מהרפואה הקלינית אל עולם החדשנות
את פרופ' נועם שמרון, מרצה וראש המעבדה לגנומיקה יישומית בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי, אוניברסיטת תל אביב, והרכז האקדמי בקורס חדשנות וטכנולוגיות עילית ברפואה
בשנים האחרונות עולם הרפואה עובר שינוי עמוק ומהיר, היוצר צורך גובר ברופאים ורופאות בעלי הבנה בטכנולוגיות רפואיות, ברפואה מבוססת נתונים ובתהליכי פיתוח והטמעה של פתרונות מתקדמים.
מערכות בינה מלאכותית נכנסות לחדרי המיון, טכנולוגיות ניטור מרחוק משנות את המעקב אחר מטופלים, ובדיקות גנטיות ואחרות, מבוססת נתונים, מאפשרות להתאים טיפולים באופן מדויק יותר. במקביל, תחום הטכנולוגיה העילית ברפואה מתפתח בקצב מואץ בארץ ובעולם ומשפיע כמעט על כל היבט במערכת הבריאות – מאבחון וטיפול ועד מניעה, קבלת החלטות וניהול השירות הרפואי. טכנולוגיות רפואיות חדשות אינן עוד “תוספת” למערכת הקיימת, אלא חלק משינוי רחב באופן שבו רפואה מתוכננת, מיושמת ומנוהלת.
אולם לצד ההתפתחות הטכנולוגית, מתחדדת גם ההבנה שהחדשנות הרפואית אינה יכולה להישען רק על מהנדסים, יזמים או אנשי דאטה. כדי שטכנולוגיה רפואית תהיה באמת רלוונטית, בטוחה וישימה – היא חייבת לצמוח מתוך הבנה עמוקה של הצרכים הקליניים ושל המציאות היומיומית במערכת הבריאות.
בשנים האחרונות גובר גם השיח סביב הצורך ברופאים.ות שמבינים.ות כיצד לעבוד לצד טכנולוגיות מתקדמות, ולא רק להשתמש בהן. סקירה שפורסמה ב־New England Journal of Medicine הדגישה כי השילוב בין רפואה, דאטה ובינה מלאכותית צפוי לשנות באופן משמעותי את הקליניקה ואת תהליכי קבלת ההחלטות בעולם הבריאות.
מהרפואה הקלינית אל עולם החדשנות
רופאים.ות נמצאים.ות בנקודת המפגש שבין המטופל, המערכת והטכנולוגיה – ולכן הם.ן גם אלה שמסוגלים.ות לזהות פערים אמיתיים, להגדיר צרכים רפואיים ולבחון האם פתרון חדש באמת נותן מענה לבעיה קלינית.
אלא שבפועל, גם בתי החולים וקופות החולים וגם תעשיית הטכנולוגיות הרפואיות מתמודדים כיום עם מחסור ברופאים.ות בעלי ידע והבנה בעולם החדשנות הרפואית. ארגוני הבריאות וחברות מדטק, סטארט־אפים ויזמים רפואיים מחפשים רופאים.ות שמבינים.ות את המציאות הקלינית, שמכירים.ות לא רק את עולם הרפואה, אלא גם את עולמות החדשנות, היזמות והטכנולוגיה הרפואית, ושיוכלו לעבוד לצד צוותי פיתוח, חוקרים ומשקיעים. זאת, על מנת לשלב רופאים.ות בפרויקטים טכנולוגיים בתוך מערכות הבריאות עצמן, להוביל פיתוחים חדשים, לשמש יועצים קליניים, ולגשר בין הצוותים הרפואיים לבין אנשי הטכנולוגיה.
מאמר שפורסם ב-Nature Medicine הצביע על כך שאחד האתגרים המרכזיים של מערכות הבריאות בשנים הקרובות יהיה הכשרת אנשי רפואה שמסוגלים להוביל תהליכי חדשנות ולהשתלב בעולמות טכנולוגיים משתנים.
להבין ולהטמיע טכנולוגיה
האתגר בעולם הרפואי כיום כבר אינו רק לפתח טכנולוגיה חדשה, אלא להבין כיצד להטמיע אותה בצורה נכונה במערכת מורכבת ורגישה כמו מערכת הבריאות.
לא כל פתרון טכנולוגי מתאים לצרכים הקליניים, ולא כל חדשנות מצליחה להשתלב בעבודה היומיומית של צוותים רפואיים. לכן, רופאים.ות שמבקשים.ות להשתלב בעולם החדשנות נדרשים.ות כיום להכיר גם תחומים כמו רגולציה, קניין רוחני, עבודה מול תעשייה, הערכת טכנולוגיות רפואיות, פיתוח מוצר, תהליכי מחקר וניהול חדשנות.
העיסוק בתחום מחייב כיום היכרות עם שלושה תחומי ליבה מרכזיים: רפואה דיגיטלית ובינה מלאכותית, פיתוח תרופות ופיתוח מכשור רפואי. לצד אלה, נדרשת גם הבנה בתהליכים עסקיים, ברגולציה רפואית, בעולם ההשקעות ובהובלת יוזמות רפואיות משלב הרעיון ועד להטמעה בפועל.
מאמר נוסף שפורסם ב-Academic Medicine מדגיש כי רופאים.ות יידרשו בעתיד להבנה רחבה יותר בטכנולוגיה, ניתוח נתונים ועבודה בממשק עם תעשיית הבריאות.
לכן, רופאים.ות שמעוניינים.ות לקחת חלק משמעותי בתחום נדרשים לא רק לידע מקצועי, אלא גם ליכולת לעבוד בשפה משותפת עם אנשי מקצוע מתחומים שונים.
החשיפה לעבודה עם חברות טכנולוגיה, סטארט־אפים וקרנות הון סיכון מאפשרת להבין טוב יותר כיצד רעיון רפואי הופך למוצר, אילו אתגרים עומדים בדרך, ואיך בוחנים האם טכנולוגיה מסוימת באמת יכולה להשפיע על עולם הרפואה.
מתוך ההבנה הזו הוקמה החברה הישראלית לטכנולוגיה עילית ברפואה, שפועלת לקדם את החיבור בין עולם הרפואה לבין תחומי החדשנות והטכנולוגיה הרפואית, ולעודד שיתופי פעולה בין רופאים, תעשייה, יזמים וחוקרים.מנהלים
העתיד של הרפואה כבר כאן
העשור הקרוב צפוי להעמיק עוד יותר את החיבור בין רפואה לטכנולוגיה. בינה מלאכותית, רפואה מותאמת אישית, רפואה דיגיטלית, ניטור מרחוק וכלי חיזוי מבוססי נתונים כבר משפיעים על הדרך שבה מאבחנים, מטפלים ומנהלים מטופלים.
נוסף על כך, ההתפתחות המהירה של תחומי הגנומיקה וריצוף DNA מאפשרת כיום להבין טוב יותר מחלות ברמה המולקולרית, לזהות גורמי סיכון בשלב מוקדם ולהתאים טיפולים באופן מדויק יותר לכל מטופל. השילוב בין מידע גנטי, בינה מלאכותית וניתוח מאגרי מידע רפואיים גדולים צפוי להיות אחד המנועים המרכזיים של רפואת העתיד.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) אף פרסם בשנים האחרונות אסטרטגיה גלובלית לבריאות דיגיטלית, המדגישה את הצורך בהטמעת חדשנות רפואית ובפיתוח כוח אדם רפואי שמסוגל להוביל תהליכים טכנולוגיים במערכות הבריאות.
אבל דווקא בעידן של טכנולוגיה מואצת, התפקיד של הרופא אינו נעלם – אלא הופך משמעותי יותר. היכולת להבין גם את הצרכים הקליניים וגם את עולם החדשנות צפויה להפוך לאחת המיומנויות החשובות ביותר של רפואת העתיד.
מתוך ההבנה הזו נפתחה התוכנית החדשה לחדשנות רפואית של המרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה, בשיתוף החברה הישראלית לטכנולוגיה עילית ברפואה. התוכנית מיועדת לרופאים.ות מומחים.ות מכל התחומים, המבקשים.ות לרכוש כלים מעשיים, ידע ומיומנויות מנהיגות שיאפשרו להם להשתלב ולהוביל תהליכי חדשנות רפואית – במקביל לעשייה הקלינית.
בסופו של דבר, החדשנות הרפואית אינה עוסקת רק בטכנולוגיה. היא עוסקת ביכולת לשפר את חיי המטופלים, לייעל את מערכות הבריאות ולחשוב מחדש על הדרך שבה תיראה הרפואה של השנים הבאות.
פרטים נוספים אודות הקורס חדשנות וטכנולוגיות עילית ברפואה >>




