סילבוס התוכנית לפסיכותרפיה המלאה לטראומה מינית דינמית ורב-תחומית
שנה א
הקורס בוחן את מושג דחף המוות בתיאוריות של פרויד ומלאני קליין ואת תרומתו להבנת טראומה, חרדה פרימיטיבית והגנות פסיכוטיות.
באמצעות קריאה מעמיקה בטקסטים קלאסיים ושילוב רפלקציה קלינית, נעמוד על הקשר בין מיניות, טראומה והתפתחות הנפש, ונחקור את תהליכי פיצול ואיחוי, דיסוציאציה, תוקפנות ופנטזיה לא מודעת.
הקורס מדגיש את הקשבה ללא מודע ואת השהייה במרחבים נפשיים פגועים ושבירים, תוך יישום החשיבה הפרוידיאנית הקלייניאנית במצבי שבר ואיום על הקשרים הפנימיים.
לפגיעה מינית, בעיקר כשהתרחשה בילדות, מאפיינים ייחודיים העלולים לגרום להשלכות נפשיות נרחבות, המציבים בפני המטופלת והמטפלת אתגרים רבים, עד כי פעמים רבות המטפל עשוי לחוש "אבוד" אל מול שלל הסימפטומים ומצבי הסיכון.
מטרת הקורס הנוכחי הינה העמקת ההבנה של היווצרות פסיכופתולוגיה בראי הטראומה.
חלקו הראשון של הקורס יתמקד בהבנה והמשגה פסיכיאטרית של טראומה, ובהתפתחות המושגים פוסט טראומה, טראומה התפתחותית וטראומה מורכבת, בעיקר לאור עבודתם החלוצית של גו'דית הרמן ובסל ון דר קולק. נעסוק בטראומה מוקדמת ובחוויות ילדות שליליות (ACE) והשפעותיהן על התפתחות פסיכופתולוגיה.
בהמשך הקורס נעמיק בהפרעות ומצבים פסיכיאטרים נלווים השכיחים בעבודה עם שורדי טראומה מינית וטראומה מורכבת. נדון בתפקידם של התשאול והטיפול הפסיכיאטרי מיודע-הטראומה, אשר טומנים בחובם, לצד אפשרות להקלה בסבל, גם אלמנטים משחזרי-טראומה שיש להיות ערים אליהם. לבסוף, נתייחס לטיפולים העומדים בחזית המחקר ולהיבטים אתיים של מחקר בנפגעות טראומה מינית.
קורס זה מתמקד בשני מהפכנים בתולדות החשיבה הפסיכואנליטית - שנדור פרנצי ודונלד ויניקוט, אשר הניחו את היסודות להבנת החוויה הטראומטית מתוך פרספקטיבה התפתחותית.
פרנצי היה הראשון שהעז לראות בטראומה חוויה של פגיעה ממשית מבחוץ ולא תוצר של דחפים אינטרה-פסיכיים. באמצעות קריאה ביומנו האישי ובמאמרו המכונן “בלבול השפות" נבחן את מושגי האמפתיה, ההדדיות והאמת הרגשית כמרכיבים חיוניים בבניית אמון ובתיקון יחסי פגיעה.
ויניקוט מרחיב את המבט מן הפגיעה אל תהליך היווצרות הנפש עצמה. הוא מתאר כיצד העצמי נבנה מתוך אינטראקציה מתמשכת עם סביבה מיטיבה - אם “טובה דיה”, המספקת החזקה, מראה ויכולת לשאת את תוקפנות התינוק מבלי להתרסק. דרך מאמרים כגון “אובייקטים של מעבר”, “היכולת להיות לבד”, “עצמי אמיתי ועצמי כוזב" ו – "פחד מהתמוטטות", נלמד כיצד התנאים הראשוניים הללו מהווים בסיס להתפתחות הנפש, וכיצד כשלים בסביבה הראשונית עלולים להותיר פגיעוּת עמוקה לטראומה נפשית ומינית בהמשך החיים.
הקורס ישלב קריאה עיונית עם דיון קליני, ויבקש לאחד את תפיסת הפגיעה החיצונית של פרנצי עם ההבנה של ויניקוט את תהליכי בניית העצמי מינקות. דרך שילוב זה יעמיקו המשתתפים את הבנתם באפשרויות התיקון שהטיפול מציע לנפגעי.ות טראומה מינית - במרחב שבו המטפל משמש סביבה מחזיקה, עדה ומאפשרת לידה מחודשת של העצמי.
קורס זה מציג את הממשקים המרכזיים בין אלו שנפגעו לבין מערכות הבריאות, המשפט, הרווחה, הקהילה והטיפול. הקורס נבנה מתוך תפיסה רב־מערכתית הרואה בהתמודדות עם טראומה מינית תהליך מורכב הדורש תיאום ושיתוף פעולה בין אנשי מקצוע ממגוון תחומים.
מבנה הקורס משקף תנועה מדורגת מן המערכת הרחבה אל המרחב הטיפולי: בתחילתו נעסוק במפגש של הנפגעים.ות עם מערכות הרפואה, המשפט וההגנה על ילדים; בהמשך נציג גישות טיפוליות ממוקדות טראומה ודרכי התערבות קליניות; ולבסוף נעסוק בתהליכי שיקום, חוסן ומערכות תמיכה קהילתיות. בכל שיעור יתארח מומחה שיציג את נקודת מבטו המקצועית והיישומית.
הקורס מבקש להעניק לסטודנטים תשתית ראשונית להבנת עולם התוכן של טיפול בנפגעי ונפגעות טראומה מינית, וכבסיס ללימודים מתקדמים ולהעמקה טיפולית בתחום.
שנה ב
"אתה זקוק לאנשים אחרים כדי להיעשות עצמך"
מתוך: היינץ קוהוט, פסיכולוגיית העצמי וחקר רוח אדם, [1985] 2007
בתוך מסורת החשיבה הפסיכואנליטית שיוצאת מפרויד ומחפשת להסביר את טבע נפש האדם, היבנותה, שבריה ודרכי איחויה, מניח היינץ קוהוט (1913 – 1981), אבי פסיכולוגית העצמי, הצעה פסיכואנליטית רדיקלית בפני הקהילה המטפלת. קוהוט מחליף את הציר הנפשי ששרטט פרויד, ואשר נבנה סביב דחף, חרדה והגנה – צירו של 'האדם האשם' – בציר נפשי אחר: זה של 'האדם הטרגי'.
פרויד מציב את הדחף ככוח שמוליד את הנפש והגוף; הצורך להתמודד עם הדחף מוביל את בניית המבנים הנפשיים והסוכנויות הנפשיות. אצל קוהוט וממשיכיו בפסיכולוגיית העצמי, המקור המוליד אותנו הוא אמפתיה, והחתירה האנושית היא לממש את תוכניתנו הגרעינית על אף הכשלים בהזנה הנרקיסיסטית הדרושה לנו. זוהי חתירתו של האדם הטרגי להיהפך לאדם מותמר, המממש את איכויותיו הגבוהות.
פסיכולוגית העצמי מתארת את ההתפתחות הנפשית על ציר של הבשלת הנרקיסיזם, מנרקיסיזם ארכאי אל נרקיסיזם בשל, מותמר. בקורס נלמד את מושגי התשתית בתפיסת הנפש של פסיכולוגיית העצמי: נרקיסיזם בריא ונרקיסיזם מופר (מופעיו הפתולוגיים של הנרקיסיזם); תהליכי התפתחות העצמי - עצמי גרעיני, קטבי העצמי, פיצול אנכי, כשל אמפתי, הפנמה ממירה; הקשבה אמפתית ופירוש, משוקעות אמפתית נמשכת (prolonged empathic emergence) כמצע לאיחוי שברים נפשיים; תוקפנות וזעם בתפיסת פסיכולוגיית העצמי; ההתמרות של נרקיסיזם (הממד הטרנספורמטיבי של העצמי) המחלצות מהילכדות בטראומה; העברת זולתעצמי ועמדת המטפלת כזולתעצמי.
נחקור את פיתוחיו של רענן קולקה, אנליטיקאי פורץ דרכים בשדה פסיכולוגיית העצמי, המדגיש כי אמפתיה במובן המלא שלה היא לא רק לראות את הזולת 'מתוכו' אלא זו ראייה מכוננת. מה שהזולתעצמי יכול לראות בעצמי – זה מה שמתהווה בעצמי ומתפתח בו: כישרונות, מיומנויות, רגישויות, תכונות וכולי. לכן יחסי זולתעצמי- עצמי הם כנשימת חמצן עבור העצמי והוא זקוק להם באופן רציף מלפני הלידה ועד אחרי המוות. פסיכולוגיית העצמי משרטטת דרך שבה אדם - באמצעות תהליכי מזיגה בזולתיותעצמי - יכול להיחלץ מן ההכתמה הטראומתית ולהמשיך לפרוש את תוכנית העומק של חייו ושל התרחבות אישיותו, אל עבר השתתפות על-אישית בעולם.
קורס זה מתמקד במנגנון הדיסוציאציה, במקורותיו בנפש כמנגנון הגנה במקרי קיצון, בתהליכים דיסוציאטיביים המתפתחים בנפשו של הנפגע מינית בילדות ובארגון הנפשי הדיסוציאטיבי.
פגיעות מיניות בשנות הילדות, אי ההכרה בהן, השתקתן וההתעלמות הסביבתית מהן דוחקת את נפש הילד למצוקה קיצונית בה דרכו לשרוד את הזוועה שמתרחשת היא לחבור לאי הידיעה הסביבתית והמשפחתית. על כן, טראומה מינית בילדות הינה גורם סיכון להתפתחות של תהליכים דיסוציאטיביים תוך נפשיים עד כדי ארגון נפשי דיסוציאטיבי.
בקורס נעסוק בהתבוננות על מושג הדיסוציאציה דרך עיניהם של גדולי הפסיכואנליטיקאים: החל מפרויד ופייר זאנט, שנדור פרנצי, ויניקוט, פרנקל ועד: דונל סטרן, מיטשל, ברומברג, דיוויס ופראולי, אוגדן, אליזבת האוול, ריצ'רד חפץ, ריצ'רד קלאפט, סו גרנד ועוד.
נתבונן בהדרה של חומרים בלתי נסבלים בנפשו של הילד ובחסימת מידע אודותם. נתבונן בחבירה של הילד לאי הידיעה על אודות דברים שהתרחשו דרך מושג ה"הזדהות עם התוקפן". נעסוק בהבנה מה בין הדחקה לדיסוציאציה ונכיר את תהליכי הדיסוציאציה הנרקמים בנפש עד התארגנות של "מבנה נפשי דיסוציאטיבי".
הקורס עומד בעד עצמו אך גם משמש כמבוא להבנה ולמידה בהמשך של המבנה האישיותי הדיסוציאטיבי על פי טראומטלוגים בני זמנינו: אונו ואן דר הארט, אלרט נייהויז, סוזט בון, קטי סטיל, בסל ואן דר קולק ועוד.
קורס זה מהווה מבוא תיאורטי וקליני להבנת טראומה מינית דרך הפריזמה של הפסיכואנליזה ההתייחסותית. מטרתו להניח תשתית מושגית שתאפשר הבנה אינטגרטיבית של הטראומה המינית כתופעה של פגיעה קשה בתוך ודרך היחסים.
המאמרים שנבחרו לקורס מציגים ציר רעיוני רחב המקשר בין זרעי החשיבה הפסיכואנליטית המוקדמת לבין הגיבוש העכשווי של המסגרת ההתייחסותית. דרך טקסטים אלו נבחן את הפגיעה המינית שהתרחשה לא כאירוע חיצוני בלבד, אלא כהתרחשות המבטאת כשל קונטקסטואלי - חוסר ב"בית רגשי", וכשל ביחסים הראשוניים היוצר "טראומה התייחסותית", עוד נתמקד באופן שבו טראומה זו משפיעה על ארגון הנפש, לדיסוציאציה ולריבוי מצבי עצמי כתגובה הישרדותית.
הלימוד ינוע בין תשתית תיאורטית לבין חשיבה קלינית חיה, תוך עבודה עם תיאורי מקרה שיובאו מן הקליניקה. דגש מיוחד יושם על הבנת ההיבטים הבינאישיים של הטראומה, ועל מושגי מפתח כגון: עדות, החזקה, רוורי (Reverie), יחסי כוח וסטינג. כל אלו ישמשו כקרקע להבניית המשך הלמידה והעבודה הטיפולית עם נפגעי.ות טראומה מינית.
קורס זה יעסוק בהיכרות המבנה התוך נפשי הדיסוציאטיבי על פי התאוריה הסטרוקטורלית של דיסוציאציה (SDT ) של אונו ואן דר הארט, קטי סטיל , סוזט בון, אלרט ניהויז ועוד
טראומה מינית מתמשכת בילדות מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות הפרעת אישיות דיסוציאטיבית. הקורס יעסוק באופנים השונים בארגון הנפשי הדיסוציאטיבי המדורגים על פי "דרגות דיסוציאציה", בפוביות השונות המתפתחות יחד עם ההפחתה ברמות אנרגיה אינטגרטיביות הזמינות לילד, בהמשגה של "חלקי אישיות" ובמערכי הפעולה השונים בין חלקים אלו.
הקורס יעסוק בהיכרות והעמקה עם חלקים שכיחים באישיות הדיסוציאטיבית הטראומטית, בגבולות הגזרה בין אלו והפוליטיקה הפנימית המנהלת את האישיות.
הקורס יציע טכניקה טיפולית סדורה על פי שלבים בתהליך הטיפולי, העמקה לעבודה עם חלקי אישיות ספציפיים: חלקים צעירים, חלקים הנושאים "Attachment Cry" חלקים בעלי תלות מוגברת, חלקים "המחקים את התוקף" ועוד.
כמו כן, הקורס יעסוק בהיבטי הבושה והאימה המנהלים את המערכת האישיותית ובסוגיות מיוחדות בטיפול באנשים בעלי מבנה אישיות דיסוציאטיבית כגון: עבודה עם הפרעות אכילה שונות בתוך האישיות, עבודה עם התנגדות, עבודה עם חלומות דיסוציאטיביים
הקורס יעסוק בהערכה וזיהוי של הפרעות דיסוציאטיביות שונות על הרצף הדיסוציאטיבי וכמו כן באבחנה מבדלת
שנה ג
הקורס עוסק בממדים הפסיכו-פיזיולוגיים של טראומה מינית, ומתמקד בגוף כאתר הפגיעה וכנתיב לריפוי. בהתבסס על עבודותיהם של פיטר לוין, בסל ואן דר קולק, סטיבן פורג'ס ופט אוגדן.
הקורס מציג מסגרת מקיפה להבנת האופן שבו טראומה מקודדת במערכת העצבים ומבוטאת דרך החוויה הגופנית. הסטודנטים יעמיקו בתיאוריות מרכזיות של ויסות סומטי, דיסוציאציה ואינטגרציה סנסומוטורית, ויבחנו את יישומן במסגרת פסיכותרפיה פסיכודינמית. באמצעות הרצאות, קריאה מודרכת ולמידה חווייתית, ירכשו המשתתפים כלים תאורטיים וקליניים לזיהוי ולעיבוד ביטויים גופניים של טראומה בעבודה טיפולית.
בקורס נעסוק במאפיינים הייחודיים של עבודה הטיפולית עם מי שנפגעו על ידי בני אדם.
פגיעה ממשית אינה פגיעה בגוף בלבד, היא חודרת לנפש ומשפיעה על האופן בו מי שנפגעו תופסים את עצמם ואת סביבתם. אופנות הפגיעה על מורכבותה תתבטא במערכות יחסים בצורות שונות ובהכרח גם בתוך הקשר הטיפולי ותשפיע על הנוכחים, המטפל.ת והמטופל.ת.
בחדר הטיפול חווית הפגיעה יכולה להתקיים באופנים שונים, גלויים ונסתרים. כמטפלים נדרש להקשיב לתוכן המפורש ולא פחות להתרחשויות מובנות ולא מובנות הקשורות ונובעות מהפגיעה עצמה.
בקורס נקרא מאמרים העוסקים בנושא ובאמצעותם ובאמצעות הניסיון המצטבר של כולנו, ננסה להמשיג יחד את החוויות שהמטפלים עוברים בתוך המפגש הייחודי.
הקורס בוחן את המפגש בין טראומה מינית, שפה פמיניסטית ופסיכותרפיה התייחסותית, וממוקם בתוך המתח הדיאלקטי שבו חוויות פגיעה מינית אינן רק אירועים מן העבר, אלא מצבי קיום מתמשכים המוטמעים בגוף, בשפה, ביחסי כוח ובמרחבים אינטימיים ומוסדיים גם יחד.
הקורס נע לאורך הציר שבין כפיפות לסוכנות התייחסותית- כיצד טראומה מינית ממקמת את הסובייקט כאובייקט לכוח, חשוף ונתון לפגיעה, ומצד אחר מאפשרת, דווקא מתוך אותה כפיפות עצמה, גם תנועה, תגובה, יצירת משמעות ויחסים מחוללי ריפוי. נבחן כיצד סובייקטיביות פצועה ממשיכה להתהוות בתוך יחסי תלות והדדיות, וכיצד העצמה ונראות יכולות לצמוח מתוך אזורי פגיעות, שתיקה ואמביוולנטיות ולא רק להחליפם.
במהלך הקורס נחקור כיצד שפות פמיניסטיות ומודלים התייחסותיים מציעות אופני הבנה ופרשנות לטראומה מינית, אך גם כיצד הן עשויות, בהיעדר רגישות, לייצר השטחה, קטגוריזציה או “ידיעה־יתר” שמוחקת את ייחודיות החוויה. נשאל מהו האיזון בין עדות לפרשנות, בין נראות להגנה, ובין שפה שהופכת סבל לקטגוריה, לשפה שמאפשרת לו להישמע.
הקורס ישלב קריאה פילוסופית, תיאורטית וקלינית לצד דיון בחוויות מהמרחב הטיפולי, ויעסוק בשאלה כיצד ניתן לפגוש גוף, קול ושבר תוך פתיחת אפשרות להתהוות, ריבוי וקשר מבלי לצמצמם לנרטיב אחיד של “העצמה” או “קורבנות".
הקורס עוסק במרחב ההתייחסותי של טיפול בטראומה מינית ובפגיעות מצטברות, כמרחב שבו הנפש מתמודדת עם השהייה בין קפאון לתנועה, בין ניתוק לקשר, ובין כאב לתקווה.
טראומה, במובנה ההתייחסותי, איננה רק פגיעה בעבר אלא ארגון מתמשך של חוויה שבו חלקים מן העצמי נותקו כדי לשרוד.
הלמידה תנוע בין תיאוריה, חוויה וחשיבה קלינית, ותבחן כיצד יחסי הטיפול מאפשרים חידוש של תנועה נפשית, החזרת חיות, ויצירת מרחב שבו מתאפשרת עבודה עדינה עם מצבי עצמי מרובי קולות.
בהשראת עבודותיהם של זליגמן, דה־יאנג, ברומברג, דיוויס, ראסל, גרוסמרק, שלגי, קלשד ואחרים, נעמיק בהבנת הקשר, הפירוק, והאפשרות לחיבור מחודש של העצמי והאחר בתוך מרחב אינטרסובייקטיבי רגיש ומכיל.
סדנאות שנה א'
מטרת הסדנה היא לאפשר היכרות קרובה ומעמיקה עם מושגים מרכזיים בהתפתחות החשיבה של וילפרד ביון, תוך חיבורם לעבודה הקלינית ולמעשה הטיפולי עם מטופלים אשר חוו חוויות טראומתיות.
באמצעות קריאה במאמרים נבחרים של ביון נלמד מושגים עיקריים בתיאוריה שלו, ובהם מיכל-מוכל, פונקציית אלפא, רכיבי בטא והתקפה על החיבורים. מושגים אלה יאפשרו העמקה בהבנת המבנה הנפשי של נפגעי טראומה, ובאופנים שבהם נפגעת היכולת לחוות, לחשוב ולהמשיג חוויה רגשית.
הסדנה תעסוק בתהליכים של הכלה, עיבוד וטרנספורמציה כפי שהם מתרחשים בתוך הקשר הטיפולי, ותבחן את האופן שבו נוכחותו של המטפל מאפשרת הפיכת חוויות גופניות, חושיות ולא מעובדות לחוויה נפשית הניתנת לחשיבה. בתוך כך תינתן תשומת לב מיוחדת לחוויית המטפל כעד להשפעת המפגש עם תכנים טראומתיים, להצפה רגשית ולפגיעות ביכולת החשיבה, ולדרכים שבהן החזקת החוויה בתוך הקשר הטיפולי מאפשרת עיבוד משותף.
בנוסף, ניעזר בכותבים נוספים מן המסורת הפסיכואנליטית והפוסט קלייניאנית על מנת להעמיק במושגים משלימים, כגון הזדהות השלכתית כצורת תקשורת, האובייקט החוסם, והלא מודע שאינו מודחק, ולבחון את תרומתם להבנת מצבים טראומתיים והשלכותיהם על המטפל והטיפול.
סדנה זו עוסקת במתח המורכב שבין אחריות מקצועית, גבולות טיפוליים ונוכחות אישית בעבודת המטפל עם נפגעי ונפגעות טראומה מינית. במסגרת הקורס נעבור באופן שיטתי על כל פרקי כללי האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל תוך ניתוח יישומי של הסוגיות המרכזיות העולות מהם - שמירה על סודיות, יחסי מטפל-מטופל, מניעת ניגוד עניינים, שימוש במידע, גבולות מגע וחשיפה רגשית, וכן סוגיות של אחריות מוסדית וחברתית. לצד זאת, נעמיק במאמרו המרכזי של לואיס ארון
“Self-Disclosure and the Therapeutic Relationship” (1991) העוסק במשמעות ובמורכבות של גילוי עצמי מצד המטפל. דרך קריאה ודיון נבחן את האופן שבו שיתוף עצמי יכול לשמש גורם מרפא או מסכן, במיוחד בטיפול בנפגעי טראומה מינית, שבו יחסי אמון, חשיפה ואיזון רגשי עדין נמצאים במרכז.
הקורס ישלב קריאה, דיון קליני ודילמות אתיות מהשטח, במטרה לפתח בקרב הסטודנטים רגישות אתית מעמיקה ומודעות עצמית מקצועית, הנדרשות לעבודה עם אוכלוסיות פגיעות במיוחד.
הפגיעה המינית בגברים היא תופעה רחבת היקף, אף כי הידע המחקרי, הפסיכולוגי והפסיכואנליטי העוסק בה עדיין מוגבל יחסית. ההערכות המקובלות מצביעות על כך שאחד מכל שישה גברים חווה פגיעה מינית במהלך חייו. על רקע הפער בין שכיחות התופעה לבין היקף ההמשגה והידע הקליני הקיים, הסדנה תוקדש לבחינה מעמיקה של השלכות הפגיעה המינית על גברים ולדיון בהיבטים המרכזיים של הטיפול בנפגעים.
במהלך הסדנה יידונו השפעותיה הנפשיות, הבין-אישיות, המיניות והמשפחתיות של הפגיעה, לצד סוגיות ייחודיות כגון גיבוש אוריינטציה מינית לאחר פגיעה, התפתחות מיניות ואינטימיות בעקבות טראומה מינית, וכן מאפייני ההתמודדות של אוכלוסיות נפגעים מובחנות, ובהן גברים הומואים וגברים דתיים. תשומת לב מיוחדת תינתן לחסמים המאפיינים פנייה של גברים לעזרה נפשית, ובכלל זה הקושי להכיר בנזקקות, להסתמך על האחר, ולנסח במילים מצוקה נפשית באופן שאינו מתיישב תמיד עם מסרים חברתיים מקובלים על גבריות. חסמים אלה עשויים להיות מועצמים בקרב גברים שנפגעו מינית, ועל כן לא פעם הם מקשים במיוחד על עצם הפנייה לטיפול.
על רקע זה, הסדנה תעסוק גם במשמעותה הקלינית של התאמת המענה הטיפולי למאפייני ההתמודדות הייחודיים של גברים נפגעי תקיפה מינית. יוצגו וייבחנו גישות טיפוליות שונות, ובהן הגישה הפסיכודינמית, הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, הטיפול הקבוצתי, וכן עקרונות של טיפול רגיש מגדר. הסדנה מבקשת לתרום להעמקת ההבנה התיאורטית והקלינית של תופעת הפגיעה המינית בגברים, ולהרחיב את החשיבה על האתגרים והאפשרויות הכרוכים בליווי טיפולי של אוכלוסייה זו.
סדנאות שנה ב'
בספרו "השבר הבסיסי" בלינט מאפיין אזור נפשי אצל מטופלים המתמודדים עם טראומות ראשוניות והמוגדרים בדרך כלל כסובלים מהפרעות קשות, הוא מכנה אותו אזור 'השבר הבסיסי'. הוא מתאר את צער המטופלים כפי שפוגש בו בעבודתו הקלינית –
"על העובדה הלא הפיכה שיש בו באדם פגם או שבר כלשהו, שבצילו הוא חי למעשה כל חייו, ואשר את השפעותיו האומללות לא ניתן יהיה לעולם לתקן לגמרי. אמנם השבר עשוי להתאחות אך הצלקת שבו תישאר לעד" (השבר הבסיסי עמ' 201).
באלינט מסביר ששורשי השבר נעוצים בפער בין צרכיו הנפשיים גופניים של האדם בראשית חייו לבין המענה שמקבל מהסביבה לצרכים אלו. הטכניקה הטיפולית נשענת על שימוש ביחסי האובייקט ובכוחו המרפא של הקשר.
בסדנה נקרא תיאורי מקרה ומהם נצא אל התיאוריה של הטכניקה של העבודה הטיפולית באזור זה.
מהלומת הטראומה והלחץ המתמשך בעקבות פגיעה מינית בתקופת הילדות, פוגעים בתפקוד של מנגנוני הוויסות הרגשי ושל תהליכי ההתבוננות והתיעוד. בשל כך, הרישום והעיבוד של החוויות הטראומתיות משתבשים, והן אינן משתלבות עם חוויות אחרות. על כן, זיכרונות של אירועים טראומתיים בכלל וזיכרונות של גילוי עריות בפרט, שונים במהותם מזיכרונות של אירועים רגילים.
בסדנה זו נדון במאפיינים הייחודים של תהליכי זיכרון בעקבות אירועים טראומתיים חמורים וממושכים, תוך התמקדות בטראומת גילוי העריות. נסקור את אופני ההיזכרות בחוויות הטראומתיות מחוץ ובתוך הטיפול ונציע גישה טיפולית הרגישה למורכבות תהליכי זיכרון אלה. נלמד עקרונות התערבות בעקבות דיווח על אודות זיכרונות טראומתיים. ונעמיק בסוגיות הקשורות למה שמכונה "זיכרונות מודחקים" ו"זיכרונות שווא".
הסדנה תתבסס על ידע תיאורטי ומקרים קליניים ומשפטיים.
בסדנה "חוויית הספק והזדהות עם התוקפן – אתגרים בטיפול בנפגעי טראומה מינית" נבחן שתי תופעות נפשיות עמוקות אשר לעיתים מתפתחות בעקבות טראומה מינית ועלולות לעצב את עולמם הפנימי של השורדים לאורך זמן;
הראשונה היא הזדהות עם התוקפן ( Identification with the aggressor ) מנגנון הגנה שתואר לראשונה על ידי שנדור פרנצי, ומתאר מצב שבו הקורבן מפנים היבטים של התוקפן עד כדי טשטוש גבולות בין העצמי לבין הפוגע.
השנייה היא חוויית הספק, שנוסחה לראשונה בתיאוריית DARA (Doubt regarding abuse-related appraisals) המתארת את תחושת הערעור הפנימי והספק המתמשך בנוגע לפגיעה, לעצמי ולפוגע, אשר נובעת מההצפה בזמן הטראומה, והמתקפות שמפעיל התוקפן כלפי תפיסת המציאות של הקורבן.
הסדנה תשלב ידע מחקרי, תיאורטי וקליני, ותעסוק בדרכים שבהן תופעות אלה באות לידי ביטוי בתהליכים טיפוליים עם שורדי טראומה מינית. נדון באתגרים הייחודיים שהן מעוררות בטיפול, בדגש על הדינמיקה של העברה והעברה נגדית, ונבחן כיצד אנו כמטפלים יכולים לפתח רגישות לתופעות אלו, להישאר נוכחים מולם, ולהציע למטופלים מרחב טיפולי בטוח שיאפשר להם להתיר בהדרגה את האחיזה של המנגנונים הללו בזהותם ובתודעתם.
סדנאות שנה ג'
פגיעה מינית בגיל הילדות הינה תופעה נפוצה, על אף מידור היסטורי שלה משיח חברתי ופסיכולוגי מעמיק. לא פעם, פגיעה זו מצטרפת לטראומטיזציה בתחומים נוספים, עם השלכות ארוכות טווח באזורי התפקוד האישיים השונים: בריאות, בריאות נפשית, יחסים- ובניהם יחסים משפחתיים, זוגיים ומיניים.
הסדנא תתמקד, מחד, בהקניית ידע ותפיסת עולם מתחום הטיפול המערכתי-זוגי וכן מתחום הפסיכותרפיה המינית, ובייחוד – השלכותיה של פגיעה מינית על היחסים הזוגיים והמיניים בבגרות ודרכי הטיפול ביחסים אלה. זאת, מתוך אוריינטציה של פסיכותרפיה דינמית ממוקדת טראומה.
הרוע הוא נוכח חמקמק, נוכח במלוא השלכותיו, אך חומק מהמשגות ותפיסה קוגניטיבית, ומן היכולת האנושית להתגונן בפניו.
בסדנה המוצעת נרצה לעסוק בהמשגות שונות של הרוע בהקשר למעשים אנושיים פוגעניים בכלל ולנוכחותו בפגיעה מינית בפרט. נבקש לבדוק את הופעתו בדמותו הרודפנית של הפוגע, את שיעתוקו לתוך נפשו של הנפגע, ואת גלגוליו השונים בקשר הטיפולי. ובסופו של דבר, דרך התעמקות בסוגיית הרוע, נרצה להתעמק בסוגיית המיטיב והתרפויטי בעבודה הטיפולית עם נפגעי.ות טראומה מינית. הסדנה תכלול דיון תיאורטי והתעמקות קלינית דרך תיאורי מקרה.
הסדנה תעסוק בהעברה בין-דורית של טראומה קולקטיבית, לרבות טראומה עיקשת קולקטיבית והשפעתה על הנפש. בחלק הראשון, נלמד תפיסות פסיכואנליטיות מוקדמות ועכשוויות של העברות דוריות מהורה לילד בהקשר של טראומה. נלמד להבין את אופני העברת הטראומה, לרבות הפרעות במנטליזציה ודינמיקות התקשרות ספציפיות.
בחלק השני של הסדנה, נבחן העברות בין-דוריות של טראומות קולקטיביות קיצוניות ועיקשות. נלמד לזהות את אופני הפנמתם הבין-דוריים של תהליכים לא-מודעים נורמטיביים ואת השפעתם על הנפש לאורך דורות.
המשתתפות והמשתתפים יוזמנו להביא חומרים קליניים, שבעזרתם נלמד לזהות תהליכים לא-מודעים, "רוחות טראומטיות", ונחשוב יחד על דרכים לעבד, להתאבל ולעבוד איתן.
