בין מגפה למלחמה: פרופ' רוני מימון, ראש המרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה היוצא מסכם כהונה מלאת עשייה ותוכן

המרכז האקדמי ללימודי המשך הוא עבורי הרבה יותר ממוסד אקדמי. הוא המקום בו הפכתי לרופא צעיר וחדור מוטיבציה, זהו הבית שבו צמחתי. שורשיי המקצועיים נעוצים שם, אי-אז בסוף שנות ה־80, כשהגעתי כמתמחה צעיר בגינקולוגיה ומיילדות. במהלך תקופה זו, השלמתי תואר מוסמך בהצטיינות, ויותר מהכול – נהניתי מהלמידה. זכיתי להאזין לגדולי הדור בהרצאות בלתי נשכחות: פרופ’ משיח, פרופ’ דוד, פרופ’ פייזר, פרופ’ אינסלר, פרופ’ עובדיה – ורבים נוספים שאין כאן די מקום להזכירם.

אז, בעידן טרום טכנולוגיה, ההרצאות הפרונטליות היו כלי הלמידה המרכזי. המרצים ציפו לשמוע בבחינות את התוכן שהעבירו – תמצית של ידע קליני וניסיון חיים. אני לא פספסתי אף שיעור. גם אחרי תורנויות של 36 שעות...

בשנת 1989 יזמתי את הקמת פרויקט ההשתלמות לרופאים מחו"ל במסגרת בית הספר, בשיתוף משרד החוץ. במשך 20 שנה בהן ריכזתי את התוכנית ,השתתפו בה כ־1,500 רופאים ממדינות מתפתחות וארצות פוסט-קומוניסטיות. הם הגיעו לשלושה חודשי השתלמות במוסדות רפואיים מובילים המסונפים לאוניברסיטת ת''א, וליווינו אותם גם בשנים שלאחר מכן, כשקודמו בעבודתם והפכו למובילים בתחומם בארצותיהם.

תמיד חזרו והצביעו על שורשיהם כאן – בבית הספר ללימודי המשך של אוניברסיטת תל אביב ואני גאה בכך עד היום. זו הייתה תרומה רב-ממדית – רפואית, חינוכית, חברתית ותרבותית. תרמתי לתוכנית גם את משפחתי: יצאנו יחד עם הרופאים לטיולים ברחבי הארץ, ובנותיי אף "אומצו" באהבה על ידי חלק מהמשתתפים.

כשקיבלתי בשנת 2020 את ההצעה לנהל את המרכז האקדמי ללימודי המשך בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, הרגשתי שסגרתי מעגל. זה היה הבית האקדמי שלי – המקום שבו עוצבה דמותי הרפואית והמקצועית, ושאליו חזרתי עם תחושת שליחות עמוקה.

לא רק ללמוד – גם להוביל!

מוניתי לתפקיד בעיצומה של מגפת הקורונה, ושלוש שנים לאחר מכן – פרצה מלחמת "חרבות ברזל". תקופה סוערת, ללא ספק, שדרשה מאיתנו היערכות חדשה להתמודדות עם אתגרים שטרם הכרנו.

בשלהי המגיפה, השקנו למידה מקוונת בזום, בהתבסס על מודל למידה מרחוק שהתחלנו לפתח כבר טרום הקורונה. יצרנו מודל היברידי מותאם לצרכים המשתנים, והמשכנו להפעיל את הקורסים גם תחת אזעקות, בידודים ואתגרים לוגיסטיים מורכבים. גם בשנים קשות אלה ראינו את הלומדים והלומדות שלנו – רופאים.ות, מתמחים.ות ואנשי צוות רפואי – מגיעים.ות מכל רחבי הארץ, מהמילואים, מתוך מחלקות עמוסות, כדי ללמוד, להתעדכן ולהתפתח.

פיתחנו פלטפורמות למידה גמישות, ספריית תכנים רחבה, ושיתופי פעולה עם משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, ההסתדרות הרפואית (הר"י) ומוסדות אקדמיים נוספים.

קידמנו פתיחת מגוון קורסים חדשים כדוגמת: לימודי תעודה ברפואה וטיפול בהשמנה, קורס לתזונת ספורט, קורסים מולטי-דיסציפלינריים, הכשרות לרופאים בכירים ולדירקטורים רפואיים וכן הרחבנו את מסלולי ההשתלמות בתחומים כמו אולטרסונוגרפיה, אנדוסקופיה גינקולוגית, רפואת אם-עובר ועוד, כחלק ממסלולי השתלמות עמיתם.

הובלנו חדשנות טכנולוגית שמאגדת את השירותים ללומד במקום אחד, צ'אט בוט WhasApp שירותי יעיל ומהיר, סל כלים עשיר למרצים הכולל קורסים מקוונים, מאגרי שאלות, ריכוז מידע על בינה מלאכותית, למידה באמצעות סימולציות לתרגול מבחנים לקראת שלב א', שימוש באפליקציה למידע ונוכחות ועוד ועוד.

אנשים הם הערך המשמעותי

לתפיסתי, הצלחת המרכז תלויה בראש ובראשונה באנשים והם הערך המשמעותי ועל כן גישרנו בין הפקולטה למרכז האקדמי וקדמנו מתן נקודות זכות לקידום אקדמי למרצים, משובים אישיים, תקנים של מדריך וחבר הוראה בדרגת מרצה/מרצה בכיר, מורים מצטיינים כל זאת על מנת לייצר תחושת שייכות, שבזכותה אנו מגייסים ומשמרים מרצים שמגיעים ללמד – מרחוק וקרוב. וזו תחושה של קהילה שאני מאמין בכוחה ומשמעותה להצעיד את המרכז קדימה, ועיקרה קידום המרכז האקדמי מבחינה טכנולוגית.

הכנסנו מערכות הוראה מתקדמות, שילבנו בינה מלאכותית בהדרכה, שיפרנו את הנגישות הדיגיטלית והפכנו את המרכז האקדמי למרכז חדשנות בהכשרת רופאים.ות ומקצועות הרפואה. יחד עם זאת, שמרנו על מהות המרכז: מקום שמעניק לא רק ידע, אלא גם השראה. מקום שבו נולדים קשרים ואנו מהווים מגדלור רפואי לידע, הכשרה, העשרה והתמקצעות.

התחלתי את כהונתי בתקופת מגיפה, פעלתי לאורך שנות מלחמת ''חרבות ברזל'', וסיימתי את כהונתי תוך כדי מלחמה נוספת -- ''עם כלביא'', שנמשכה 12 ימים ארוכים ,קשים ומאתגרים במיוחד. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לעשרות המורים ולמאות התלמידים הפוקדים את המרכז מידי שנה ללימוד, קידום והכשרות.

אני רוצה להודות לסגל המנהלי של המרכז בראשותה של גב' סימה אליה, העובדים  סביב לשעון במסירות ובמקצועיות מרשימה כדי שנהיה מי שאנחנו...

איחולי להצלחתו של ממשיכי בתפקיד, פרופ' גיל זלצמן.

תקוותי לשובם של החטופים, להחלמתם של הפצועים בגוף ובנפש ולסיומן של המלחמות סביבנו.

הלואי ונזכה לכל אלו בשנה החדשה המתקרבת ובאה לקראתנו.

ניהול המרכז האקדמי ללימודי המשך לא היה רק תפקיד עבורי. זו הייתה תמצית חיי האקדמיים, שליחות, והזדמנות נדירה להשפיע לעומק – על דור העתיד של העוסקים.ות במקצועות הרפואה.

תודה על הזכות...

בברכה,

פרופ' רוני מימון