווים רבים מהמתמודדים עם התסמונת.
במאמר, שפורסם בכתב העת המדעי Joint Bone Spine, בוחנים החוקרים מחדש את התפיסה שלפיה רפיון המפרקים הוא הגורם המרכזי לתסמונת ולכאב הנלווה אליה. לדבריהם, גמישות יתר שכיחה גם בקרב אנשים שאינם סובלים מכאב כרוני או מפגיעה משמעותית בתפקוד. עובדה זו מעלה את האפשרות שהקשר בין גמישות יתר לבין כאב מורכב יותר מכפי שנהוג היה לחשוב.
חפיפה אפשרית עם מנגנוני כאב נרחב
המאמר מצביע על חפיפה משמעותית בין התסמינים המאפיינים hEDS לבין תסמונות של כאב נרחב, ובהן פיברומיאלגיה. לצד כאבים מפושטים, מטופלים עשויים להתמודד גם עם עייפות, הפרעות שינה, תסמינים אוטונומיים ורגישות מוגברת לגירויים.
לדברי החוקרים, תמונה קלינית זו עשויה להעיד על מעורבות של מנגנונים נוספים מעבר לרקמת החיבור — ובהם תהליכים הקשורים לעיבוד כאב במערכת העצבים, למערכת החיסון ולמסלולים נוירו־התפתחותיים. גם דיווחים וממצאים הנוגעים להשפעה מופחתת או קצרת טווח של חומרי הרדמה מקומיים בקרב אנשים עם EDS עשויים לתמוך בקיומם של מנגנונים שאינם מכניים בלבד.
החוקרים מדגישים כי הצעה זו אינה שוללת את ההשלכות המבניות הממשיות של גמישות היתר. פריקות מפרקים, ליקויים בתחושת המיקום של הגוף, חוסר יציבות ופגיעוּת של הרקמות מחייבים התייחסות מקצועית ושיקום מותאם. עם זאת, טיפול המתמקד רק בייצוב המפרקים עלול שלא לתת מענה מספק לכאב הנרחב ולתסמינים המערכתיים.
לקראת טיפול רחב ומותאם יותר
המאמר מציע להתייחס ל־hEDS כתסמונת שעשויה להיות הטרוגנית מבחינה ביולוגית, כלומר כמצב שבו מנגנונים שונים עשויים לפעול אצל מטופלים שונים. בהתאם לכך, נדרשת גישה טיפולית משולבת הכוללת טיפול בחוסר היציבות המפרקית, לצד התייחסות לכאב, לשינה, לתפקוד מערכת העצבים האוטונומית ולתפקוד היומיומי.
החוקרים קוראים להרחיב את המחקר מעבר לחיפוש אחר הסברים המבוססים רק על מבנה רקמת החיבור, ולבחון גם מנגנונים עצביים, חיסוניים ונוציספטיביים — המנגנונים הקשורים לקליטת גירויים מזיקים ולעיבודם בגוף.
הסתכלות רחבה זו עשויה לתרום להבנה מדויקת יותר של התסמונת, לקידום דרכי אבחון וטיפול מותאמות ולמתן מענה מקיף יותר לאנשים המתמודדים עם כאב כרוני נרחב.
מחברי המאמר: ד״ר אסף ויסמן ופרופ׳ יוסף משהראווי, המעבדה לחקר עמוד השדרה, החוג לפיזיותרפיה, בית הספר למקצועות הבריאות ע״ש שטייר, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע״ש גריי, אוניברסיטת תל אביב.
ידיעות נוספות בנושא
