פרופ' רחל שוש[חלי] דנקנר

ביה"ס לבריאות הציבור סגל אקדמי קליני
פרופ' רחל שוש[חלי] דנקנר
טלפון חיצוני: 03-7731405
פקס: 03-5349607
משרד: רפואה-סאקלר, 911

מידע כללי

חוקרת בכירה - מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, מרכז רפואי ע"ש ח. שיבא, תל השומר

מרצה בכירה – החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

חוקרת עמיתה - Patient Oriented Research, The Feinstein Institute for Medical Research Manhasset, North Shore, New York 11030, USA

קורות חיים

1991 – תואר M.D., ביה"ס לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

1995 – תואר M.P.H., ביה"ס לבריאות הציבור ע"ש ג'והנס הופקינס, בולטימור, מרילנד, ארה"ב.

1998 – מומחית בבריאות הציבור, רפואה.

1999 – דיפלומה ברפואת ספורט, לימודי המשך בביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.

2001 – הסמכה ברפואת צלילה, חיל הים הישראלי.

2001, 2002 – הסמכה לרופאי נבחרות ספורט, American College of Sports Medicine (ACSM)

2007-2009 – קלינאית חוקרת בפיתוח תרופות לסוכרת, חברת פייזר, קונטיקט, ארה"ב

2010 – הסמכה ל-GCP (Good Clinical Practice)

 

תחומי מחקר

בעבודת מחקרי אני מתמקדת בתחום של חקר ומניעת מחלות לב וכלי-דם ובחקר ומניעת מחלת הסוכרת. במהלך שנות עבודתי קבלתי מענקי מחקר רבים בתחומי מחקרי העיקריים ובעבודות שבוצעו בשיתוף פעולה עם עמיתים. מענקי המחקר בתחום גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ובתחום גורמי סיכון ואבחנה של סוכרת אפשרו לי את החייאתו וניהולו של המחקר הישראלי לאי-סבילות לגלוקוז, יתר לחץ דם והשמנה, מחקר שהחל בסוף שנות ה-60 ע"י פרופ' מיכאלה מודן ז"ל, ואשר את המעקב השלישי אחר השורדים ניהלתי וביצעתי בשנים 1999-2004, ומאז פרסמתי מאמרים מהמחקר. הוגשה הצעת מחקר R01 בנושא Diabetes and Cardiovascular Disease in Older Adults עם שותפים מארה"ב שמציעה לבצע איסוף מידע רביעי לעוקבת השורדים. המחקר עד כה הניב עבודות רבות שהוצגו על ידי בכינוסים מדעיים בארץ ובעולם, כמו גם פרסומים מדעיים בספרות העולמית. צרפתי את נתוני המחקר המוקדמים ואלו שנאספו על ידי לשיתופי פעולה מחקריים רבים ומגוונים עם חוקרים בארץ ובעולם בנושאי גורמי סיכון ומניעה של מחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג 2. שיתוף פעולה עם ה-Emerging Risk Factors Collaboration בהקשר עם נתוני המחקר הנ"ל הוא פורה ביותר ומניב פרסומים בכתבי העת המובילים בעולם (Lancet, NEJM, JAMA). בנוסף, שולבו חלק מנתוני המחקר הנ"ל במחקר שיתוף פעולה בינלאומי אירופאי: DECODEDiabetes Epidemiology:  Collaborative Analysis Of Diagnostic Criteria in Europe ואנו כותבים מאמרים משותפים כל העת. במסגרת המעקב של 35-שנה אחר השורדים נבנה על ידי מאגר DNA ובוצעה אנליזה גנטית ל-MTHFR, ו-Apo-A5, כחלק מעבודת דוקטוראט של תלמיד האוניברסיטה, אשר הניב פרסום מדעי. פרוטוקול המחקר כלל גם אנליזה גנטית ל- Apo-Eובימים אלו נמצא בשלבי פרסום מאמר בנושא הגנוטיפ הזה והקשר להיפרכולסטרולמיה. החלק התזונתי של המחקר, שהחל בשנת 1980-82 ונמשך על ידי עבור תת קבוצה של העוקבה, היווה קרקע למספר עבודות מאסטר של תלמידים באוניברסיטת תל אביב. גם נתוני תרשימי א.ק.ג. משלב 2 של המחקר ומעקב תמותה שבצענו לאחרונה היוו קרקע לעבודת MD, MPH של תלמיד בביה"ס לרפואה, שנכתבת בימים אלו לפרסום מדעי בספרות העולמית. שיתוף פעולה שיצרתי סביב מחקר זה עם פרופ' ג'סי רוט, חוקר בעל שם עולמי בסוכרת, הביא למינויי לחוקרת נלווית במכון המחקר ע"ש פיינשטיין בחוף הצפוני בניו יורק, ולעבודה משותפת פורה וענפה עם פרופ' רוט ועמיתים.

מחקר עוקבה היסטורי אותו יזמתי ואני מנהלת בימים אלו בודק את הקשר בין מחלת הסוכרת, איזון הסוכר, והתרופות שניתנות לאיזון הסוכר, לבין מחלות הסרטן. המחקר זכה למימון קרן EFSD והוא נערך כשהסטטיסטיקאי המוביל שלו הוא פרופ' לורנס פרידמן ממכון גרטנר, בשיתוף עם מכון מחקר "כללית" ועם פרופ' פאולו בופטה (Paolo Boffetta) מביה"ס לרפואה מאונט סיני – חוקר בעל שם עולמי בתחום. הוגשו מספר בקשות R01 ו-R21 למימון ל-NIH ובימים אלו נמצאת בבחינה בקשה שהוגשה בשת"פ עם עוד 4 קבוצות מחקר אירופאיות ל-Health 2020. פרסום ראשון מתוצאות המחקר, לגבי הקשר בין מחלת הסוכרת לסרטנים שונים, נמצא בסקירה בכתב עת בינלאומי - AJE. מאמר נוסף שאנו כותבים בימים אלו – בנושא סרטן הפרוסטטה, בדיקות PSA ובירור הקשר המגן לכאורה בין סוכרת וסרטן זה. במקביל, אני כותבת הצעות מחקר להשגת מימון נוסף למחקר, לקרנות מקומיות ובינלאומיות.

תחום מחקר עיקרי נוסף בו אני עוסקת הוא בנושא שיקום חולי לב. בתחום זה אני פעילה הן ברמה האקדמית מחקרית והן במישור של קביעת מדיניות בריאות עם גופים כמו משרד הבריאות, המועצות הלאומיות הרלוונטיות, וקופות החולים. בשנים 2003-2007 יזמתי ועמדתי בראש מחקר התערבות בנושא שיקום חולי לב לאחר ניתוח מעקפים. במחקר אורך זה השתתפו 1154 מנותחי מעקפים מ-7 בתי חולים ברחבי ישראל שרואיינו ערב הניתוח וכעבור שנה. המחקר הדגים כי תכנית התערבות פשוטה וזולה – הקניית ידע לצוות הרפואי (רופאים ואחיות המחלקה המנתחת) ומידע לחולים, בדבר חשיבות שיקום לב וזכויותיהם לקבלתו, הכפילה את שיעור החולים המשתתפים בשיקום לב. גם מחקר זה היווה קרקע למספר עבודות מאסטר של תלמידים מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה, אשר כחלק מעבודת המחקר השתתפו בראיונות החולים. המחקר הוצג בכינוסים לאומיים ובפני ראשי מערכת הבריאות בישראל, והניב פרסומים בספרות הרפואית בארץ ובעולם. נתוני התועלת שבשיקום לב באוכלוסייה ישראלית סייעו בהחלטה להוסיף את שיקום הלב לתוכנית מדדי האיכות הלאומית. עבודה בנושא דיכאון וחרדה שנה לאחר ניתוח מעקפים נשלחה לפרסום, ועבודה נוספת על שימוש בתרופות המומלצות לחולים אלו לשם מניעת הישנות המחלה והקשר לתחלואה ותמותה הוצגה בכינוס מדעי ונשלחה לפרסום. בנוסף, הניב מחקר זה עבודת מאסטר, שהוצגה בכמה כינוסים מדעיים והתפרסמה בעיתון "הרפואה" בנושא חולים עולים מארצות חבר העמים לעומת החולים ממוצא ישראלי. בשנת 2010 אושרה על ידי ועדת סל שירותי הבריאות הצעה שנכתבה על ידי והוגשה בשיתוף החוג לשיקום לב, להוספת האינדיקציה של צנתור טיפולי (PCI) לזכאות לשיקום לב. זאת לאחר שבשנת 2006 הוספו האינדיקציות של אי-ספיקת לב והשתלת קוצב לב-דפיברילטור לסל בעקבות הצעה שנכתבה והוגשה על ידי.

בתחום סוכרת, מחלות לב וכלי דם, ובריאות וסביבה, התקבלה לאחרונה הצעת מחקר למחקר מוביל (Pilot) שהגשתי בשיתוף פעולה עם חוקרים גרמניים וקנדיים לקרן לבריאות וסביבה - EHF, שמטרתה לבדוק את הקשר האפשרי בין הסביבה הירוקה בה חיים חולי הלב מנותחי המעקפים, לבין מדדי החלמה שלהם מהניתוח, והתמותה לאורך 10 שנים. בימים אלו אנו מגישים בקשות נוספות למענקי מחקר בתחום הזה, בכדי לבצע מעקב פעיל אחר המנותחים, לקבלת מידע נוסף על מדדי ההחלמה שלהם. במקביל, הגשתי בקשה לשיתוף פעולה ולמימון מהמוסד לביטוח לאומי, לקבל מידע תעסוקתי ושל קבלת סיוע סיעודי, בכדי להשלים את תמונת ההשתקמות והנכות של החולים.

בתחום שבץ מוחי, מחקר אותו יזמתי וניהלתי, אשר זכה למימון המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות, והתקיים בשנים 2011-2013, עסק בהערכת עלות-תועלת של טיפול ב-rtPA בשבץ מוחי, והערכת איכות חיים בשורדי שבץ מוחי ובמטפליהם העיקריים שהם בני משפחה, היווה קרקע לשתי עבודות מאסטר של תלמידות ביה"ס לברה"צ, ובימים אלו נכתבים מאמרים ממנו. המחקר התבצע בשיתוף פעולה עם קופות החולים "מכבי" ו"כללית" ועמותת "נאמן" שהוקמה על ידי בני משפחה של נפגעי שבץ מוחי. קשר זה אף הניב הקמת מועדון לטובת נפגעי שבץ מוחי ומשפחותיהם בעתלית. במקביל, גם עבור מחקר זה הגשתי בקשה לשיתוף פעולה ולמימון מהמוסד לביטוח לאומי, לקבל מידע תעסוקתי ושל קבלת סיוע סיעודי, בכדי להשלים את תמונת ההשתקמות והנכות של החולים.

לאורך השנים בצעתי עבודות מחקר ופרסמתי גם בנושא הפעילות הגופנית והקשר למניעת מחלות לב וכלי דם, וכיום אני מרצה בתחום במסגרת ביה"ס לרפואה ובפורומים נוספים. נייר עמדה של האיגוד הקרדיולוגי בנושא הפעילות הגופנית בחולים קרדיווסקולריים וחולי סוכרת, שבכתיבתו לקחתי חלק, התפרסם בשנת 2013. הנחיתי עבודות מאסטר בתחום הפעילות הגופנית ותחלואה, עבודות אשר זכו לפרסום בספרות העולמית.

אני סוקרת מאמרים אפידמיולוגיים עבור מספר כתבי עת בינלאומיים בתחום הסוכרת ובתחום הזקנה, בעיקר בכתב העת Diabetes Care המדורג גבוה בתחום של סוכרת. מאז ינואר 2015 אני עורכת משנה של כתב העת Diabetes Metabolism Research and Reviews (DMRR) המדורג גבוה בין כתבי העת לסוכרת.

פרסומים

רשימת הפרסומים המלאה של פרופ' דנקנר זמינה באתרים הבאים:  Pubmed / Google Scholar

 

רשימת פרסומים נבחרים מ - 3 השנים האחרוניות:

 

  1. Dankner R, Drory Y, Geulayov G, Ziv A, Novikov I, Zlotnick AY, Moshkovitz Y,  Elami A, Schwammenthal E, Goldbourt U. A controlled intervention to increase participation in cardiac rehabilitation. Eur J Prev Cardiol. 2014 Sep 2. pii: 2047487314548815. [Epub ahead of print] PMID:25183694
  2. Song X, Jousilahti P, Stehouwer CD, Söderberg S, Onat A, Laatikainen T, Yudkin JS, Dankner R, Morris R, Tuomilehto J, Qiao Q; DECODE Study Group. Cardiovascular and all-cause mortality in relation to various anthropometric measures of obesity in Europeans. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2015 Mar;25(3):295-304. PMID:25315666
  3. Bergman M, Chetrit A, Roth J, Dankner R.  Dysglycemia and long-term mortality: observations from the Israel study of glucose intolerance, obesity and hypertension. Diabetes Metab Res Rev. 2015 May;31(4):368-75. PMID:25352076
  4. Song X, Tabák AG, Zethelius B, Yudkin JS, Söderberg S, Laatikainen T, Stehouwer CD, Dankner R, Jousilahti P, Onat A, Nilsson PM,  Satman I, Vaccaro O, Tuomilehto J, Qiao Q; for the DECODE Study Group. Obesity attenuates gender differences in cardiovascular mortality. Cardiovascular Diabetology. 2014 Oct 19; 13:144.
  5. Dankner R, Shanik M, Roth J, Luski A, Lubin F, Chetrit A. Sex and ethnic-origin specific BMI cut points improve prediction of 40- year mortality: the Israel GOH Study. Diabetes Metab Res Rev. 2015 Jul;31(5):530-6. PubMed PMID: 25689480.
  6. Geulayov G, Drory Y, Novikov I, Dankner R. Sense of coherence and 22-year all-cause mortality in adult men. J Psychosom Res. 2015 Apr;78(4):377-83. PMID: 25637524
  7. Grunfeld C, Dankner R. Diabetes in HIV-infected Persons in Cameroon: Healthy or Not. Diabetes Metab Res Rev. 2016 Mar 3. doi: 10.1002/dmrr.2796. PMID: 26936763
  8. Jagannathan R, Sevick MA, Fink D, Dankner R, Chetrit A, Roth J, Buysschaert M, Bergman M. The 1-hour post-load glucose level is more effective than HbA1c for screening dysglycemia. Acta Diabetol. 2016 Jan 21. [Epub ahead of print] PMID: 26794497
  9. Jagannathan R, Sevick MA, Li H, Fink D, Dankner R, Chetrit A, Roth J, Bergman M. Elevated 1-hour plasma glucose levels are associated with dysglycemia, impaired beta-cell function, and insulin sensitivity: a pilot study from a real world health care setting. Endocrine. 2015 Sep 29. [Epub ahead of print] No abstract available. PMID:26419850
  10. Ornstein L, Chetrit A, Dankner R. Healthy Lifestyle Pattern is Protective Against 30-Yr Cancer Incidence in Men and Women: A Cohort Study. Nutr Cancer. 2016 Mar 23:1-10.
  11. Bergman M, Chetrit A, Roth J, Dankner R. One-hour post-load plasma glucose level during the OGTT predicts mortality: observations from the Israel Study of Glucose Intolerance, Obesity and Hypertension. Diabet Med. 2016 Mar 21. doi: 10.1111/dme.13116. PMID:26996391
  12. Dankner R, Olmer L, Kaplan G, Chetrit A. The joint association of self-rated health and diabetes status on 14-year mortality in elderly men and women. Qual Life Res. 2016 Nov;25(11):2889-2896. PMID: 27138965
  13. Dankner R, Boffetta P, Balicer R, Boker LK, Sadeh M, Berlin A, Olmer L, Goldfracht M, Freedman L. Time-dependent risk of cancer following diabetes diagnosis in a cohort of 2.3 million adults. Am J Epidemiol. 2016 Jun 15;183(12):1098-106. doi: 10.1093/aje/kwv290. PMID:27257115
  14. Dankner R, Boffetta P, Boker LK, Balicer R, Hoshen M, Berlin A, Olmer L, Mourad H, Silberman B, Freedman L. Prostate cancer and diabetes. Diabetologia. 2016 Aug;59(8):1683-91. doi: 10.1007/s00125-016-3972-x. PMID: 27189066
  15. Bergman M, Chetrit A, Roth J, Jagannathan R, Sevick M, Dankner R. One-hour post-load plasma glucose level during the OGTT predicts dysglycemia: Observations from the 24year follow-up of the Israel Study of Glucose Intolerance, Obesity and Hypertension. Diabetes Res Clin Pract. 2016 Oct;120:221-8. doi: 10.1016/j.diabres.2016.08.013. PMID:27596059
  16. Tiosano S, Hod H, Oberman B, Chetrit A, Dankner R. A Three-Decade Survival Analysis of Intraventricular Conduction Delay in Adults Without Ischemic Heart Disease. Am J Med. 2016 Nov;129(11):1219.e11-1219.e16. doi: 10.1016/j.amjmed.2016.05.032. PMID: 27321973
  17. Dankner R, Bachner YG, Ginsberg G, Ziv A, Ben David H, Litmanovitch-Goldstein D, Chodick G, Balicer R, Tanne D, Greenberg D. Correlates of well-being among caregivers of long-term community-dwelling stroke survivors. Int J Rehabil Res. 2016 Dec;39(4):326-330. PMID: 27548022
  18. Greenberg D, Ginsberg G, Ziv A, Litmanovitch-Goldstein D, Tanne D, Chodick G, Dankner R The Relation between the Modified Rankin Scale (mRS) Scores and Utility Weights: Results from a Survey among Community-Dwelling Long-Term Stroke Survivors. Quality of Life Research, 2016
  19. Bergman M, Jagannathan R, Buysschaert M, Medina JL, Sevick MA, Katz K, Dorcely B, Roth J, Chetrit A, Dankner R. Reducing the prevalence of dysglycemia: is the time ripe to test the effectiveness of intervention in high-risk individuals with elevated 1 h post-load glucose levels? Endocrine. 2017 Jan 25. doi: 10.1007/s12020-017-1236-2. [Epub ahead of print] PMID:28124259
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive