המחקר שלי עוסק בקשרים המורכבים שבין מעורבות בעיסוקים, בריאות ורווחה אישית. זהו מחקר שנמצא תחת "מדע העיסוק" שהוא הדיסציפלינה האקדמית שעומדת בבסיס מקצוע הריפוי בעיסוק. הבנת האופן בו מעורבותם של אנשים בעיסוקים בחיי היום יום שלהם, משפיעה על בריאותם ורווחתם האישית, חשובה לפיתוח תוכניות התערבות במקצוע.
עיסוקים הם מעבר לעבודה בה מעורבים בני האדם, עיסוקים כוללים גם טיפול אישי, לימודים, פנאי ועוד. העיסוק המרכזי אותו אני חוקרת הוא הורות ובפרט אמהוּת. אמהוּת היא עיסוק מרכזי בחייהן של יותר מ 80% מהנשים בישראל ומאפיינים אישיים וסביבתיים מתערבים באופן בו הוא ישפיע על בריאות האישה ושביעות רצונה מהחיים. ההתייחסות לאמהוּת דרך מאפיינים עיסוקיים היא ייחודית למחקר בריפוי בעיסוק. במחקרים שלי אני בוחנת אמהוּת על הרצף בריאות – חולי, מנשים בריאות, אמהוֹת לילדים בריאים ועד אמהוֹת לילדים עם מגבלות שונות, אמהוֹת עם מגבלה או אבחנה מוגדרת או כאלו שמטפלות גם בבן זוג או הורה חולה. האופן בו אמהוֹת מתפקדות בחיי היום יום שלהן, משפיע בצורה ניכרת גם על תפקודם של ילדיהן. מטרת העל של המחקר שלי להוות רציונאל לפיתוח תוכניות התערבות בריפוי בעיסוק בקהילה שיענו על קשיים תפקודיים של נשים, בעיקר לאור תפקידן כאמהוֹת.
תחום מחקר נוסף הוא פיתוח והערכת יעילותם של תוכניות לימודים מתקדמות בהשכלה הגבוהה ובעיקר במקצועות הבריאות. בין השאר, נמדדת תרומתה של למידה פעילה בקבוצות קטנות בהתבסס על תיאורי מקרה (Problem-Based Learning) להתפתחותם המקצועית של סטודנטים למקצועות הבריאות והרפואה ומוכנותם לעבודת צוות (Interprofessional Collaboration - IPC).