ד"ר תמר בר שליטא

סגל אקדמי בכיר בחוג לריפוי בעיסוק
חוג לריפוי בעיסוק סגל אקדמי בכיר
ד"ר תמר בר שליטא
טלפון פנימי: 03-6405447
פקס: 03-6409933
משרד: מקצוע הבריאות, 326

מידע כללי

ד"ר תמי בר-שליטא, מרפאה בעיסוק, חוקרת ומרצה בכירה בחוג לריפוי בעיסוק בבית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר בפקולטה לרפואה.  ד"ר בר-שליטא מלמדת קורסים שונים בתוכנית לתואר ראשון ולימודי המוסמך ומנחה סטודנטים לתארים מתקדמים בריפוי בעיסוק.

 

קורות חיים

ד"ר תמי בר-שליטא סיימה את התואר הראשון בריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית בשנת 1988. את לימודי המוסמך והדוקטורט סיימה ב 2010  במדעי הרפואה באוניברסיטה העברית. בכל השנים הללו עבדה ד"ר בר-שליטא כמרפאה בעיסוק בהתפתחות הילד כשתחום הטיפול העיקרי היה הפרעת ויסות חושי sensory modulation dysfunction.

במהלך לימודי הדוקטורט ד"ר בר-שליטא חקרה הפרעת ויסות חושי באמצעות פרדיגמות מתחום הכאב הכרוני, בשיטות מדידה פסיכופיזיקאליות, בילדים וגם במבוגרים. הדוקטורט סלל את הדרך לטיפול גם במבוגרים עם הפרעת ויסות חושי. זאת ועוד הכנסת עולם הכאב הכרוני לתוך הריפוי בעיסוק בהקשרים התפתחותיים, חשף את עולם הויסות החושי למרפאים בעיסוק במרפאות הכאב והשיקום בכלל, וההיפך - את הכאב בתחום ההתפתחותי.

לימודי הפוסט-דוקטורט (2013-2015) עשתה ד"ר בר-שליטא ב- University of Southern California בארה"ב, שם היא חקרה הבטים שונים של הפרעת ויסות חושי במבוגרים וגם בילדים.

ד"ר בר-שליטא העומדת בראש המעבדה לאינטגרציה סנסורית חוקרת מנגנונים בבסיס הפרעת ויסות חושי באמצעות מדדים פסיכופיזים ואלקטרופיזיולוגים. מחקר זה מטרתו להוביל לפיתוח התערבות מבוססת מנגנונית mechanism based practice לטיפול במבוגרים ובילדים עם הפרעת  ויסות חושי. בר-שליטא חוקרת את ההפרעה גם במצבי בריאות שונים כשהשאלה בזרוע מחקרית זו היא האם הפרעת ויסות חושי מהווה גורם סיכון להתפתחות של מצבי בריאות פחות שקופים.

תחומי מחקר - Research Interests

המחקר של ד"ר תמי בר-שליטא עוסק בהפרעת ויסות חושי בקרב ילדים, מתבגרים, ומבוגרים. הפרעת ויסות חושי היא מצב שאופן התגובה לגרייה חושית בסביבות האדם מפריע לתפקוד יעיל, מצב המאפיין כ 10% מהאוכלוסיה הכללית. מטרת המחקר היא ללמוד על המנגנונים שבבסיס ההפרעה. ד"ר בר-שליטא שואפת להכרה רפואית בהפרעה זו, כמו גם להכרה בקומורבידיות של הפרעה זו עם תסמונות ומחלות שונות. הכרה כזו תקדם טיפול יעיל ומכוון לאדם.

ד"ר בר-שליטא במחקריה משתמשת במדדים פיזיולוגים, והתנהגותיים, סטנדרטים, תקפים ומהימנים, שאת חלקם פיתחה: PICO-Q למדידת השתתפות ילדים בעיסוקים סביב שגרת יממה, SRQ לאבחון הפרעת ויסות חושי במבוגרים. השאלונים ניתנים להורדה כאן, רא/ה בהמשך:                                         

הפרעת ויסות חושי וכאב - כדי להבין טוב יותר את התמונה הקלינית-תפקודית של אנשים עם הפרעת ויסות חושי, בר-שליטא חוקרת את הביטוי הנוירופיזיולוגי של ההפרעה והקשר לכאב כרוני ברמה הנוירופיזיולוגית (EEG), הפיזיולוגית, וברמה הפסיכופיזיקאלית. מחקר זה הינו פורץ דרך ויחודי, ומעבדתה של בר-שליטא מובילה אותו בעולם. השימוש בגוף הידע העוסק בכאב כרוני בתוך העולם של הפרעת ויסות חושי מסייע בהבנה טובה יותר של תגובתיות-היתר החושית ברמה המנגנונית וברמה התפקודית. גילוי סמנים ביולוגים (Biological markers) מקדם פיתוח של התערבות מבוססת מנגנונית לשיפור ההשתתפות והתפקוד ביומיום של אנשים עם הפרעה זו.

הפרעת ויסות חושי ותפקוד - ד"ר בר-שליטא הייתה הראשונה שהוכיחה שהפרעת ויסות חושי קשורה בפגיעה בעיסוקים סביב שגרת היממה של ילדים עם הפרעה זו. מחקר זה מהווה הוכחה לנחיצות הטיפול בילדים אלו. מאחר והתמונה של הקושי בעיסוקי היומיום עלתה גם במבוגרים עם הפרעת ויסות חושי, ד"ר בר-שליטא ביחד עם מהנדסים ביו-רפואיים פיתחו במעבדתה מערכת נוירופידבק לטיפולבאנשים עם הפרעת ויסות חושי. טיפול נוירופידבק (neurofeedback) לא נוסה עד כה באוכלוסיה עם SMD. מחקר חלוץ במעבדה מצא שטיפול בנוירופידבק יעיל למבוגרים עם הפרעת ויסות חושי. תחום מחקר זה מורחב גם לאוכלוסיות עם כאב כרוני והפרעת ויסות חושי.   

לצורך תפקוד נדרשת גם התאמת סביבה. במעבדתה של בר-שליטא פותחה חוברת המרכזת פתרונות לאנשים עם הפרעת ויסות חושי שניתן ליישם בסביבת העבודה ובסביבות החיים. להורדת החוברת.

הפרעת ויסות חושי בתסמונות ומחלות - לצד המחקר שעוסק בהבנת המנגנונים בבסיס ההפרעה, זרוע מחקרית נוספת היא הביטוי של הפרעת ויסות חושי במצבי בריאות שונים. בר-שליטא חוקרת את ההפרעה בתסמונות בריאות הנפש, התמכרות לחומרים, אוטיזם, וכאב כרוני. במחקר זה בר-שליטא שואפת להרחיב את אופנויות הטיפול במצבי בריאות אלו  בכך שהפרעת ויסות חושי תהיה אחד מנושאי הטיפול, דבר הפותח גם שדות קליניים חדשים למרפאות בעיסוק קלינאיות. בנוסף מחקר זה מכוון גם לשאלה האם הפרעת ויסות חושי היא גורם סיכון להתפתחות של מצבי בריאות אחרים, דבר קריטי לקידום מניעה. להורדת חוברת בנושא הפרעת ויסות חושי בבריאות הנפש שפותחה במעבדתה של בר-שליטא לחץ כאן.

 

הורדת שאלונים:

בילדים - PICO-Q למדידת השתתפות בעיסוקים סביב שגרת היממה בר-שליטא יחד עם שותפים פיתחה את שאלן השתתפות הילד בעיסוקי היומיום: לגילאי 6-10 ניתן להוריד כאן, לגילאי 4-6 ניתן להוריד כאן, לילדים עם אוטיזם המשולבים בחינוך הרגיל ניתן להוריד כאן.  כל השאלונים מתורגמים גם לאנגלית.   

SRQ לאבחון הפרעת ויסות חושי במבוגרים פיתחה יחד עם שותפים את שאלון ויסות חושי מבוגרים שניתן להוריד כאן.         

בר-שליטא תרגמה את סולם הפרצופים למדידת כאב ניתן להוריד כאן.

:Research Interests

 

Investigating Sensory Modulation Disorder (SMD) Over Life Span

SMD is a health condition in which abnormal responses to naturally occurring stimuli is demonstrated in a manner that interferes with daily life, affecting 10% of otherwise healthy individuals. Our lab studies a unique perspective associating SMD with pain. Our research is aiming to better understand the underlying mechanisms by identifying biomarkers that would specify this health condition, applying psychophysical and neurophysiological methodologies in children and adults. New biomarkers found guide new therapeutic modalities for this population, ameliorating intervention opportunities. Specifically we are developing a neurofeedback system for treating SMD, based on our findings of EEG components that characterize individuals with SMD.

Moreover, in trying to understand the potential role of SMD in neurodevelopmental and other disorders trajectories, we study SMD as a risk factor in other health conditions such as chronic pain, mental health, substance abuse, and neurodevelopmental disorders. Research is performed in the Sensory Integration Laboratory at TAU and in hospitals.

SMD is a health condition in which abnormal responses to naturally occurring stimuli is demonstrated in a manner that interferes with daily life, affecting 10% of otherwise healthy individuals. Our lab studies a unique perspective associating SMD with pain. Our research is aiming to better understand the underlying mechanisms by identifying biomarkers that would specify this health condition, applying psychophysical and neurophysiological methodologies in children and adults. New biomarkers found guide new therapeutic modalities for this population, ameliorating intervention opportunities. Specifically we are developing a neurofeedback system for treating SMD, based on our findings of EEG components that characterize individuals with SMD.

Moreover, in trying to understand the potential role of SMD in neurodevelopmental and other disorders trajectories, we study SMD as a risk factor in other health conditions such as chronic pain, mental health, substance abuse, and neurodevelopmental disorders. Research is performed in the Sensory Integration Laboratory at TAU and in hospitals.

 

 

Publications

  • Bar-Shalita T, Cermak SA. (2020) Multi-sensory Responsiveness and Personality Traits Predict Daily Pain Sensitivity. Frontiers in Integrative Neuroscience. 2020. 13:77. doi: 10.3389/fnint.2019.00077.
  •  Bar-Shalita T, Nurit Ben-Ziv N, Yelena Granovsky Y,  Weissman-Fogel I. (2020) An Exploratory Study Testing Autonomic Reactivity to Pain in Women with Sensory Over-Responsiveness. Brain Science. 10, 819;
  • Keinan A, Bar-Shalita T, Portnoy S. An Instrumented Assessment of a Rhythmic Finger Task among Children with Motor Coordination Difficulties. Sensors. 2020 20(16):4554. DOI: 10.3390/s20164554.
  • Assayag N, Bonneh Y, Parush S, Mell H, Kaplan Neeman R, Bar-Shalita T. Perceived sensitivity to pain and responsiveness to non-noxious sensation in substance use disorder. Pain Medicine 2019, 1–11. doi: 10.1093/pm/pnz292.
  • Ben Ziv N, Weissman-Fogel I, Granovsky Y, Bar-Shalita T. Pain perception and sensory modulation in autism: A literature review. Israeli Journal of Occupational Therapy 2019; 28 (1): H 60.
  • Bar-Shalita T, Granovsky Y, Parush S, Weissman‐Fogel I. Sensory modulation disorder (SMD) and pain: A new perspective. Frontiers in Integrative Neuroscience2019.  13:27. doi: 10.3389/fnint.2019.00027.                                              
  • Kalig-Amir M, Berger I, Rigbi A, Tami Bar-Shalita T. An exploratory study of parent-child association in sensory modulation disorder involving ADHD related symptoms. Pediatric Research.   2019. https://doi.org/10.1038/s41390-019-0397-5
  • Issachar G, Bar-Shalita T, Baruch Y, Horing B, Portnoy S. Design and Implementation of  a Novel Subject-Specific Neurofeedback Evaluation and Treatment System. Annals of Biomedical Engineering. 2019. https://doi.org/10.1007/s10439-019-02228-x        
  • Granovsky Y, Weissman‐Fogel I, BarShalita T.  Resting-state EEG in individuals with sensory over-responsivity: an exploratory study. American Journal of Occupational Therapy. 2019; 73, (1):1-11.  
  • Bar-Shalita, T., Anatoly Livshitz, A., Yulia Levin-Meltz, Y., Rand, D., Deutsch L., Vatine, J-J. Sensory modulation dysfunction is associated with Complex-Regional-Pain-Syndrome. PLOS ONE. 2018. 13(8): e0201354.
  • Granovsky, Y., Shor, M., Shifrin, A., Sprecher, E., Yarnitsky, D., and Bar-Shalita, T. Assessment of responsiveness to everyday non- noxious stimuli in pain-free migraineurs with versus without aura. The Journal of Pain. 2018. www.jpain.org.
  • Hertzog, D., Cermak, S., and Bar-Shalita, T. Sensory modulation, physical activity, and participation in daily occupations in young children. The Canadian journal of Occupational Therapy. 2018. Accepted. 
  • Granovsky, Y., Weissman‐Fogel, I., BarShalita, T. Resting-state EEG in individuals with sensory over-responsivity: an exploratory study. American Journal of Occupational Therapy. 2018. In press.                                                                            Weissman‐Fogel, I., Granovsky, Y., BarShalita, T. Sensory over‐responsiveness among healthy subjects is associated with a pro‐nociceptive state. Pain Practice. 2018, 18: 473–486.
  • Trabelsi M, Ziv N, Bar-Shalita, T. Increasing awareness and knowledge of Sensory modulation disorder among occupational therapists in mental health settings– A project development. Israeli Journal of Occupational Therapy. 2017.
  • Bart, O., Bar-Shalita, T., Darr, R. Relationships among sensory responsiveness, anxiety, and ritual behaviors in children with and without atypical sensory responsiveness. Physical and Occupational Therapy in Pediatrics. Physical & occupational therapy in pediatrics. 2017, 37 (3):322-331.
  • Bar-Shalita, T., Cermak, S. Atypical sensory modulation and psychological distress in the  general population. American Journal of Occupational Therapy. 2016, 70 (4):1-9.                 
  • Bar-Shalita, T., Deutsch, L., Weissman-Fogel, I. Ecological aspects of pain in sensory                modulation disorder. Research in Developmental Disabilities. 2015, 45–46:157–167.
  • Lipskaya-Velikovsky, L., Bar-Shalita, T., Bart, O. Sensory modulation and daily-life     participation in people with schizophrenia. Comprehensive Psychiatry. 2015, 58:130-137.
  • Bar-Shalita, T., Vatine, J.J., Yarnitsky, D., Parush, S., Weissman-Fogel, I. Atypical central               painprocessing in sensory modulation disorder: absence of temporal summation and higher after- sensation. Experimental Brain Research. 2014, 232(2):587-595.
  • Bar-Shalita, T., Vatine, J.J.,   Parush, S., Deutsch, L., Seltzer, Z.  Psychophysical correlates in  adults with sensory modulation disorder. Disability and Rehabilitation. 2012, 34:943-950
  • Bar-Shalita, T., Yochman, A., Shapiro-Rihtman, T., Vatine, J.J., Parush, S. The Participation in        Childhood Occupations Questionnaire (PICO-Q): A Pilot Study. Physical and Occupational        Therapy in Pediatrics. 2009, 29:295- 310.    
  • Bar-Shalita, T., Vatine, J.J., Seltzer, Z., Parush, S. Psychophysical correlates in children with         sensory modulation disorder (SMD). Physiology and Behavior. 200998:631-639.           
  • Bar-Shalita, T., Seltzer, Z., Vatine, J.J., Yochman, A.,  Parush, S.  Development and psychometric properties of the Sensory Responsiveness Questionnaire (SRQ). Disability and  Rehabilitation. 2009, 31:189-201.
  • Bar- Shalita, T., Vatine, J.J., Parush, S.  Sensory modulation disorder: a risk factor for participation in daily life activities. Developmental Medicine and Child Neurology. 2008, 50:932– 937.
  • Bar-Shalita, T., Goldstand, S., Hahn-Markowitz, J., & Parush, S.  Typical Children’s Responsivity Patterns of the Tactile and Vestibular Systems. American Journal of Occupational Therapy. 2005, 59:148-156. 
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>