חוסן, דחק ומיטביות בסיום סבב לחימה "שומר החומות", יוני 2021
להורדת דו"ח המחקר המלא
סבב הלחימה "שומר החומות" החל ביום ירושלים, כ"ח באייר, 10 במאי 2021 . הסבב החל, באופן פורמלי לאחר שארגוני הטרור (חמאס וג'יהאד אסלאמי) פתחו בירי רקטות שכוונו לירושלים ועוטף עזה. קדמו לירי זה מתיחות סביב שער שכם, הר הבית, ושכונת שיח ג'ראח.
לצורך בחינת ההשפעה של מבצע "שומר החומות" על רמת החוסן, הלכידות והדחק של החברה בישראל, במיוחד בהתחשב בכך שעברו מספר שבועות בלבד מתחילת היציאה מ'משבר הקורונה', בוצע מחקר חתך בקרב האוכלוסייה היהודית. דו"ח המחקר, שבוצע על ידי ד"ר ברוריה עדיני (ראש החוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב), פרופ' שאול קמחי, פרופ' יוחנן אשל וד"ר הדס מרציאנו מהמכללה האקדמית תל חי, מחולק לשלושה חלקים על פי נושא ניתוח הממצאים: חוסן ולכידות; מיטביות, תקווה ומורל; דחק ותפיסת איומים.
חוסן ולכידות.
חוסן מתייחס ליכולת של בני אדם להתמודד בהצלחה עם אירועים קשים (כמו אסונות, מלחמות וכו') ולחזור כמה שיותר מהר לחיי יום יום, לאחר שהאירוע הקשה או האיום הסתיים. בקרב אנשי המקצוע נהוג להתייחס לשלוש רמות של חוסן: אישי (שאלה לדוגמה: "התמודדות עם לחץ מחזקת אותי"), קהילתי (שאלה לדוגמה: "יש לי אמון רב במקבלי ההחלטות ברשות המוניציפלית (עירייה/מועצה/מזכירות היישוב") ולאומי (שאלה לדוגמה: "אני מאמין שממשלת ישראל תגיע להחלטות נכונות בעתות משבר"). מחקרים קודמים מצביעים על כך שאנשים, קהילות ומדינות נבדלים זה מזה ברמות החוסן שלהם.
דחק ואיומים.
דחק מתייחס לתגובות השונות של הפרטים לשינויים בסביבה המהווים ו/או נתפסים כמאיימים עליהם. תופעות כמו מלחמה, טרור או אסונות טבע ידועות כאירועים מכאיבים המזעזעים את תחושת הביטחון הבסיסית של הפרט, ויכולות לגרום לתסמינים פוסט- טראומטיים של חרדה, דיכאון ואבל. איום הוא סכנה פוטנציאלית של פגיעה בפרט, כפי שהיא נתפסת על ידו. ניתן להגדיר איום כנזק פוטנציאלי. האיום יכול להיות מתחומים שונים: פיזי, חברתי, פסיכולוגי, כלכלי ועוד.
מיטביות, תקווה ומורל.
