מה מאובנים יכולים לספר לנו על עצמנו?
פרופ׳ ישראל הרשקוביץ על ההתרגשות שבגילוי מאובנים, הסיפורים החבויים בעצמות והקשר בין האבולוציה האנושית לרפואה של היום
חפירה במערה, עצם מבצבצת מהסלעים וcרגע מתברר שנמצא רמז לסיפור האנושי שלנו. עבור פרופ׳ ישראל הרשקוביץ, אלה הרגעים שהסקרנות המדעית הופכת להתרגשות גדולה.
בסרטון של הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע״ש גריי באוניברסיטת תל אביב, פרופ׳ הרשקוביץ, פרופסור אמריטוס בבית הספר לרפואה, משתף בחוויה שמלווה את חקר האבולוציה של האדם: החיפוש אחר מאובנים נדירים שיכולים לחשוף כיצד התפתחנו, חיינו והסתגלנו לסביבות שונות.
מאובני אדם, הוא מסביר, קשים מאוד למציאה. גם מערה שנראית מבטיחה עשויה שלא להניב ממצאים, בעוד שמחסה סלע צנוע בשולי ההר עשוי להפתיע ולחשוף עולם שלם. כשמתגלה מאובן שמור, הוא עשוי לספק מידע על המבנה האנטומי של האדם הקדום ולפתוח צוהר להבנת התפתחותו.
המבט אל העבר נוגע גם לשאלות של ההווה. האנתרופולוגיה משחזרת את ההיסטוריה הביולוגית של האדם ובוחנת כיצד שינויים בגופנו לאורך הזמן השפיעו על התנהגותנו ועל חיינו. לדברי הרשקוביץ, ההקשר הזה חשוב גם כשמנסים להבין את שכיחותן של מחלות באוכלוסייה כיום.
בין עבודת השטח למחקר, כל ממצא מוסיף עוד פרט לתמונה הגדולה: מי היינו, כיצד השתנינו ומה אפשר ללמוד מכך על מי שאנחנו היום.
ידיעות נוספות בנושא
