מיניות בגיל השלישי – שינוי, חידוש והזדמנות

השיח הציבורי על מיניות בגיל השלישי לוקה בחסר, ולעיתים מלוּוה בתפיסות מוטעות של "סיום החיים המיניים" בגיל מסוים.  תרבות המערב נוטה לקשר מיניות לנעורים, תפקוד גופני ולמראה חיצוני, אך ראיות מחקריות מצביעות על כך שמבוגרים רבים ממשיכים לחוות רצון, צורך ועונג מיני גם בגילם המתקדם (Cameron & Santos-Iglesias, 2024).

מיניות בגיל השלישי משקפת לא רק פעילות גופנית, אלא גם צורך עמוק באינטימיות, נראות, שייכות, אהבה ותקשורת. לעיתים, בשלב זה של החיים, מיניות עשויה להתפתח כמרחב של עומק רגשי ולא רק של ביצוע פיזי.

אינטימיות במקום אקט מיני קלאסי

מחקרים מצביעים על כך שפעילות מינית בגיל השלישי מתקיימת, אם כי לעיתים בתצורות חדשות - מגע, קירבה, שיחה אינטימית ואינטימיות רגשית מחליפים לעיתים את האקט המיני הקלאסי (Sinković & Towler, 2019) . מיניות בגיל זה אינה נעלמת, אלא משתנה. מדובר ביכולת להסתגל, ליצור ולחוות מחדש – אולי אף באופן אותנטי יותר.

Eleuteri  ואחרים (2025) מצאו במחקר כמותי שבדק גברים בני 65–90 כי תפקוד מיני מספק היה קשור ישירות לאיכות חיים גבוהה יותר, במיוחד בקרב גברים בעלי זוגיות רגשית קרובה. הקשר בין אינטימיות ואיכות חיים הופיע גם במחקר של Boyacıoğlu et al. (2023), שהדגיש את התרומה של מיניות לסיפוק רגשי, גם אם אינה מתבטאת תמיד ביחסי מין.

אחד הקשיים המרכזיים בגיל מבוגר הוא שינוי בדימוי גוף. מחלות כרוניות, ניתוחים, תרופות ותופעות טבעיות של ההזדקנות (כמו יובש נרתיקי או ירידה בזקפה). אלו עלולים להשפיע על תחושת המסוגלות המינית. עם זאת, Sinković & Towler (2019) מציינים כי רבים מהמבוגרים לומדים לקבל את גופם החדש ולהתאים את חיי המין לצרכים המשתנים, תוך חיפוש אחר עומק רגשי וקירבה אנושית.

לעיתים שיחה כנה עם הפרטנר בנושא הציפיות מהתחום המיני, יכולה להוות גשר מחודש לאינטימיות ולהתמודדות משותפת עם השינוי.

מיניות בגיל השלישי מביכה?

מעבר לאתגרים האישיים, החברה לעיתים מפקפקת בלגיטימיות של מיניות בגיל מבוגר. מיניות נתפסת כ"לא ראויה" או "מביכה", בעיקר כאשר מדובר באנשים סיעודיים או אלמנים. התקשורת והמרחב הציבורי ממעטים להציג דמויות מבוגרות כמיניות, והדבר מחלחל גם לתוך עמדות אנשי מקצוע ומסגרות טיפוליות. מחקרים מצביעים על כך שחסמים תרבותיים ובושה חברתית מהווים גורם משמעותי להדחקת הנושא (Roehr et al., 2023).

הגיע העת לכלול בשיח על מיניות גם קולות פחות נשמעים: אנשים עם מוגבלויות פיזיות או קוגניטיביות, דיירים במסגרות סיעודיות, חברי קהילת הלהט"ב המבקשים הכרה בקשרים זוגיים ובמיניות בגיל מבוגר, ואלמנים.ות המתמודדת עם בדידות מינית ורגשית. החברה לעיתים מפקפקת בלגיטימיות של מיניות בגיל המבוגר ורבים מהם חווים הדרה כפולה הן בשל גילם והן בשל העדפותיהם המגדריות.

היציאה לגמלאות מאפשרת התרגעות מלחצים ומזמנת פנאי ומקום לחיבור אינטימי מחודש. מחקר איכותני של Sinković & Towler (2019) מצא כי עבור רבים, גיל הזהב הוא זמן לבחינה מחודשת של צרכים מיניים - חידוש והעמקת הקשר עם בן/בת הזוג, בניית אינטימיות מחודשת או חיפוש אחר אהבה חדשה.

Cameron & Santos-Iglesias (2024)  מדווחים ש‑31% מהנשים ו‑54% מהגברים מעל גיל 70 ממשיכים לקיים פעילות מינית כלשהי. מדובר במרכיב חשוב בתחושת החיוניות האישית, בביטחון העצמי ובשייכות החברתית.

כיצד נתמוך בבני ובנות הגיל השלישי?

לאור הממצאים, נחוץ הצורך בהכללת מיניות כחלק אינהרנטי מהטיפול במבוגרים. Roehr et al. (2023) מדגישים את חשיבות השיח המקצועי – הן ברפואה, הן בטיפול רגשי – כמרחב בטוח לעיבוד נושאים של תשוקה, בושה, חוסר ביטחון וקשיים גופניים. הדרכה מתאימה לצוותים מקצועיים, במיוחד במסגרות גריאטריות, יכולה לשפר משמעותית את איכות חייהם של מטופלים מבוגרים.

בנוסף, חשוב להטמיע תכנים של אינטימיות בגיל המבוגר גם במסגרות חינוכיות לאוכלוסייה הכללית – כדי לנרמל את השיח, לשבור טאבו ולאפשר לאנשים להביע את עצמם בצורה אותנטית.

מיניות בגיל השלישי אינה תופעה חריגה אלא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי. מחקרים מראים שהיא תורמת לאיכות חיים, לבריאות נפשית ולתחושת ערך עצמי. במקום לשאול "האם יש מיניות בגיל הזה?", נכון יותר לשאול "כיצד נוכל לתמוך בה בצורה מיטבית?". הגיע הזמן לשיח פתוח, רגיש ומכבד שיכיר בזכותם של מבוגרים לאהוב, לגעת ולהתגעגע – גם כששערם כבר אפור.

הקורס לדבר מיניות הינו קורס חדשני ופורץ דרך המיועד להקנות ידע בסיסי בנושא מיניות האדם, כולל מתן כלים ראשוניים לשיח מקצועי, רגיש המאפשר התבוננות והתפתחות.

מידע אודות קורס המבוא לדבר מיניות >> https://med.tau.ac.il/sexualtherapy-lob

לאחר סיום הקורס הבסיסי, ישנה אפשרות להשתלב בתכנית הדגל המקיפה והמלאה שלנו  מין, מיניות ומה שביניהם.