מידע נוסף על פרופ' דנקנר זמין באתר הבא : ORCID
פרופ' דנקנר מתמקדת במחקריה אחר מחלות כרוניות, בדגש על מחלות לב וכלי דם, כמו גם בקשר בין מחלות אלו למחלות הסרטן.
מחלות לב וכלי דם:
מחקר התערבות רב מרכזים ביזמת פרופ' דנקנר ובו גויסו מעל 1,100 חולים ערב הניתוח ובוצע מעקב כעבור שנה בביתם של כ-900 מהם הדגים כי ניתן להכפיל את אחוז החולים שמטופלים בשיקום לב במהלך השנה שלאחר הניתוח באמצעות התערבות זולה, פשוטה ומינימאלית: מתן מידע לחולה לגבי זכותו לקבל את הטיפול והסבר על חשיבות הטיפול המניעתי הזה וכיצד על החולה לפנות לקבלת הטיפול. מאז הסתיים המחקר הפעיל, בשנת 2007, מתבצע עדכון תמותה לעוקבת החולים. נמצא כי היתרון ההישרדותי המוקנה עם ההשתתפות בשיקום לב מתגלה רק מהשנה השלישית לערך בחולי הלב שאינם סוכרתיים ומהשנה החמישית לערך בחולי הלב הסוכרתיים. בין האתגרים של מחקר זה הוא הצורך להתגבר על העדר הרנדומיזציה בהליכה לשיקום לב, וננקטות שיטות סטטיסטיות מתקדמות בכדי להקטין את השפעת הערפלנים הידועים והבלתי ידועים. כיום מתקיים מחקר לבדיקת מאפיינים בסביבת המגורים של חולי הלב בעוקבת המחקר, תוך התמקדות בשיטות למדידת הסביבה הירוקה והקשר של סביבה זו להליכה לשיקום לב, לאורח חיים פעיל גופנית, לאיכות החיים ולמשתנים שונים של חולי הלב כעבור שנה מהניתוח. מחקר זה החל בתמיכת הקרן לבריאות וסביבה וכיום נתמך על ידי הקרן הלאומית למדעים. הקשר בין הסביבה הירוקה לבין התמותה לאורך הזמן שחלף מהניתוח והתחלואה נבדק אף הוא. עבודה זו נעשית במסגרת עבודת תואר שלישי של דוקטורנטית.
המחקר הישראלי לאי סבילות לגלוקוז, יתר לחץ דם, והשמנה הוא מחקר אורך שהחל בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בדגימה אקראית מרובדת של האוכלוסייה הישראלית היהודית, ועקב אחרי עוקבה של כ-5700 גברים ונשים מארבעת המוצאים העיקריים (אירופה-אמריקה, צפון-אפריקה, מזרח הים התיכון ומערב אסיה, תימן ועדן) מאז. המעקב השלישי אחר שורדי המחקר בוצע על ידי פרופ' דנקנר לאחר השגת מימון ראשוני מהמדען הראשי של משרד הבריאות ובהמשך מקרן רסל-ברי, בתחילת שנות 2000. בוצעו מבחני העמסת סוכר, תרשימי א.ק.ג., מדידות אנטרופומטריות, דגימות דמים, והעברת שאלונים מפורטים לכ-1200 ממשתתפי המחקר. קובץ המחקר הוצלב עם רשם הסרטן הישראלי, לטובת חקירת הקשר בין ערכי האינסולין האנדוגני באנשים בוגרים והסיכון לסרטן. בנוסף, לאחר שבוצעו שאלונים תזונתיים מדוקדקים לקבוצה של כ-630 ממשתתפי המחקר, נבדק הקשר בין אורח החיים (מאפייני תזונה, פעילות גופנית, עישון) וסרטן. נבדק הערך המאבחן של מצב טרום סוכרת באמצעות בדיקת ערכי סוכר בדם כעבור שעה מהעמסת סוכר, כתחליף לבדיקתו כעבור שעתיים. בעבודות נוספות נבדקו תרשימי הא.ק.ג. שנעשו בשלב השני של המחקר והקשר של הפרעות מינוריות בהולכה החשמלית של שריר הלב והתמותה לאורך 30-שנה. נבחן הערך הפרוגנוסטי של ממצאים מקריים הנחשבים לחסרי משמעות קלינית בתרשים א.ק.ג. שנעשה האוכלוסייה בוגרת ובריאה לגבי הארעות של תחלואה קרדיווסקולרית לאורך 23 שנה, ולגבי תמותה-כוללת לאורך 35 שנה. נבדקה הערכת הבריאות הסובייקטיבית של חברי העוקבה ומצב הסוכרת. נתוני המחקר נכנסו לשיתופי פעולה עולמיים, אשר הניבו עבודות רב לאומיות לבחינת מגמות עולמיות במשקל, בלחץ הדם, ובתחלואה קרדיווסקולרית בכלל. כיום, משמשים נתוני המחקר לעבודת דוקטורט בנושא של ריבוי תרופות בקשישים בקהילה והפרוגנוזה שלהם. נעשה שימוש בטכניקות של לימוד מכונה, לאחר שקובץ הנתונים הועבר לפלטפורמת תמנ"ע לטובת הצלבתו עם מאגר אישפוזים ועם מידע על סיבות פטירה.
מחקרים בתחום מחלת השבץ המוחי: מחקר להבנת חוויית נפגע השבץ ובן המשפחה שהוא המטפל העיקרי. מחקר זה, שזכה למימון מהמכון הלאומי, נערך בשיתוף פעולה עם חמש יחידות נוירולוגיות ברחבי ישראל, בהן גוייסו 600 חולים ו-250 בני משפחה שהם המטפל העיקרי, משתתפי המחקר. כל המשתתפים רואיינו טלפונית לאורך השנה שלאחר הארוע ונאסף מידע על צרכי החולה, השיקום והטיפול הרפואי, איכות החיים והיכולת התפקודית, מצב דכאון וחרדה, מצב קוגניטיבי, העומס בו נתון המטפל העיקרי, ועוד. מחקר נוסף, בשיתוף פעולה עם קופות החולים מכבי וכללית, ועם הביטוח הלאומי, בו מתבצע מעקב אחר עוקבת נפגעי שבץ (כ-100,000 חולים) מהשנים 2008-9 ואילך, מאז ארוע השבץ ועד היום לצריכת שירותי רפואה, לטיפולי שיקום ולנתוני נכות וקצבאות. המטרה היא להעריך את העלות הישירה והעקיפה של מחלת השבץ למדינת ישראל.
מחקר שנערך כיום, בשת"פ עם קרדיולוגים משיבא ומה-Mayo Clinic, אותו יזמה פרופ' דנקנר, בודק את השכיחות של פרפור עליות לאחר ניתוח מעקפים, ואת השלכות התופעה על הפרוגנוזה של החולים. כל מנותחי המעקפים לעורקים הכליליים של שריר הלב מביה"ח שיבא ב-15 השנים האחרונות נכללים במחקר זה, וקובץ המחקר יוצלב עם רשם השבץ ועם קובץ אבחנות אשפוז על פלטפורמת תמנ"ע. במקביל, נבנה קובץ מחקר עבור מנותחי המעקפים של ה-Mayo Clinic ובעזרת שיטות של לימוד מכונה יאותרו חולים בעלי סיכון לפיתוח הפרפור בסמוך לניתוח. בהמשך יורחב המחקר למציאת דרכים למניעת התופעה.
הקשר בין סוכרת, איזון סוכרת, תרופות לסוכרת, ומחלת הסרטן:
במסגרת שיתוף פעולה מאז שנת 2012 עם מכון המחקר של שירותי בריאות כללית ובמימון של הקרן האירופית לחקר הסוכרת (EFSD), הוצלבו נתוני מבוטחי כללית בני 21 ומעלה עם נתוני רשם הסרטן הישראלי ונערך מחקר קוהורט היסטורי, שכלל 2.3 מיליון מבוטחים לבחינת קשר זה. נמצא כי הקשר השלילי הנצפה בין סוכרת לבין גידולים פחות ממאירים של בלוטת הערמונית, נובע, קרוב לוודאי מהבדיקות לגילוי מוקדם של הגידול, ולא מהשפעה מגנה כלשהי של מחלת הסוכרת. ממצא שעדיין נבחן הוא הערך הנמוך יותר של חלבון ה-PSA בסוכרתיים, אשר תואר במחקר, באמצעות עקומות ערכי החלבון בגברים בריאים ובגברים סוכרתיים.
בכדי לבחון הסברים אפשריים לקשר הטמפורלי שנמצא בין מחלת הסוכרת למחלת הסרטן נמשך בירור הקשר בין איזון הגלוקוז לבין הסיכון לסרטן, תוך פיתוח מודלים מורכבים להשלמת ערכים חסרים של גלוקוז והמוגלובין מסוכרר. זאת בעקבות תיאוריות שגורסות כי יתכן והסביבה ההיפרגליקמית מיטיבה עם הגידול הסרטני ומאפשרת לו לצמוח ולשגשג בגוף החולה הסוכרתי, עקב הדרישה האנרגטית הגבוהה של הגידול הממאיר. בעבודתה של פרופ' דנקנר דווחו ממצאים שמסבירים רק באופן חלקי את הקשר בין איזון סוכרת לבין הסיכון לסרטן. עבודה נוספת בחנה את הקשר בין שימוש בתרופה מטפורמין, המשמשת לאיזון גלוקוז, ואשר בשנים האחרונות דווחה כתרופה המגנה על חולי הסוכרת מסרטנים ואף נבדקת כיום במחקר קליני באנגליה כטיפול בסרטן בלוטת הערמונית. דיווחים אלו נשענים על מחקרים תצפיתיים ואין עדיין מחקרים אקראיים מבוקרים שמדגימים עדות כזו. במקביל בוצעו ניתוחים מורכבים לבחינת הקשר תלוי הזמן בין השימוש בכלל התרופות לסוכרת לאורך חייו של חולה הסוכרת, תוך התייחסות למינון ולמשך הנטילה ולשילובים השונים של נטילת התרופות לסוכרת, כולל אינסולין, לבין הסיכון לסרטן בכלל ולסרטנים סגוליים. ייחודו של המחקר הוא בכך שהוא מבוצע על אוכלוסייה אחת גדולה, ללא הטיית בחירה, המתאפיינת בנגישות גבוהה לטיפול רפואי (בהשוואה לעולם) ובאחידות בגישה הטיפולית, כמו גם בטיב הנתונים ואיכותם הגבוהה.
מחקר עוקבה היסטורי במימון המדען הראשי של משרד הבריאות, בדק את הקשר בין צריכת בשר מעובד ובשר בכלל לבין היארעות סרטני מערכת העיכול באוכלוסייה הישראלית. המחקר הוא פרי שיתוף פעולה עם מספר חוקרים בישראל שיכלו לספק נתוני תזונה של אוכלוסייה ישראלית בריאה, אותם הם אספו לאורך עשרות השנים האחרונות. מחקר זה לא מצא קשר, באוכלוסייה הישראלית, בין אכילת בשר לסוגיו, לבין סיכון לסרטני מערכת העיכול או סרטן קולורקטלי.