רפואה שמשלימה את הטיפול

ד"ר דן ליבון: "כאשר קיימים טיפולים מבוססי ראיות – יש לנו אחריות לשלבם"

מה עולה לכם בראש כרופאים וחוקרים כשמדברים איתכם על רפואה משלימה? או רפואה אלטרנטיבית? חלקכם בטח נתקל פה ושם במחקרים שנעשו על פרקטיקות בנושא, אצל חלק מה שעולה בראש זה אולי סיני זקן מערבב צמחים, אבל כמה מכם רואים ברפואה משלימה את הקו הראשון הטיפולי בקליניקה?

עבור ד"ר דן ליבון, מדובר בטיפול לכל דבר – לעיתים גם קו ראשון – אשר מבוסס מחקרית, ראוי להיכנס לקליניקה ונדרש כחלק בלתי נפרד מעבודת הרופא בקהילה.

"כרופא משפחה, כשיושבת מולי בחורה צעירה בהריון הסובלת מבחילות, ולא רוצה לקחת תרופות, הקו הטיפולי הראשון והקלאסי מבחינתי הוא דיקור"  אומר ד"ר ליבון, "השלב הבא הוא להציע לה אולי כדורי ג'ינג'ר, בדיוק כמו שאני יכול להציע לה פרמין. רופאים לא מכירים מספיק את הפרקטיקות של הרפואה המשלימה, ולא משתמשים בהן בקליניקה, וזאת למרות שמחקרים רבים מראים הצלחה מלאה בטיפול בטכניקות שונות שבאות מהתחומים האלו. מבחינתי כמו שאני מחוייב ליידע את המטופלים שלי על טיפולים שלא בסל הבריאות, ויכולים להועיל להם מבחינה בריאותית, אני מחוייב גם ליידע אותם על פרקטיקות מוכחות מחקרית שבאות מעולם הרפואה המשלימה"

ד"ר ליבון, מומחה ברפואת משפחה ורפואה אינטגרטיבית, חבר הוראה בדרגת מדריך קליני בכיר אוניברסיטת תל אביב ומי שמרכז כבר 15 שנה את הקורס בנושא רפואה משלימה בלימודי המשך בבית הספר לרפואה ואת קורס הבחירה בשנה א' בבית הספר לרפואה.  בנוסף ד"ר ליבון הוא גם ממקימי החברה לרפואה משלימה בהר"י.

"הקורס שלנו חשוב כי הוא נותן לרופאים את מה שאנחנו תמיד רוצים שיהיה להם – ידע. הקורס נותן לרופאים את היכולת להפעיל את השילוב במקומות שהם מוצאים לנכון, ולתת להם את הבטחון שהם מיישמים רפואה שנבדקה מחקרית, על ידי כך שאנחנו חושפים אותם למחקר שנעשה בתחום. המטרה שיהיה להם את הידע כאשר המטופל ישאל אותם על הנושא, והם יוכלו לתת לו חוות דעת מקצועית" אומר ד"ר ליבון

אבל מה זו בעצם רפואה משלימה?

"זהו תחום רחב מאוד, אין הגדרה טובה לרפואה משלימה, ובעצם כל מה שלא מלמדים היום בבית הספר לרפואה, הוא רפואה משלימה, ולכן יש הרבה מאוד דברים שכולנו מכירים שנחשבים רפואה משלימה."

למה לרופאים יש רתיעה מהתחום?

"כרגע אין כמעט לימודי רפואה משלימה, או אינטגרטיבית בתוך לימודי הרפואה בארץ, ואנחנו מפגרים בזה אחרי העולם. אני חושב שלעולם הרפואה יש נטיה לרוץ אחרי כל דבר שהוא מודרני וחדש, כל פרוצדורה או טכניקה חדשה מתקבלת מאוד בשמחה בעולם הרפואה, ומצד שני עולם הרפואה מאוד שמרני ומתקשה לקבל וליישם פרקטיקות שמגיעות מעולמות אחרים. לרפואה משלימה יש תדמית של משהו ישן ועתיק מצד אחד, ומצד שני אלו פרקטיקות שונות שקשה להן לחדור לעולם הרפואה.

"אני אתן לך דוגמא, היום מאוד טרנדי לדבר על מיינדפולנס, ונעשים הרבה מחקרים בתחום, וזה נשמע חדשני, אבל בעצם, מה זה מיינדפולנס? זה בודהיזם. אבל אסור להגיד את זה, כי אז זה מייצר אנטגוניזם, כי בודהיזם זה משהו עתיק כמו תרופות סבתא, מיינדפולנס נשמע משהו של העולם החדש. בעצם אנחנו צריכים למתג מחדש את הרפואה המשלימה כך שלא תייצר דחיה, כך שזה יישמע משהו חדשני ומערבי.

"סיבה נוספת היא בורות של הרופאים, שלא לומדים את הנושא ולא מכירים את עולם המחקר שקיים על הפרקטיקות האלו, זה נתפס כתחום שהוא לא EBM וזה פוגע ביכולת של הרופאים לנסות ולהקשיב

"צריך לזכור שההשכלה הבסיסית שלנו הרופאים מגיעה מבתי החולים, ובית חולים זה מקום לטיפולים דחופים, ושם באמת צריך ללכת על מה שיעצור את ההתדרדרות הרפואית באופן מידי, אבל רוב הרפואה שלנו כרגע קורית בקהילה, והמטרה שלנו בקהילה היא לא לשלוח לבתי חולים, אלא למנוע ממך להגיע בכלל למצב שתצטרך להגיע לבית החולים. כדי לשמור על המצב הבריאותי של המטופל, או כדי לשפר סימפטומים לא דחופים, כדי של יהפכו למצב דחוף שמצריך בית חולים, צריך לנצל כל פרקטיקה מוכחת שיש לנו, אבל לא בלחץ.

"רופאים רגילים לתת תרופות"

"נתתי לא מזמן הרצאה למתמחים למשל, דיברתי איתם על הטיפול במיגרנה. כשמגיע אלי מטופל עם מיגרנה, אני קודם כל מציע לו דיקור, זה הטיפול שהוא מבחינתי קו ראשון והוכח כמועיל. נכון, מיגרה זה טיפול מערכתי, גם התזונה משנה, וכמובן שיש גם תרופות, אבל הדבר הראשון שמנסים הוא דיקור. לרופאים קשה לקבל את זה, הם רגילים קודם כל ללכת לתרופות, הקו הראשון שלהם כולל תמיד כדורים, קודם כל לשלוט במיגרנה, ולכן דיקור או תזונה הם אולי משהו שהם יזכירו על הדרך, אבל לא פרקטיקה טיפולית מבחינתם.

"עוד דוגמא שדווקא באה מהצד השני, אנשים בחרדה או דיכאון, מצאו אצלם מדדי דלקת גבוהים, לכן אם נשפר את מדדי הדלקת אפשר לעזור להם לטפל בדיכאון. אני יכול לטפל בדלקת בתרופות , במיינדפולנס, בנוגדי דלקת, אבל מה שצריך להבין הוא שיש כאן חיבור בין גוף לנפש שאי אפשר לנתק אותו כשבאים לרפא מצב מסויים. אם הבעיה היא מדדי דלקת, והמחקרים מראים את זה, אז אני יכול לתת למטופל אקמול, לא ווליום, להוריד את מדדי הדלקת, ולעזור לו עם המצב הנפשי. כששאלתי פסיכיאטר אם הם משתמשים בזה במיון, הוא מיד ביטל את זה. יש פה מחסום ביכולת לקבל טיפולים מעולם תוכן אחר ממה שהורגלת אליו.

שההתנגדות לרפואה משלימה לא מגיעה דווקא מהרופא בשטח

לקבל טיפולים מעולם תוכן אחר ממה שהורגלת אליו.

צריך להבין שההתנגדות לרפואה משלימה לא מגיעה דווקא מהרופא בשטח, זה מתחיל מלמעלה, עד משרד הבריאות ויורד למטה.

"הצד החיובי הוא שאני חושב שב 10-15 השנים האחרונות הדיעות השתנו, בעבר היה הרבה יותר קשה לשכנע רופאים להתעניין בנושא, והיום יש הרבה פחות התנגדות והרבה יותר התעניינות.

"המערכת הרפואית מתחילה להשתנות. במכבי, לדוגמה, פועל פורום רופאים שמכירים את התחום ומוסמכים להפנות ישירות לרפואה משלימה. מדובר בפרקטיקה שמאפשרת מענה טיפולי מדויק, תוך שמירה על איכות ובקרה.

ובכל זאת, רגולציה בתחום עדיין חסרה. "משרד הבריאות התחיל תהליך אסדרה לדיקור לפני מספר שנים, אבל המגיפה בלמה את המהלך, והוא לא חודש. במקביל, דווקא בעת חירום הותרה פעילות מרפאות משלימות – דבר שמעיד על ההכרה בתרומתן, גם אם היא עדיין אינה מעוגנת פורמלית."

אז מה יכול לקדם את השינוי הזה? להאיץ אותו?

"מי שיכול לשנות הוא מנהל מרפאה או ראש מחלקה שייקח את זה בשתי ידיים וייתן דוגמא, הרופאים שלו יבואו אחריו. יש כאלו, וזה קיים במערכת אבל לוקח זמן להטמיע את זה.

"אני מהצד שלי כל יום מטמיע את הפרקטיקות האלו בעבודה שלי ומול ה מטופלים שלי. למשל, הקמנו במכבי פורום של כמה עשרות רופאים שיש להם מושג בסיסי והם יכולים להפנות למרפאה של רפואה משלימה באופן ישיר. במקרה כזה אם מישהו בא אלי ואני חושב שכרגע הוא צריך דיקור או אוסטאופט, או כירופרקט, הוא מקבל הפניה לרפואה משלימה ומקבל טיפול.

לסיכום ליבון מדגיש:

"רפואה משלימה אינה רפואה 'אלטרנטיבית'. כאשר הכלים מבוססים מדעית, יש לנו חובה מקצועית להציע אותם למטופל. הגיע הזמן לשלב את הידע הזה בפרקטיקה – לא מתוך אידיאולוגיה, אלא מתוך אחריות רפואית."