פרופ' תמי לבנת מונתה לראשת המכון לקרישת הדם על שם עמליה בירון

תמי לבנת היא פרופסור חברה בחוג להמטולוגיה בפקולטה לרפואה. לאחר שהשלימה לימודי דוקטורט בביוכימיה באוניברסיטת בר-אילן, המשיכה תמי את הכשרתה בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת תל אביב, ומתחילת דרכה המחקרית העצמאית התמחתה במערכת קרישת הדם. מעבדת המחקר שלה במכון עמליה בירון, ממוקמת בבית החולים שיבא, והיא משלבת מחקר בסיסי עם צרכים קליניים, בתקווה כי תוצאות המחקרים יובילו לשיפור הטיפול בחולים.

מחקריה של תמי מתמקדים בשני היבטים משלימים של פעילות גורמי הקרישה: מהצד האחד המחקרים עוסקים בפעילות גורמי הקרישה בפלסמה, ומצד שני בסיגנלים תאיים המושרים על ידי פקטורי הקרישה. המחקרים הללו פיתחו שיטות מעבדה המאפשרות להעריך את מידת הדֶמֶם או הקרישה של מטופל, ובעזרת אותן שיטות, ניתן לנבא את הנטייה לדמם בחולים עם חסרים בפקטורי קרישה, לבחון את השפעתן של תרופות חדשות על מידת הקרישתיות של מטופלים וכן לקבוע מינונים וטיפולים מותאמים אישית לחולים עם נטיה לדימום או לקרישיות יתר. 

ברמה התאית עיקר עבודתה של תמי מתמקדת בסיגנלים תאיים המופעלים על ידי נוגד הקרישה הטבעי, "חלבון C בצורתו האקטיבית"   .(APC) לצורך מחקר זה הקימה תמי קבוצת מחקר המורכבת מרופאים ומחוקרים מהמכון לקרישת דם בשיבא, ממערך רפואת העיניים במרכז הרפואי רבין, ומהמעבדה לחקר העין במרכז המחקר פלנסשטיין. תוצאות המחקר מראות כי החלבון APC עוצר ואף מונע נזקים נוירודגנרטיבים ברשתית העין. יתרה מכך, עבודות אלו מעלות את התקווה כי טיפול ב-APC ובחלבונים אנלוגים לו, יוכל לשמש בעתיד כתרופה יעילה כנגד מגוון מחלות עיניים, ואף יאפשר את שימור הראייה של המטופלים.

כל מחקריה של תמי הם תוצאה של עבודת צוות המשלבת בין מדענים ורופאים-חוקרים, מתוך אמונה  עמוקה כי המחקר הבסיסי המתקיים בבתי החולים הוא מסלול חיוני לקידום המדע והרפואה. תפיסה זו מתיישבת באופן מושלם עם האופי הייחודי של מכון עמליה בירון לחקר קרישת הדם, שאליו משתייכת פרופ' לבנת מיום הקמתו. המכון עוסק במגוון גדול של מחקרים הנוגעים לקרישת הדם, מגשר בין מחקר בסיסי ומחקר קליני וממוקם בבית החולים שיבא.