הכירו את המנויים החדשים בפקולטה לרפואה

ד"ר סמאח חאיכ,

חברת סגל חדשה במחלקה לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, בית-ספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה. 
ד"ר חאיכ בוגרת תואר ראשון בסטטיסטיקה, וסוציולוגיה-אנתרופלוגיה, בעלת תואר שני בבריאות הציבור (מסלול אפידמיולוגיה), מאוניברסיטת חיפה. ד"ר חאיכ סיימה את לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטת קינטקי, ארה"ב, בתור מלגאית לפולבריט. 
אחרי הדוקטורט שלה עשתה השתלמות לשנתיים במרכז הלאומי לבקרת מחלות (CDC), אטלנטה, ארה"ב. בנוסף, היא השלימה עוד פוסט-דוקטורט בבית-חולים סנט -גוד לחקר ילדים חולי סרטן ( St. Jude Children Research Hospital USA)
במקביל לעשייתה האקדמית  של ד"ר חאיכ, היא משמשת כחוקרת אפידמיולוגית בכירה במכון המחקר של כללית. 
מחקריה של ד"ר חאיכ מתמקדים בחידושים מדעיים לשיפור הבריאות הכללית, הפיזית והנפשית. תחומי המחקר שלה מתמקדים בחולי סרטן. אשר היא מנסה לפתח לכלים לעזור באבחון מוקדם של סרטן, ע"י השימוש בבינה- מלאכותית ומודלים סטטיסטים מתקדמים. בנוסף, היא חוקרת את ההשפעות ארוכות טווח של טיפול סרטני על הבריאות הפיזית, הנפשית ותהליך ההזדקנות בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים אשר שרדו את הסרטן. 

פרופ' רחלי קיצוני, PhD,

חוקרת ומרפאה בעיסוק בחוג לריפוי בעיסוק. פרופ' קיצוני השלימה את לימוד הדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים ואת בתר הדוקטורט באוניברסיטת מקגיל במונטריאול, קנדה. 
פרופ' קיצוני משלבת את הידע והניסיון שצברה בתחומי הידע של שיקום נוירולוגי, תהליך ההזדקנות וטכנולוגיות בשיקום לצורך מחקריה שמטרתם להעמיק את ההבנה והידע לגבי הקשר של קוגניציה ובמיוחד קוגניציה תפקודית ליכולת האדם להשתתף בפעילויות יומיומיות. היא עורכת מחקרים קליניים בקרב אוכלוסיות שנות כגון לאחר אירוע מוחי, פגיעת ראש טראומטית, אנשים עם מחלת פרקינסון ועם אבחנה של סרטן על מנת לבחון את התרומה ותפקיד הקוגניציה בתפקוד יומיומי. היא פיתחה מספר תוכניות התערבות המתמקדות בקוגניציה התפקודית והשתתפות בחיי היום יום כאשר חלק מתוכניות אילו משלבות שיקום מרחוק. לאחרונה, היא בוחנת פעילות מוחית תוך כדי ביצוע של משימות קוגניטיביות על מנת להעמיק את ההבנה של המנגנונים העומדים בבסיס ביצוע קוגניטיבי. 
היא משויכת לחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה (כרגע בחל"ת).  

ד"ר יערה אורן

חברת סגל חדשה במחלקה לגנטיקה מולקולרית ולביוכימיה של האדם בפקולטה לרפואה.
ד"ר אורן סיימה את לימודי הדוקטורט שלה במחלקה למיקרוביולוגיה וחקר התא באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן היא המשיכה את לימודי הפוסט-דוקטורט שלה בשיתוף פעולה בין בית הספר לרפואה של הרווארד וברוד, מכון מחקר משותף של הרווארד ו-MIT. לד"ר אורן הוענקה מלגת פוסט-דוקטורט מקרן HOPE ֿ וכן מלגת מחקר מקרן ריבקין לחקר סרטן השחלות.

מחקרה של ד"ר אורן חוקר מתמקד באוכלוסייה נדירה של תאים סרטניים, הנקראים תאים מתמידים, המסוגלים לחמוק מהתרופות מבלי לקבל מוטציה גנטית. תאים אלו כנראה תורמים לקושי שלנו לרפא סרטן גם כאשר ניתן לטפל בחולה בתרופה התואמת את הקוד הגנטי של הסרטן שלו. למרות החשיבות הקלינית הרבה של הבנת התהליכים המאפשרים שרידות של תאים מתמידים, נדירותם והקושי לאפיין אותם פגעו בפיתוח הטיפולים המכוונים אליהם. המחקר של ד"ר אורן משלב כלים ניסויים וחישוביים כדי לשפוך אור על התהליכים המאפשרים לתאים מתמידים לשרוד טיפול בתקווה והבנתם תתרום לפיתוח טיפולים חדשים ויעלים יותר לסרטן.

ד"ר רונן שגב,  RN, PhD

ד"ר רונן שגב הוא חבר סגל חדש בחוג לסיעוד בבית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר בפקולטה לרפואה.

ד"ר שגב, אח מתחום הנפרולוגיה, היה ממקימי המחלקה לסיעוד במרכז האקדמי רופין, לימד וחקר שם מעל לעשור.

ד"ר שגב חוקר בתחום החינוך הרפואי ומתמקד בחקר ההיסטוריה של הסיעוד ומקצועות הבריאות ובבריאות בחברה רב תרבותית.

ד"ר טוני גוטנטג

ד"ר גוטנטג מצטרפת השנה למחלקה לחינוך רפואי בדרגת מרצה בכירה. 

ד"ר גוטנטג היא בעלת תואר ראשון, שני ושלישי בפסיכולוגיה ו-MBA מהאניברסיטה העברית בירושלים, בהצטיינות יתרה. השלימה פוסט דוקטורט בפסיכולוגיה חינוכית בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, ופוסט דוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו ובאוניברסיטת מלבורן. 

ד"ר גוטנטג חוקרת היבטים חברתיים ורגשיים בחינוך בכלל ובחינוך רפואי בפרט. למשל, באיזה אופן ניתן לסייע לרופאים להיות יותר אמפתיים כלפי מטופליהם? כיצד נוכל למתן שחיקה בקרב עובדי מקצועות הבריאות? האם ניתן לשפר למידת סטודנטים לרפואה באמצעות שיח לימודי פורה? 

המחקר של ד"ר גוטנטג הוא אינטרדיסיפלינארי (פסיכולוגיה, התנהגות ארגונית, חינוך, פסיכומטריקה), תוך שימוש בשיטות מחקר מגוונות (ניסויים, סקרים, מחקרי יומנים).
ד"ר גוטנטג מקבלת סטודנטים בשנה האקדמית הקרובה.

ד"ר מור סבאן PhD

הינה חברת סגל חדשה בחוג לסיעוד בבית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר בפקולטה לרפואה.

ד"ר סבאן בוגרת תואר ראשון בסיעוד, בעלת שלושה תארים שניים (סיעוד, בריאות הציבור ורפואת חירום), ותואר דוקטור במסלול ישיר מאוניברסיטת חיפה בתחום של תהליכי קבלת החלטות והשפעתם על איכות הטיפול במחלקה לרפואה דחופה. בין השנים 2020-2021 השלימה השתלמות בתר-דוקטורית במחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות, בתחום שימוש מערכות תומכות החלטה ברפואה באוניברסיטת בן גוריון. כיום מעמיקה ד"ר סבאן את השכלתה האקדמית בתחום מדעי הנתונים (Data science) עם התמחות בלמידת מכונה (Machine learning), באוניברסיטת בר אילן. 

במקביל לעשייתה האקדמית משמשת ד"ר סבאן כחוקרת בכירה ביחידה למדיניות והערכת טכנולוגיות רפואיות במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות. במסגרת עבודתה במכון שימשה ד"ר סבאן כמנהלת תחום מדידת זמני המתנה בבתי החולים בישראל במסגרת פרויקט של משרד הבריאות, והובילה פרויקט לאומי להטמעת מערכת תומכת החלטה בהזמנת בדיקות הדמיה (ESR iGuide). 

עבודתה האקדמית כמו גם המעשית כוללת היבטים של שיפור מדיניות הבריאות, כדוגמת פיתוח מתודולוגיה למדידת זמני המתנה לניתוחים אלקטיביים ופיתוח מודלי אופטימיזציה להקצאה מיטבית של משאבים במערכת הבריאות.
מחקריה של ד"ר סבאן מתמקדים בתהליכי קבלת החלטות בשדה הקליני והשפעתם של מערכות תומכות החלטה על תהליכי קבלת החלטות ברפואה. בשנים האחרונות שותפה ד"ר סבאן במחקרים חלוציים בתחום של אבחון מצבים מסכני חיים מרחוק (כדוגמת Stroke) באמצעות שימוש במערכות המבוססות בינה מלאכותית. 

ד"ר וויליאם סבן (וויל) PhD

ד"ר ויליאם סבן (וויל) הוא חבר סגל בחוג לריפוי בעיסוק, בית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר, בפקולטה לרפואה. ד"ר סבן השלים את הדוקטורט בנוירופסיכולוגיה קלינית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. לאחר מכן, הוא השלים את הכשרת הפוסטדוקטורט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, בה קיבל את מלגת רוטשילד היוקרתית. מחקרו של ד"ר סבן בוחן איך אזורים תת-קורטיקלים, אשר נמצאים מתחת לקליפת המוח, מעורבים בקוגניציה. עד היום, וויל השתמש בשיטות מחקר שונות: 1) מחקרי לזיות, 2) נבדקים בריאים באמצעות מניפולציה סטריאוסקופית, ו 3) מדעי המוח השוואתיים באמצעות דג הקשת כדי לחקור איך אזורים תת-קורטיקלים תומכים בקוגניציה (קשב, מתמטיקה, למידת רצפים). 

כיום, ד"ר סבן מתמקד במחקר נוירופסיכולוגי הבוחן את תפקיד הצרבלום וגרעיני הבסיס בקוגניציה. הוא חוקר אוכלוסיות חולים שונות עם ניוון בצרבלום (אטקסיה צרבלרית) או בגרעיני הבסיס (פרקינסון). כדי לקדם מחקר נוירופסיכולוגי באופן יעיל יותר, ד"ר סבן פיתח ויישם פלטפורמה חדשנית (PONT) למחקר נוירופסיכולוגי המתבצע באופן מקוון בארה"ב. בנוסף, הוא מפתח פלטפורמה למחקר נוירופסיכולוגי מקוון בישראל (iPONT), מיזם משותף לאוניברסיטת תל אביב ובית חולים איכילוב, המתמחה בהערכה קוגניטיבית המתבצעת מרחוק לאוכלוסיות חולים כגון פרקינסון, אטקסיה צרבלרית, ודיסלקציה. היתרון המרכזי של הערכה נוירופסיכולוגיות מקוונת הוא שניתן לאסוף כמויות נתונים גדולות במשך זמן קצר. מטרת מחקרים אלו היא לאתר גורמי סיכון ומאפיינים קוגניטיביים למחלות נוירולוגיות שונות. באמצעות כמות הנתונים הגדולה הנאספת מרחוק, ובעזרת אלגוריתמים ומודלים חישובים של בינה מלאכותית, הפרויקטים מתמקדים בלאפיין תתי קבוצות ואת הפרוגנוזה של מחלות נוירולוגיות, מה שיוביל לאיתור מוקדם ופיתוח שיטות התערבות קוגניטיביות יעילות יותר.