בעבודת מחקרי אני מתמקדת בתחום של חקר ומניעת מחלות לב וכלי-דם ובחקר ומניעת מחלת הסוכרת. במהלך שנות עבודתי קבלתי מענקי מחקר רבים בתחומי מחקרי העיקריים ובעבודות שבוצעו בשיתוף פעולה עם עמיתים. מענקי המחקר בתחום גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ובתחום גורמי סיכון ואבחנה של סוכרת אפשרו לי את החייאתו וניהולו של המחקר הישראלי לאי-סבילות לגלוקוז, יתר לחץ דם והשמנה, מחקר שהחל בסוף שנות ה-60 ע"י פרופ' מיכאלה מודן ז"ל, ואשר את המעקב השלישי אחר השורדים ניהלתי וביצעתי בשנים 1999-2004, ומאז פרסמתי מאמרים מהמחקר. הוגשה הצעת מחקר R01 בנושא Diabetes and Cardiovascular Disease in Older Adults עם שותפים מארה"ב שמציעה לבצע איסוף מידע רביעי לעוקבת השורדים. המחקר עד כה הניב עבודות רבות שהוצגו על ידי בכינוסים מדעיים בארץ ובעולם, כמו גם פרסומים מדעיים בספרות העולמית. צרפתי את נתוני המחקר המוקדמים ואלו שנאספו על ידי לשיתופי פעולה מחקריים רבים ומגוונים עם חוקרים בארץ ובעולם בנושאי גורמי סיכון ומניעה של מחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג 2. שיתוף פעולה עם ה-Emerging Risk Factors Collaboration בהקשר עם נתוני המחקר הנ"ל הוא פורה ביותר ומניב פרסומים בכתבי העת המובילים בעולם (Lancet, NEJM, JAMA). בנוסף, שולבו חלק מנתוני המחקר הנ"ל במחקר שיתוף פעולה בינלאומי אירופאי: DECODE –Diabetes Epidemiology: Collaborative Analysis Of Diagnostic Criteria in Europe ואנו כותבים מאמרים משותפים כל העת. במסגרת המעקב של 35-שנה אחר השורדים נבנה על ידי מאגר DNA ובוצעה אנליזה גנטית ל-MTHFR, ו-Apo-A5, כחלק מעבודת דוקטוראט של תלמיד האוניברסיטה, אשר הניב פרסום מדעי. פרוטוקול המחקר כלל גם אנליזה גנטית ל- Apo-Eובימים אלו נמצא בשלבי פרסום מאמר בנושא הגנוטיפ הזה והקשר להיפרכולסטרולמיה. החלק התזונתי של המחקר, שהחל בשנת 1980-82 ונמשך על ידי עבור תת קבוצה של העוקבה, היווה קרקע למספר עבודות מאסטר של תלמידים באוניברסיטת תל אביב. גם נתוני תרשימי א.ק.ג. משלב 2 של המחקר ומעקב תמותה שבצענו לאחרונה היוו קרקע לעבודת MD, MPH של תלמיד בביה"ס לרפואה, שנכתבת בימים אלו לפרסום מדעי בספרות העולמית. שיתוף פעולה שיצרתי סביב מחקר זה עם פרופ' ג'סי רוט, חוקר בעל שם עולמי בסוכרת, הביא למינויי לחוקרת נלווית במכון המחקר ע"ש פיינשטיין בחוף הצפוני בניו יורק, ולעבודה משותפת פורה וענפה עם פרופ' רוט ועמיתים.
מחקר עוקבה היסטורי אותו יזמתי ואני מנהלת בימים אלו בודק את הקשר בין מחלת הסוכרת, איזון הסוכר, והתרופות שניתנות לאיזון הסוכר, לבין מחלות הסרטן. המחקר זכה למימון קרן EFSD והוא נערך כשהסטטיסטיקאי המוביל שלו הוא פרופ' לורנס פרידמן ממכון גרטנר, בשיתוף עם מכון מחקר "כללית" ועם פרופ' פאולו בופטה (Paolo Boffetta) מביה"ס לרפואה מאונט סיני – חוקר בעל שם עולמי בתחום. הוגשו מספר בקשות R01 ו-R21 למימון ל-NIH ובימים אלו נמצאת בבחינה בקשה שהוגשה בשת"פ עם עוד 4 קבוצות מחקר אירופאיות ל-Health 2020. פרסום ראשון מתוצאות המחקר, לגבי הקשר בין מחלת הסוכרת לסרטנים שונים, נמצא בסקירה בכתב עת בינלאומי - AJE. מאמר נוסף שאנו כותבים בימים אלו – בנושא סרטן הפרוסטטה, בדיקות PSA ובירור הקשר המגן לכאורה בין סוכרת וסרטן זה. במקביל, אני כותבת הצעות מחקר להשגת מימון נוסף למחקר, לקרנות מקומיות ובינלאומיות.
תחום מחקר עיקרי נוסף בו אני עוסקת הוא בנושא שיקום חולי לב. בתחום זה אני פעילה הן ברמה האקדמית מחקרית והן במישור של קביעת מדיניות בריאות עם גופים כמו משרד הבריאות, המועצות הלאומיות הרלוונטיות, וקופות החולים. בשנים 2003-2007 יזמתי ועמדתי בראש מחקר התערבות בנושא שיקום חולי לב לאחר ניתוח מעקפים. במחקר אורך זה השתתפו 1154 מנותחי מעקפים מ-7 בתי חולים ברחבי ישראל שרואיינו ערב הניתוח וכעבור שנה. המחקר הדגים כי תכנית התערבות פשוטה וזולה – הקניית ידע לצוות הרפואי (רופאים ואחיות המחלקה המנתחת) ומידע לחולים, בדבר חשיבות שיקום לב וזכויותיהם לקבלתו, הכפילה את שיעור החולים המשתתפים בשיקום לב. גם מחקר זה היווה קרקע למספר עבודות מאסטר של תלמידים מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה, אשר כחלק מעבודת המחקר השתתפו בראיונות החולים. המחקר הוצג בכינוסים לאומיים ובפני ראשי מערכת הבריאות בישראל, והניב פרסומים בספרות הרפואית בארץ ובעולם. נתוני התועלת שבשיקום לב באוכלוסייה ישראלית סייעו בהחלטה להוסיף את שיקום הלב לתוכנית מדדי האיכות הלאומית. עבודה בנושא דיכאון וחרדה שנה לאחר ניתוח מעקפים נשלחה לפרסום, ועבודה נוספת על שימוש בתרופות המומלצות לחולים אלו לשם מניעת הישנות המחלה והקשר לתחלואה ותמותה הוצגה בכינוס מדעי ונשלחה לפרסום. בנוסף, הניב מחקר זה עבודת מאסטר, שהוצגה בכמה כינוסים מדעיים והתפרסמה בעיתון "הרפואה" בנושא חולים עולים מארצות חבר העמים לעומת החולים ממוצא ישראלי. בשנת 2010 אושרה על ידי ועדת סל שירותי הבריאות הצעה שנכתבה על ידי והוגשה בשיתוף החוג לשיקום לב, להוספת האינדיקציה של צנתור טיפולי (PCI) לזכאות לשיקום לב. זאת לאחר שבשנת 2006 הוספו האינדיקציות של אי-ספיקת לב והשתלת קוצב לב-דפיברילטור לסל בעקבות הצעה שנכתבה והוגשה על ידי.
בתחום סוכרת, מחלות לב וכלי דם, ובריאות וסביבה, התקבלה לאחרונה הצעת מחקר למחקר מוביל (Pilot) שהגשתי בשיתוף פעולה עם חוקרים גרמניים וקנדיים לקרן לבריאות וסביבה - EHF, שמטרתה לבדוק את הקשר האפשרי בין הסביבה הירוקה בה חיים חולי הלב מנותחי המעקפים, לבין מדדי החלמה שלהם מהניתוח, והתמותה לאורך 10 שנים. בימים אלו אנו מגישים בקשות נוספות למענקי מחקר בתחום הזה, בכדי לבצע מעקב פעיל אחר המנותחים, לקבלת מידע נוסף על מדדי ההחלמה שלהם. במקביל, הגשתי בקשה לשיתוף פעולה ולמימון מהמוסד לביטוח לאומי, לקבל מידע תעסוקתי ושל קבלת סיוע סיעודי, בכדי להשלים את תמונת ההשתקמות והנכות של החולים.
בתחום שבץ מוחי, מחקר אותו יזמתי וניהלתי, אשר זכה למימון המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות, והתקיים בשנים 2011-2013, עסק בהערכת עלות-תועלת של טיפול ב-rtPA בשבץ מוחי, והערכת איכות חיים בשורדי שבץ מוחי ובמטפליהם העיקריים שהם בני משפחה, היווה קרקע לשתי עבודות מאסטר של תלמידות ביה"ס לברה"צ, ובימים אלו נכתבים מאמרים ממנו. המחקר התבצע בשיתוף פעולה עם קופות החולים "מכבי" ו"כללית" ועמותת "נאמן" שהוקמה על ידי בני משפחה של נפגעי שבץ מוחי. קשר זה אף הניב הקמת מועדון לטובת נפגעי שבץ מוחי ומשפחותיהם בעתלית. במקביל, גם עבור מחקר זה הגשתי בקשה לשיתוף פעולה ולמימון מהמוסד לביטוח לאומי, לקבל מידע תעסוקתי ושל קבלת סיוע סיעודי, בכדי להשלים את תמונת ההשתקמות והנכות של החולים.
לאורך השנים בצעתי עבודות מחקר ופרסמתי גם בנושא הפעילות הגופנית והקשר למניעת מחלות לב וכלי דם, וכיום אני מרצה בתחום במסגרת ביה"ס לרפואה ובפורומים נוספים. נייר עמדה של האיגוד הקרדיולוגי בנושא הפעילות הגופנית בחולים קרדיווסקולריים וחולי סוכרת, שבכתיבתו לקחתי חלק, התפרסם בשנת 2013. הנחיתי עבודות מאסטר בתחום הפעילות הגופנית ותחלואה, עבודות אשר זכו לפרסום בספרות העולמית.
אני סוקרת מאמרים אפידמיולוגיים עבור מספר כתבי עת בינלאומיים בתחום הסוכרת ובתחום הזקנה, בעיקר בכתב העת Diabetes Care המדורג גבוה בתחום של סוכרת. מאז ינואר 2015 אני עורכת משנה של כתב העת Diabetes Metabolism Research and Reviews (DMRR) המדורג גבוה בין כתבי העת לסוכרת.