פרופ' דבי רנד

סגל אקדמי בכיר בחוג לריפוי בעיסוק
חוג לריפוי בעיסוק סגל אקדמי בכיר
פרופ' דבי רנד
טלפון פנימי: 03-6406551
משרד: מקצוע הבריאות, 323

מידע כללי

פרופ' דבי רנד היא מרפאה בעיסוק וחוקרת בחוג לריפוי בעיסוק בבית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר בפקולטה לרפואה.  פרופ' רנד מלמדת קורסים שונים בתוכנית לתואר ראשון ולימודי המוסמך ומנחה סטודנטים לתארים מתקדמים בריפוי בעיסוק.

 

קורות חיים

פרופ' דבי רנד סיימה את התואר הראשון בריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל-אביב בשנת 1992, את התואר המוסמך היא קיבלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ב-1998 ואת הדוקטורט קיבלה מאוניברסיטת חיפה ב-2007. בכל השנים הללו עבדה פרופ' רנד כמרפאה בעיסוק בשיקום לאחר אירוע מוחי במרכז הגריאטרי בית רבקה.

במהלך לימודי הדוקטורט פרופ' רנד פיתחה סביבה מדומה של סופרמרקט (ה-VMall) במערכת הקרנת וידיאו של מציאות מדומה לטיפול ביד החלשה ובליקויים בתפקודים ניהוליים של אנשים לאחר אירוע מוחי.

לימודי הפוסט-דוקטורט (2007-2010) עשתה פרופ' רנד ב- University of British Columbia בואנקובר, קנדה. שם היא חקרה את הפעילות הפיזית של אנשים בשנה הראשונה לאחר אירוע מוחי.

פרופ' רנד חוקרת את היעילות של התערבויות טיפוליות הכוללות שילוב של טכנלוגיות משחק בשיקום. היא משלבת משחקי וידיאו, אפליקציות משחק ואפליקציות תפקודיות במחשבי לוח (touchscreen tablet) במטרה לעודד תרגול חוזרני של תנועות אקטיביות או יכולות קוגניטיביות של אוכלוסיות מגוונות.

תחומי מחקר

שיקום היד החלשה לאחר אירוע מוחי

מזה שנים רבות פרופ' רנד חוקרת את ההחלמה של היד החלשה לאחר אירוע מוחי. במחקרים אלו, פרופ' רנד מנסה לאפיין את ההחלמה של הגפה העליונה מבחינה מוטורית ותחושתית ולאתר את הגורמים המנבאים שיקום מוצלח של היד החלשה.

פרופ' רנד משתמשת בכלי אבחון מהימנים ותקפים להערכה של הגפה העליונה. היא שותפה בתרגום כלים שונים והתאמתם לארץ.

Chedoke Arm and Hand Activity Inventory (CAHAI) - אבחון זה בודק את היכולת התפקודית של היד החלשה דרך מטלות בי-לטריות. ניתן להוריד את האבחון בעברית כאן וגם באתר של האבחון. 

Rating of Everyday Arm-Use in the Community and Home (REACH) - שאלון קצר שמיועד לסווג את רמת השימוש ביד החלשה בתפקודי היומיום. יש גירסה ליד החלשה הדומיננטית והלא-דומיננטית . נתן להוריד את השאלון בעברית כאן.  

 Confidence in Arm and Hand Movement (CAHM) Scale - שאלון להערכת תחושת בטחון/ תחושת המסוגלות לגבי השימוש היומיומי ביד החלשה לאחר אירוע מוחי. תורגם באישור המחברים וניתן להוריד כאן

 

ליקויים בתפקודים ניהוליים

פרופ' רנד חוקרת את התחום של קוגניציה ויכולות קוגניטיביות גבוהות בקרב אוכלוסיות של אנשים זקנים עם וללא מצבים נוירולוגים. במחקריה היא מאפיינת את הליקויים הללו במטרה להבין כיצד הם משפיעים על תפקוד יומיומי עצמאי. בנוסף ד"ר רנד מפתחת התערבויות קוגניטיביות כדי לשפר את הליקויים הללו. בהתערבויות אלו משלבת פרופ' רנד שימוש בטכנולוגיה מתקדמת או ביצוע של פעילות פיזית כמעודדת שיפור קוגניטיבי.

פרופ' רנד שואפת להשתמש בכלי אבחון בעלי תוקף אקולוגי כדי לאבחן תפקודים ניהולים. מבחן ארבעת הפריטים (The 4-item test) או ה- Virtual Multiple Errands Test הם דוגמאות לאבחונים אלו. בימים אלו ביחד עם ד"ר סיגל פורטנוי וד"ר רחלי קיצוני, הן מפתחות ומתקפות את ה- - 4ITT- Four Item Tablet Test לשימוש באפליקציה ולשימוש מרחוק.

 

The Internet-based Bill Paying Task

בשנים האחרונות פרופ' רנד היתה שותפה בהתאמה של תת אבחון תשלום החשבונות מתוך אבחון ה-Executive Function Performance test   לתשלום באינטרנט. ניתן להוריד את האבחון הזה ללא תשלום כאן.

האבחון  תקף לאבחן תפקודים ניהוליים באוכלוסייה של אנשים זקנים בריאים, אנשים לאחר אירוע מוחי בשלב הסאב-אקוטי והכרוני וגם לאנשים לאחר פגיעת ראש טראומתית.

 

פעילות פיזית

פרופ' רנד חוקרת את הנושא של פעילות פיזית כמעודדת תפקוד, החלמה, קוגנציה, איכות חיים בקרב אוכלוסיות בריאות וחולות.

היא עושה שימוש במדי תאוצה כדי לכמת את מידת הפעלות הפיזית. בנוסף היא נעזרת במבחנים קלינים של שיווי משקל, הליכה, תחושת מסוגלות ועוד.

שאלון מהירות ההליכה - תורגם באישור המחברים לעברית וניתן להורדה.

 

משחקי וידיאו, משחקי טאבלט ועוד

 פרופ' רנד חוקרת את השימוש במשחקים בהקשר לשיקום / טיפול / עידוד אורח חיים בריא בקרוב אוכלוסיות שונות. פרופ' רנד פיתחה התערבות טיפולית לאנשים בשלב הכרוני לאחר אירוע מוחי לשימוש קבוצתי ולשימוש ביתי באמצעות משחקי וידיאו. מחקריה אשר פורסמו במאמרים שונים הדגימו שהשימוש במשחקי הוידיאו היה מהנה, אשר סיפק אפשרות לתרגול חוזרני של יכולות מוטורית ויכולות קוגניטיביות. התערבויות אלו יש להם פוטנציאל לשמר אורח חיים בריא לאנשים משתקמים לאחר אירוע מוחי.

הנגשת משחקי הוידיאו לקלינאיות עסוקות – כחלק מפיתוח ההתערבות כלל ניתוח של המשחקים השונים מבחינת המאפיינים ולמי הם מתאימים. מרפאות בעיסוק מוזמנות להשתמש בטבלאות המפורטות במאמר כדי לשלב Xbox-Kinect בשיקום  -  

Game analysis and clinical use of the Xbox-Kinect for stroke Rehabilitation

לתרגול בבית באמצעות משחקי וידיאו פותחו חוברות הדרכה לחיבור של המערכת לטלויזיה והדרכה של המשחקים השונים קישורים לחוברות הדרכה לשימוש במשחקים השונים

פרופ' רנד היתה שותפה בפיתוח של פרוטקול שימוש במשחקים בטאבלט לתרגול מוטוריקה עדינה של אנשים שמשתקמים מאירוע מוחי – REHAB-LET

 

שבריריות בקרב זקנים

 בשנים האחרונות חוקרת פרופ' רנד שבריריות (frailty) – צמצום הרזרבות בקרב זקנים בריאים אשר מתגוררים בקהילה. במחקר משותף עם ד"ר שטרנברג, פרופ' בנטור, ד"ר בוקמן, אשר קיבל מימון של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות, הם חוקרים את המאפיינים של אנשים השברירים בהשוואה לאנשים לא שברירים מבחינת תפקוד, השתתפות וקוגניציה.

שאלון PRISMA-7 להערכה של תסמונת השבריריות תורגם לעברית באישור המחברים.

שבריריות היא תסמונת נפוצה בקרב זקנים, המאופיינת בירידה בכוח שרירים, איטיות בהליכה וירידה במשקל גוף עקב ירידה ברזרבות פיזיולוגיות בגוף. מצב זה מוביל לסיכון מוגבר לנפילות, צמצום תפקוד יומיומי, אשפוזים ותמותה. ניתן למנוע ואף לטפל בשבריריות על ידי פעילות גופנית, פעילות קוגנטיבית תזונה נכונה ושמירה על אורח חיים פעיל.

אתר האינטרנט  https://www.otforfrailty.com/ פותח על-ידי מיכל צבעוני שלם כעבודת גמר במסלול פרוייקט בתואר השני כדי לסייע במניעת תסמונת השבריריות.

אתר זה גם מקושר לאתר ACTIVENET של הג'ויינט. ניתן לגשת אליו בלחיצה כאן

 

תכנית פעילות גינון טיפולי עבור אנשים עם דמנציה הגרים במוסד גריאטרי

השתתפות בפעילויות גינון, אשר מספקים גרייה חושית רב-ערוצית, נמצאו כמפחיתים אגיטציה, משפרים מצב רוח, ומיטיבים את הרווחה של אנשים עם דמנציה.  התוכנית פותחה על ידי מרפאות בעיסוק במסגרת מחקר פיילוט לבחינת "יישומיות ותרומת תכנית פעילות גינון טיפולי ועיסוק בצמחים, לשיפור איכות החיים של אנשים עם דמנסיה הגרים במוסד סעודי". המחקר מומן על-ידי מרכז מינרבה לחקר בינתחומי של סוף החיים באוניברסיטת תל-אביב. ניתן להוריד את פרוטקול תוכנית הגינון אשר כולל מתווה של עשרה מפגשים כאן.

במסגרת המחקר, נעשה שימוש בשאלון ה- Bath Assessment of Subjective Quality of Life in Dementia (BASQID) הבודק איכות חיים ומותאם גם לאנשים עם דמנציה. ניתן להוריד את השאלון המתורגם כאן.

Publications

Vered Goldman-Gerber, Isabella Schwartz & Debbie Rand (2022): Upper extremity self-efficacy correlates with daily hand-use of individuals with high functional capacity post-stroke, Disability and Rehabilitation, DOI: 10.1080/09638288.2022.2087764

Levin C, Zisberg A, Gil E, Rand D, Agmon M. (2022). ‘Behind the scenes’ of accelerometer use to quantify in-hospital mobility of older adults. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 24;S0003-9993(22)00020-X. 

Rand D, Sternberg SA, Gasner Winograd R, Buckman Z, Bentur N (2022). The Contribution of Frailty to Participation of Older Adults.  International Journal of Environmental Research and Public Health, 19, 1616.

Maman R, Rand D, Avrech Bar M. (2022). A Scoping Review of the Maternal Role at Older Age; Perceptions and Occupations. International Journal of Environmental Research and Public Health, 19, 492. 

Hmaied Assadi S, Barel H, Dudkiewicz I, Feige Gross – Nevo R, Rand D. (2021). Less affected hand function is associated with independence in daily living; a longitudinal study post-stroke. Stroke. doi: 10.1161/STROKEAHA.121.034478.

Nadler Tzadok Y, Eliav R, Portnoy P, Rand D. (accepted). Establishing validity of the Internet-based Bill-Paying Task to assess Executive Function Deficits in Adults with Traumatic Brain Injury.  American Journal of Occupational Therapy

Adamit T, Shames J, Rand D. (2021). Effectiveness of the Functional and Cognitive Occupational Therapy (FaCoT) Intervention for Improving Daily Functioning and Participation of Individuals with Mild Stroke: A Randomized Controlled Trial. International Journal of Environmental Research and Public Health, 18, 7988.

Kravitz N, Levanon Y, Cukierman-Yaffe T, Nota A, Kizony R, Rand D. (2021). Senso-motor and cognitive abilities associated with touchscreen-tablet app performance to support self-management of type-2 diabetes. American Journal of Occupational Therapy, 75, 7501205080p1-7501205080p9.

Elkarif V, Kandel L, Rand D, Schwartz I, Greenberg A, Gurion R, Portnoy S. (2021). Comparison of the kinematics following gait perturbation in individuals who did or did not undergo total knee replacement. Applied Sciences, 11(16): 7453-7464.

Elkarif V, Kandel L, Rand D, Schwartz I, Greenberg A, Portnoy S. (2021). Muscle activity while ambulating on stairs and slope individuals, scheduled versus non-scheduled to knee arthroplasty, and healthy controls. Musculoskeletal Science and Practice, 52: 1-6.

Hmaied Assadi S, Feige Gross-Nevo R, Dudkiewicz I, Barel H, Rand R. (2020). Improvement of   the Upper Extremity at the Subacute Stage Post-Stroke; Does Hand dominance Play a Role? Neurorehabilitation and Neural Repair, 34, 1030-1037.

Givon-Schaham N, Dunda N, Vetek H, Elbo I, Buckman Z, Rand D.  (2020). The development   and feasibility of TECH: Tablet Enhancement of Cognition and Health, A novel cognitive intervention for people with Mild Cognitive Impairment.  Games for Health Journal 9, 346-352.

Elkarif V, Kandel L, Rand D, Schwartz I, Greenberg A, Portnoy S. (2020). Kinematics following gait perturbation in adults with knee osteoarthritis: Scheduled versus not scheduled for knee arthroplasty. Gait Posture, 81:144-152.

Doron, N. Rand, D. (2019). Is Unilateral Spatial Neglect Associated With Motor Recovery of the Affected Upper Extremity Poststroke? A Systematic Review. Neurorehabilitation and Neural Repair, 33(3), 179-187.

Yacoby A, Zeilig G, Weingarden H, Weiss R, Rand D. (2019). Feasibility, adherence and satisfaction of video-games versus traditional self-training of the upper extremity in chronic stroke; a pilot randomized controlled trial. American Journal of Occupational Therapy, 37(1); 1-14.

Cohen Y, Zisberg A, Chayat Y, Gur-Yaish N, Gil E, Levin C, Rand D, Agmon M. (2019). Walking for better outcomes and recovery: The effect of WALK-FOR in preventing Hospital – associated functional decline among older adults. The Journals of Gerontology. Series A, Biological sciences and medical sciences, 74 (10), 1664-1670.

Givon-Shaham N, Sternberg S, Rand D. (2018). Executive functioning of older adults correlates with performance of touchscreen app-based Puzzles. Games for Health Journal, 7, 271-276.

Rand D. (2018). Mobility, balance and balance confidence – correlations with daily living of individuals with and without mild proprioception deficits post-stroke. NeuroRehabilitation, 43, 219-226.

Givon-Shaham N, Zeilig G, Weingarden H, Rand D. (2018). Game analysis and clinical use of the Xbox-Kinect for stroke Rehabilitation. International Journal of Rehabilitation Research, 41,323-30.

Lipskaya-Velikovsky L, Zeilig G, Weingarden H, Rozental-Iluz C, Rand D. (2018). Executive functioning and daily living of individuals with chronic stroke: Measurement and Implications. International Journal of Rehabilitation Research, 41(2):122-127.

Rand D. (2018). Proprioception deficits in chronic stroke - upper extremity function and daily living. PlOS ONE, 13(3):e0195043.

Zisberg A, Agmon M, Gur-Yaish N, Rand D, Hayat Y, Gil E and the WALK-FOR team (2018). No one size fits all—the development of a theory-driven intervention to increase in-hospital mobility: the “WALK-FOR” study. BMC Geriatrics, 13;18(1):91, 2018

Rand D, Ben-Chaim KL, Malka R, Portnoy S. (2018). Development of Internet-based Tasks for the Executive Function Performance Test. American Journal of Occupational Therapy, 72(2):7202205060p1-7202205060p7.

Rand D, Givon N, Averch Bar M. (2018). A video-game group intervention; experiences and perceptions of adults with chronic stroke and their therapists. Canadian Journal of Occupational Therapy, 85(2):158-168.

Rand D, Weingarden H, Weiss R, Yacoby A, Reif S, Malka R, Shiller DA, Zeilig G.  (2017). Self-training to improve UE function at the chronic stage post-stroke: a pilot randomized controlled trial. Disability and Rehabilitation, 39, 15, 1541-1548.

Levin C, Gur-Yaish N, Agmon M‏, Gil E, Rand D, King B, Zisberg A. (2017). Development and psychometric testing of a measure of older adult patients' attitudes towards mobility during hospitalization (ATM-H) Geriatric Nursing. Geriatric Nursing 38(2):119-123

Agmon M, Zisberg A, Gil E, Rand D, Gur-Yaish N, Azriel M. (2017). Association Between 900 Steps a Day and Functional Decline in Older Hospitalized Patients JAMA Internal Medicine, 1;177(2):272-274. doi: 10.1001/jamainternmed.2016.7266.

Portnoy S, Reif S, Mendelboim T, Rand D. (2017). Postural control of individuals with chronic stroke compared to healthy participants: TUG, FRT and center of pressure movement. European Journal of Physical and Rehabilitation Medicine, 53, 685-693.

Kizony R, Zeilig G, Dudkiewicz I, Schejter-Margalit T, Rand D. (2016). Tablet Apps and Dexterity: Comparison Between 3 Age Groups and Proof of Concept for Stroke Rehabilitation. Journal of Neurologic Physical Therapy, 40(1):31-9.

Rozental-Iluz C, Zeilig G, Weingarden H, Rand D. (2016). Improving executive function deficits by playing interactive video-games; a secondary analysis of a randomized controlled trial for individuals with chronic stroke. European Journal of Physical Rehabilitation and Medicine 52(4):508-15

Kizony R, Zeilig G, Dudkiewicz I, Schejter-Margalit T, Rand D. (2016). Tablet Apps and Dexterity: Comparison Between 3 Age Groups and Proof of Concept for Stroke Rehabilitation. Journal of Neurologic Physical Therapy, 40(1):31-9.

Givon N, Zeilig G, Weingarden H, Rand D. (2016) Video-games used in a group setting is feasible and effective to improve indicators of physical activity in individuals with chronic stroke: A randomized controlled trial. Clinical Rehabilitation 30(4):383-92.

Rand D, Zeilig G, Kizony R. (2015). Rehab-let: touchscreen tablet for self-training impaired dexterity post stroke: study protocol for a pilot randomized controlled trial. Trials. Jun 18;16:277. doi: 10.1186/s13063-015-0796-9.

Frost Y, Weingarden H, Zeilig G, Nota A, Rand D. (2015). Self-care self-efficacy correlates with independence in basic activities of daily living in individuals with chronic stroke. Journal of Stroke and Cerebrovascular Diseases 24(7):1649-55.

Ratzon, N.Z., Friedman, S.,  Zamir, S., Amit, Y., Rand, D. (2015).  Functional capacity evaluation; does it change the determination of the degree of work disability? Disability and Health Journal, 8, 80-85.

Rand D & Eng JJ (2015). Predicting daily-use of the affected upper extremity one year poststroke. Journal of Stroke and Cerebrovascular Diseases 24,274-283.

Givon, N., & Rand D (2014). Group therapy using video games for individuals with chronic stroke. Israeli Journal of Occupational Therapy, 23, H94-H104.

Rand, D., Givon, N., Weingarden, H., Nota, A., Zeilig G. (2014). Eliciting upper extremity purposeful movements using video-games: a comparison with traditional therapy for stroke rehabilitation. Neurorehabilitation and Neural Repair, 28, 733–739.

Erez, N., Weiss, P.L., Kizony, R., Rand, D. (2013). Comparing performance within a virtual supermarket of children with traumatic brain injury to typically developing children: a pilot study. OTJR: Occupation, Participation and Health, 33,  218-227.

Neil, A., Ens, S., Pelletier, R., Jarus, T., Rand D. (2012). Eliciting upper extremity movement by playing video games - Nintendo Wii vs. Sony PlayStation EyeToy: implications for stroke rehabilitation. The European Journal of Physical and Rehabilitation Medicine, 48, 1-9.

Tang, A., Eng, J.J., Rand, D. (2012). Relationship between perceived and measured changes in walking after stroke. Journal of Neurologic Physical Therapy, 36, 1-7.

Kam, N., Struzik, J., Jarus, T., & Rand D. (2012). Is the Nintendo Wii Suitable for Stroke Rehabilitation? A Pilot Feasibility and Usability Study. The Israeli Journal of Occupational Therapy, 21, E3-E25.

Rand, D., & Eng J.J. (2012). Disparity between functional recovery and daily use of the upper and lower extremities during subacute stroke rehabilitation. Neurorehabilitation and Neural Repair, 26, 76-84.

Rand, D., Miller W.C. Yiu, J., Eng J.J. (2011). Interventions for addressing low balance confidence in older adults; a systematic review and meta-analysis. Age and Aging, 40, 297–306.

Rand, D., Eng, J. (2010). Arm-Hand Usage in Healthy Older Adults. American Journal of Occupational Therapy, 64,  877-885. 

Rand, D., Eng, J., Tang, P., Hung, C., & Jeng, J. (2010). Participation in physical activity and its contribution to the health-related quality of life of ambulatory individuals with chronic stroke. Health and Quality of Life Outcomes, 8, 80.

Rand, D., Eng, J., Liu-Ambrose T., Tawashy, A. (2010). Feasibility of a 6-month exercise and recreation program to improve executive functioning and memory of individuals with chronic stroke. Neurorehabilitation and Neural Repair, 24, 722 – 772. 

Weiss, P.L, Sveistrup, H., Rand, D., & Kizony R. (2009). Video capture virtual reality: A decade of rehabilitation assessment and intervention. Phys Ther Rev, 14, 307-321.

Rand, D., Weiss, P.L., & Katz, N. (2009). Training Multitasking in a Virtual Supermarket: A Novel Intervention After Stroke. American Journal of Occupational Therapy, 63, 535–542.

Rand, D., Katz, N., Weiss, P.L. (2009). Intervention using the VMall for improving motor and functional ability of the upper extremity in post stroke participants. European journal of physical and rehabilitation medicine, 45, 113-21.

Rand, D., Eng, J., Tang, F., Jeng, J., Hung, C. (2009). How active are people with stroke? Use of accelerometers to assess physical activity. Stroke, 40, 163-168.

Rand, D. Kizony, R., & Weiss, P.L. (2008). The Sony PlayStation II EyeToy: Low-cost virtual reality for use in rehabilitation. Journal of Neurological Physical Therapy, 32, 155-163.

Rand, D., Basha-Abu Rukan, S., Weiss, P.L., & Katz, N. (2008). Validation of the VMall as an assessment tool for executive functions. Neuropsychological Rehabilitation, 5, 1-20.

Kizony R., Josman, N.,  Katz, N., Rand, D., & Weiss, P.L. (2008). Virtual reality and the rehabilitation of executive functions: Annotated bibliography. The Israeli Journal of Occupational Therapy, 17, E47-E61.

Pinchkevsky, O., Ben-Shabat, M., Shameli, M., & Rand, D. (2007). The differences in hand functioning of two age groups in a healthy Israeli population. The Israeli Journal of Occupational Therapy, 16, H23 – H29.

Rand, D., Katz, N.,  & Weiss, P.L. (2007). Evaluation of Virtual shopping in the VMall: Comparison of post-stroke participants to healthy control groups. Disability and Rehabilitation, 29, 1710 – 1719.

Kizony R., Weiss, P.L., Shahar, M., & Rand, D. (2006). TheraGame – a Home Based VR rehabilitation System. International Journal on Disability and Human Development, 5, 265-269.

Feintuch, U., Raz, L., Hwang, J., Josman, N., Katz, N., Kizony, R., Rand, D., Rizzo, A.A., Shahar, M., Yongseok, J., & Weiss, P.L. (2006). Integrating haptic-tactile feedback into a video-capture-based virtual environment for rehabilitation. Cyberpsychology and Behavior, 9, 129-132.

Rand, D., Katz, N., Shahar, M., Kizony, R.,  Weiss, P.L. (2005). The virtual mall: A functional virtual environment for stroke rehabilitation. Annual Review of Cybertherapy and Telemedicine: A decade of VR, 3,193-198.

Brown-Robin, H., Rand, D., Kizony, R., Weiss, P.L. (2005). Effect of movement constraint within virtual environments. The Israeli Journal of Occupational Therapy, 14, E43-E57.

Weiss, P.L., Rand, D., Katz, N., & Kizony, R. (2005). Video capture virtual reality as a flexible and effective rehabilitation tool. Journal of NeuroEngineering and Rehabilitation, 1, 1-12.

Rand, D., Kizony, R., Feintuch, U., Katz, N., Josman, N., Rizzo, A.A., Weiss, P.L. (2005).  Comparison of two VR platforms for rehabilitation: Video capture versus HMD. Presence, Teleoperators and Virtual Environments, 14, 147-160.

Rand, D., Gottlieb, D., & Weiss, P.L. (2001). Recovery of patients with a combined motor and proprioception deficit during the first six weeks of post-acute rehabilitation. Physical and Occupational Therapy in geriatrics, 18, 69-87.

Ittah, E., Rand, D., & Gottlieb, D. (2000). A follow up of the affected upper extremity of stroke patients discharged from rehabilitation using a wheeled walker. Physical and Occupational Therapy in geriatrics, 18, 39-49.

Rand, D., Weiss, P.L., Gottlieb, D. (1999). Does proprioceptive loss influence recovery of the upper extremity after stroke? Neurorehabilitation and Neural Repair, 13, 15-21.

Kizony, R., Rand, D., Merrill, N., Yaron-Muskatal, A., Mizrahi, A., Kuzy, S., & Shenkar, O. (1998). Standards of The Neurobehavioral Cognitive Status Examination (COGNISTAT) in Israel, according to age groups.  The Israeli Journal for Occupational Therapy, 2, H65 – H80.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>