קורסי בחירה - סמסטר ב'
קורסי בחירה - שנה"ל תשפ"ד 2023/2024 - שנים ב' ו-ג'
סמסטר ב' - ימי שני 20:30-19:00
מחשבת הרגרסיה הטיפולית של ויניקוט שונה מאוד מהגישה הפסיכואנליטית המסורתית, ומציעה הרחבה מרחיקת-לכת של טווח הטיפול הנפשי. הדגש הוא שבמטופלים שבילדותם היה כשל מוקדם בהתאמה לצרכיהם הראשוניים, צריך שיתרחש בטיפול עם המטפל מצב רגרסיה, כי רק היא נותנת הזדמנות חווייתית בהווה להתפתחות חדשה – הזדמנות אשר מתהווה ונחווית עם המטפל בטיפול - לשם תיקון היסטוריית-העבר המוקדמת של המטופל ולהתפתחות עצמיותו. זוהי רגרסיה לתלות, שבמהלכה המטופל והמטפל יחזרו לכשל המקורי של הסביבה הראשונית ותתהווה אפשרות תיקון. כתיבתו המאוחרת של ויניקוט עוד הוסיפה אפשרויות חדשות ורדיקליות למחשבותיו אלה על הטיפול הנפשי במצבי שבר מוקדמים וחרדה-בלתי-ניתנת-לחשיבה ולחוויה. בהקשר זה נקרא את מאמרו החשוב מאוד של ויניקוט "פחד מהתמוטטות" ( נכתב כנראה ב- 1963?, פורסם ב- 1974), והמשכו במאמרים "הפסיכולוגיה של השיגעון" (1965) ו"מושג הרגרסיה הטיפולית בהשוואה לזה של ארגון ההגנות" (1967), שפורסמו כולם לאחר מותו, ומאמרים ממשיכים של קלייר ויניקוט, אוגדן, אייגן, ואשל. מתוך כל אלה נתמקד ונבחן בעבודה הטיפולית את מהות ומשמעות האפשרויות הרדיקליות האלה של נוכחות המטפל והתחברותו למטופל, נפש-עם-נפש, בתוך אימת טראומה מסיבית והתמוטטות מוקדמת.
הקורס יעסוק בתהליכי חשיבה וחלימה כתהליכים הבונים את הנפש ומקיימים את החיים הנפשיים, כפי שאלו מתבטאים בחשיבתו של ביון. תיבחן חשיבתו התיאורטית והקלינית של ביון אודות תהליכים אלה, דרך סקירת מושגי יסוד בכתיבתו כגון פונקציית α, חלימת ערות, מחסום מגע, מיכל-מוכל, PS<->D, הרשת, O, והאופן בו אלה מסייעים לחשוב על מנגנוני החשיבה והחלימה, במצבים פסיכוטיים ולא-פסיכוטיים. מושגים אלו ואחרים יילמדו תוך קריאה משותפת בכתיבתו של ביון. יודגש השימוש הקליני ברעיונות אלו בעזרת וינייטות שיובאו על ידי המשתתפים.
חקר הטראומה הנפשית מתאפיין באמנזיה אפיזודית. תקופות של מחקר נמרץ מתחלפות בתקופות של הכחשה ורצון שלא לדעת.
האמנזיה איננה תוצר של תהליכי שכחה או חוסר עניין. חקר הטראומה הנפשית גווע בגלל הידיעה של דברים שאין להעלותם על הדעת. הטראומה קשורה במציאות ובתגובה הסובייקטיבית של האדם למציאות זו.
מטרת הקורס: להקנות ידע בסיסי בהבנת מהות הטראומה הנפשית, אבחנה של צורות הטראומה השונות וטכניקות הטיפול המקובלות כיום.
התגובות הטראומטיות מתעוררות, כאשר אין כל תועלת בפעולה. האירועים הטראומטיים מחוללים שינויים עמוקים ומתמידים בגוף, ברגש, בהכרה ובזיכרון. יתר על כן, הם עלולים לנתק זו מזו את הנטייה להתנתק ממקורם ולחיות חיים משלהם. אנו מבדילים בין טראומה ממוקדת היוצרת PTSD ובין טראומה ממושכת (מורכבת). טראומה ממושכת אחראית להיווצרות הפרעות מגוונות ושונות כגון: הפרעות סומטיזציה, הפרעת אישיות רבת פנים, הפרעת אישיות גבולית והפרעות אישיות אחרות, הפרעות אכילה, הפרעות בשליטה ועוד. בנוסף להבנת מהות ההפרעות השונות, נעסוק בלימוד הטכניקות הטיפוליות השונות: Traumatic Reconstruction, זיהוי הטראומה הבסיסית ועיבודה. הטכניקות הללו מאפשרות להרחיב את טווח ההתערבות אל מעבר למטופלים הסובלים מתסמונת פוסט-טראומטית בלבד. חשוב לרכוש מיומנות בטכניקות השחזור והחשיפה לטראומה בכדי למנוע רטראומטיזציה של המטופל המביאה להחמרה במצבו. הבנת מהות הטראומה הנפשית מאפשרת הבנה טובה יותר של הפסיכופתולוגיה בכלל ושל הפסיכופתולוגיה הפוסט טראומטית בפרט. רכישת מיומנות בטכניקות הטיפוליות הרלוונטיות מגדילה את הגמישות הטיפולית של המטפל ואת יכולתו להתמודד עם טווח רחב יותר של פסיכופתולוגיה.
מושג ההעברה הוא מהותי ובסיסי לעבודה הפסיכואנליטית. פרויד, אשר גילה והגדיר את תופעת ההעברה, ראה בה בראשית דרכו כלי שמשרת את התנגדות המטופל לגילוי חומר לא מודע. עם התפתחות חשיבתו וניסוח הקשרים המורכבים בין היזכרות ושחזור, גילה פרויד את האוצרות הטמונים בחקירת תהליכי ההעברה, ואת יכולתם להרחיב את הבנתנו בנפש האדם. עיבוד יחסי ההעברה כבש מקום הולך וגדל בכל הקשור לגילוי משאלות וקונפליקטים לא מודעים, להבחנת העולם פנימי מהמציאות חיצונית, ולהבנת אופי חרדותיו של המטופל, הגנותיו, ומערך יחסי האובייקט הפנימיים שלו.
שתי מלחמות העולם יצרו מפגש מהדהד עם הרוע האנושי ועם השלכות אכזריותה של המלחמה על נפש האדם, והשפיעו רבות על התפתחות החשיבה והטכניקה הפסיכואנליטיים. התיאוריה שהחלה סביב טכניקת "הריפוי בדיבור" נדרשה להתרחב לעבודה עם אזורי נפש פרימיטיביים שנמצאים מעבר לטווח התקשורת המילולית. התרחבות זו הביאה לשינויים הן בטכניקה והן בחשיבה על יחסי ההעברה.
במהלך הקורס נעקוב אחר התפתחות מושג ההעברה, החל מגילויו על ידי פרויד ועד לתפיסתו כרכיב מרכזי ויסודי של כל קשר אנושי. ביו השאר, נתמקד בעבודה עם טראומה ובהתמודדות עם מצבים של מלחמה ומוות. נבחן כיצד חשיבתו של פרויד הניחה את היסודות להתפתחויות תאורטיות מאוחרות יותר (קליין ממשיכיה, ביון וויניקוט) שמפנות את הזרקור לעבודה עם אזורים לא מיוצגים של הנפש ועם ביטויים של מצבים טראומטיים.
מושג ההעברה הוא מהותי ובסיסי לעבודה הפסיכואנליטית. פרויד, אשר גילה והגדיר את תופעת ההעברה, ראה בה בראשית דרכו כלי שמשרת את התנגדות המטופל לגילוי חומר לא מודע. עם התפתחות חשיבתו וניסוח הקשרים המורכבים בין היזכרות ושחזור, גילה פרויד את האוצרות הטמונים בחקירת תהליכי ההעברה, ואת יכולתם להרחיב את הבנתנו בנפש האדם. עיבוד יחסי ההעברה כבש מקום הולך וגדל בכל הקשור לגילוי משאלות וקונפליקטים לא מודעים, להבחנת העולם פנימי מהמציאות חיצונית, ולהבנת אופי חרדותיו של המטופל, הגנותיו, ומערך יחסי האובייקט הפנימיים שלו.
שתי מלחמות העולם יצרו מפגש מהדהד עם הרוע האנושי ועם השלכות אכזריותה של המלחמה על נפש האדם, והשפיעו רבות על התפתחות החשיבה והטכניקה הפסיכואנליטיים. התיאוריה שהחלה סביב טכניקת "הריפוי בדיבור" נדרשה להתרחב לעבודה עם אזורי נפש פרימיטיביים שנמצאים מעבר לטווח התקשורת המילולית. התרחבות זו הביאה לשינויים הן בטכניקה והן בחשיבה על יחסי ההעברה.
במהלך הקורס נעקוב אחר התפתחות מושג ההעברה, החל מגילויו על ידי פרויד ועד לתפיסתו כרכיב מרכזי ויסודי של כל קשר אנושי. ביו השאר, נתמקד בעבודה עם טראומה ובהתמודדות עם מצבים של מלחמה ומוות. נבחן כיצד חשיבתו של פרויד הניחה את היסודות להתפתחויות תאורטיות מאוחרות יותר (קליין ממשיכיה, ביון וויניקוט) שמפנות את הזרקור לעבודה עם אזורים לא מיוצגים של הנפש ועם ביטויים של מצבים טראומטיים.
