הכנס הראשון לקרדיולוגית ספורט בישראל: לשמור על הלב, גם בתנועה

מאת ד״ר שירית כזום בייזר, מנהלת שירות קרדיולוגית ספורט בית החולים בלינסון ויו״ר הפורום לקרדיולוגית ספורט מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל

הכנס הראשון לקרדיולוגית ספורט בישראל, צילום: יפעת וויליאמס ומלי מור

הכנס הראשון לקרדיולוגית ספורט בישראל מטעם הפורום לקרדיולוגית ספורט של האיגוד הקרדיולוגי התקיים ב-4 בפברואר 2026 במועצה לישראל יפה, פארק הירקון, תל אביב. הכנס רשם נוכחות מרשימה של קהילת הקרדיולוגים, רופאי ספורט, רופאי משפחה וצוותים פרא-רפואיים, כולל פיזיולוגים ופיזיותרפיסטים

קרדיולוגית ספורט הוא תחום ייחודי ומתפתח בעולם הקרדיולוגיה, העוסק במחלות לב ומניעת מוות פתאומי בספורטאים. בעידן שבו יותר ויותר אנשים מאמצים אורח חיים פעיל – החל מספורט חובבני ועד תחרויות מאתגרות – גוברת גם החשיבות בהבנת ההשפעה שלמאמץ גופני על המערכת הקרדיו־וסקולרית.

קרדיולוגית ספורט נשענת על עדויות מחקריות מוצקות המאפיינות את השינויים הפיזיולוגים, מבנה הלב תפקודו והולכת החשמל בו, המתרחשים בלב של ספורטאי,  שנקרא גם לב אתלט. כמו כן, קרדיולוגית ספורט עוסקת בזיהוי גורמי הסיכון למוות פתאומי בקרב ספורטאים, למחלה לבבית הקשורה במאמץ, ובספורטאים שאובחנו וטופלו – בהתאמת תוכנית אימונים בטוחה שתאפשר פעילות מקסימלית תוך שמירה על בטיחות ובריאות הלב.

 

האם ניתן למנוע מוות לבבי פתאומי בקרב ספורטאים.יות?

המושב הראשון בכנס עסק בחידושים ודגשים למניעת מוות פתאומי בקרב ספורטאים (יו״ר פרופ גליקסון פרופ בינרט, ופרופ חיים). פרופ' מוטי חיים סקר בהרצאתו את הידע העדכני בנושא סקירה מוקדמת למניעת מוות לבבי פתאומי בקרב ספורטאים.

פרופ' נעמה קונסנטנטני, יו"ר המסלול ללימודי תעודה ברפואת ספורט דנה בבדיקת אק"ג באתלטים ככלי לחיזוי מוות פתאומי. פרופ' קונסטנטיני הציגה דגשים מההמלצות העדכניות לפענוח אק"ג באתלטים, שטרם פורסמו.

המשך המושב כלל הרצאה מעניינת מאת פרופ' מירי בליך, מבית החולים רמב"ם, על החשיבות של בדיקות גנטיות למניעת מוות פתאומי בספורטאים.

המושב נחתם על ידי ד"ר אדי איטלמן, שהציג סקירה עדכנית מרתקת על פיתוחים בניתוח אק"ג בספורטאים, מבוססי בינה מלאכותית.

במושב השני (יו״ר פרופ' קונסטנטיני וד״ר מילמן), ערכנו חידון אינטראקטיבי עם הקהל לפענוח תרשימי אק"ג באתלטים על פי הקריטריונים העולמיים המקובלים. היה מעניין לראות את התפלגות התשובות בכל פענוח, דבר שהצביע על הצורך בהטמעת הידע הספציפי לפענוח אק"ג באוכלוסייה זו.

במושב השלישי, הוצגו ארבע הרצאות קצרות על היבטים שונים בנושא העורקים הקורונריים באתלטים, לרבות הגישה לטרשת עורקים (ד״ר חן גורביץ), השימוש ב-CCT ככלי סקירה (ד״ר פאוזי שאהין), הגישה לאנומליות קורונריות (ד״ר עדי אורבך )ומחלה קורונרית באשה אתלטית (ד״ר נילי שמרוט). לאחר כל הרצאה התקיים דיון אינטרקטיבי ומעניין בהשתתפות חברי הפנאל (פרופ אשרף חמדאן , פרופ אריק וולק, וד״ר שירית כזום בייזר) והקהל, שהעלה דילמות יומיומיות בניהול וטיפול בספורטאים אלו.

המושב הרביעי היה מושב עימותים (יו״ר פרופ' אנדרי קרן ופרופ' פוקס).כל עימות נפתח בהצגת מקרה מטופל. העימות הראשון (ד״ר ענת מילמן – ד״ר ענת סבג) עסק בחזרה לפעילות גופנית לאחר מיוקרדיטיס, בהתבסס על ההמלצות החדשות של ה-ESCהמאפשרות חזרה לפעילות כחודש לאחר מיוקרדיטיס. העימות השני (ד״ר ישי ושרסטרום – ד״ר שאפיק חורי) התמקד בקרדיומיופתיה היפרטרופית וספורט תחרותי, תוך דיון על השינוי ההדרגתי בגישה שמתרחש בשנים האחרונות. העימות השלישי (פרופ' אבישי גרופר ופרופ' עידו ביראטי) עסק בפעילות גופנית אינטנסיבית בחולים עם אי ספיקת לב ותפקוד חדר שמאלי מופחת.

 

אוטם לבבי במהלך ההכנות לאולימפיאדת טוקיו: סיפורו של עמית יונקר

את הכנס חתמנו בשיחה מרגשת עם הספורטאי האולימפי עמית יונקר, רוכב אופניים תחרותי לשעבר, שלקה בליבו ועבר אוטם לבבי חריף בשנת 2020 במהלך הכנות לאולימפיאדת טוקיו. בשיחה חשף עמית את המסע שלו בהתמודדות עם מחלת הלב מנקודות הראות של מטופל, הקריירה שהתרסקה, והחזרה לפעילות ספורטיבית ולחיים.

האירוע היה ייחודי ופורץ דרך, שכן זו הפעם הראשונה בה קרדיולוגית ספורט נמצאת במרכז הבמה כאמור, מדובר בתחום המתפתח בארץ ובעולם, המדגיש את הקשר בין הדיסציפלינות השונות ברפואה ומקדם את הקשרים ביניהן, במטרה ליצור בסיס פורה לפעולה קלינית ומחקר בתחום.

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>