כשהממוצע מסתיר את האמת: האם פספסנו טיפול מבטיח בגלל הבדלים בין נשים לגברים?

מחקר חדש בהובלת פרופ' אילנה גוזס, מהפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי מציע הסבר מפתיע לכישלון לכאורה של דבונטיד (Davunetide) תרופה ניסיונית שנועדה להגן על תאי עצב ולסייע במחלות ניווניות כמו אלצהיימר.

המאמר נבחר לפרסום כהודעה לעיתונות באתר המדעי הבינלאומי והמוביל EurekAlert!, פלטפורמת החדשות המדעיות היוקרתית של AAAS (האגודה האמריקאית לקידום המדע), המנגישה פריצות דרך מחקריות לקהילת המדע, התקשורת והציבור ברחבי העולם.

החוקרים גילו כי ספיגת התרופה למוח דרך תרסיס אף משתנה באופן משמעותי בהתאם למין ולמצב ההורמונלי. בעכברות, בתקופות שבהן רמות האסטרוגן גבוהות, הרבה יותר מהתרופה מגיעה למוח בהשוואה לזכרים. גם בניתוח נתונים מבני אדם נמצא רמז דומה: נשים נטו להגיע לריכוזי שיא גבוהים יותר של התרופה.

הממצאים מעלים שאלה חשובה: האם ניסויים קליניים שמאחדים את כל המשתתפים ל"ממוצע" אחד עלולים להחמיץ השפעות טיפוליות משמעותיות בתתי-קבוצות? ייתכן שחלק מהטיפולים שנראו כלא יעילים כלל אינם כאלה, אלא פשוט עובדים אחרת אצל אנשים שונים.

המחקר מדגיש את החשיבות של התאמה אישית ברפואה ואת הצורך להתייחס למין ולהשפעות הורמונליות כמשתנים מרכזיים בפיתוח תרופות למחלות מוח.

ברכות לפרופ' אילנה גוזס ולצוות המחקר על הישג מדעי נוסף ועל החשיפה הבינלאומית המכובדת.