סדנאות קיץ

סדנאות קיץ - שנה"ל תשע"ח 2017/2018 - שנים ב' ו-ג'

 

ימי שני 02/07/2018 + 25/06/2018  בין השעות 09:00-17:00

הרחב הכל
טיפול באמצעות מנטליזציה - ד"ר אילן דיאמנט, יואב ברושי

"אמא חושבת - משמע אני קיים" היא לא רק פרפרזה בנוסח דקארט-ויניקוט, אלא תמצית הרעיון שאנחנו מוצאים את התודעה(mind)  שלנו בתודעה של זולתנו. זוהי מהות העמדה הטיפולית המודגשת בגישת טיפול מבוסס מנטליזציה, אותו פיתחו פונגי, בייטמן ואחרים. המושג מנטליזציה, מתייחס ליכולת שמתפתחת בסביבה של התקשרות בטוחה ומאפשרת יצירת משמעות סימבולית למצבים מנטאליים וליכולת לחשוב על מחשבות, רגשות, עמדות ואמונות.

רעיונות מודל המנטליזציה נטועים עמוק בחשיבה הפסיכואנליטית. גישה זו אינה מציעה חידוש, אלא הבנה שיטתית ורעננה של משמעות העיסוק ביכולת אנושית בסיסית זו, ודרכי הגברתה כאשר היא  נחלשת.

בסדנה נעקוב תחילה אחר השפעת חשיבתם של ביון, ויניקוט ואחרים על התגבשות התיאוריה והמודל הטיפולי. בהמשך, נתמקד בתרומת מודל טיפולי זה להעשרת עמדת המטפל, כנקודה ארכימדית.  נראה כיצד שכלול העיסוק במנטליזציה שלנו כמטפלים, הלכה למעשה, משמש כמורה דרך להתמודדות עם מצבים טיפוליים טעונים רגשית ומאתגרים במיוחד, וכמנחה לשימוש בשיתוף המטופל בחשיפת תודעתנו ובפירושי ההעברה, כמרכיבים טרנספורמטיביים.

הלא מודע כאן שם ובכל מקום - ניצה חזן

"האני אינו אדון בביתו", אומר פרויד. בסדנה נעקוב אחר התפתחות חשיבתו של פרויד אחר הלא מודע, אבן הדרך של הפסיכואנליזה. החלום, הסימפטום, פליטות הפה הבדיחה וההומור, מהווים צוהר ללא מודע. נלמד את שפת הלא- מודע: שפה ללא זיקה לזמן, ללא סתירות וניגודים. נתייחס ללא מודע המודחק ולהדחקה ראשונית. נקרא את פרויד, קליין, ביון, בולאס ועוד. המשתתפים יביאו מעבודתם הקלינית ונרחיב דרך התבוננות על הלא מודע דרך הקולנוע והספרות.

מי מפחד/מסתקרן מטיפול קבוצתי - חגית צאן, סמדר אשוח

בסדנה ננסה לפגוש את הפנטזיות, המיתוסים, החששות כמו גם המשיכה לטיפול הקבוצתי.

נפגוש את האמירה של פוקס ( אבי האנליזה הקבוצתית) שאין תינוק ללא קבוצה ושהיחידה הגרעינית הראשונית לטיפול הינה הקבוצה.

נכיר מתוך למידה חוקרת ומתוך התנסות חוויתית מושגים ותהליכים המתרחשים בקבוצות כמו הקבוצה כשלם, עבודה בכאן ועכשיו, הדהוד, מירורינג ועוד. 

טיפול ממוקד ותחום זמן, בראי החשיבה ההתייחסותית - ד"ר אילנה לאור

הרפורמה בבריאות הנפש יוצרת מצבים מבולבלים ומבלבלים לכלל העוסקים והרוצים לעסוק בטיפול אנליטי בצורה עמוקה יצירתית ואפשרית. משחר העיסוק בפסיכותרפיה האנליטית גדולי התאורטיקנים העוסקים בפסיכואנליזה, התייחסו ונתנו מקום גם לאופנויות מוגבלות בזמן מכיוון שהתנאים דרשו זאת.

פרויד טיפל בקתרינה ובמאהלר –בפגישה אחת ממושכת, וויניקוט –טיפל בילדים באמצעות מה שהוא מכנה קונסולטציות חד פעמיות, וכן במיס פיגי בסטינג מאד יוצא דופן. למעשה הראשונים שהעזו לחשוב על טיפולים ממוקדים ותחומי זמן ולתת להם שם ומקום ייחודי-היו באלינט באנגליה ובמקביל לו מאן בארצות הברית. מאלאן באנגליה ואורנשטיין (פול ולאחר מכן גם אנה) בארה"ב התמודדו עם משנתו של באלינט והמשיכו אותה. בארצות הברית ידועה גם עבודתם פורצת הדרך של דוונלו וסיפנאוס שפנו לטפולים תחומי זמן. באלינט לעומתם, הדגיש את המיקוד הטיפולי. כיום, אין ספק כי נדרש מיקוד טיפולי כדי לאפשר טיפול תחום בזמן. המיקוד קובע את מהלך הטיפול. כמו כן אין מקום "לשים את העגלה לפני הסוסים" ולהכריז על משך סטנדרטי של טיפול (6 פגישות עשר פגישות או שתים עשרה) מבלי לדעת באיזה מטופל מדובר.

כל ההקדמה הזו נועדה כדי לומר שכאנשי מקצוע כדאי שנהיה מוכנים עם הידע והמיומנות המתאימה גם להתמודד עם טיפולים בהם אנו צריכים/רוצים/נאלצים לעבוד באופן תחום, הן מבחינת המיקוד והן מבחינת המשך. מנסיוני הקליני אני יודעת שעבודה ממוקדת ותחומת זמן הנה בעלת תרומה ייחודית להבנה אנליטית עמוקה ולפתוח יכולת ההקשבה שלנו כאנשי מקצוע.

הסדנא תעסוק בעקרי הטיפול הממוקד: תאורטית וקלינית. נקרא במאמריהם של באלינט, אורנשטיין, שרף ושרף וסטיבן מיטשל ובנוסף נתמקד בשני מאמרים שלי המציגים את אופן העבודה כפי שאני רואה אותה.

מילים נוגעות: עבודה עם המטופל הקשה - נעמה קינן

בסדנא נעסוק בתאוריה של הטכניקה בעבודתנו עם המטופלים הקשים:

המטופלים החסוכים שמביאים לטיפול את נפשם השבורה והמחוררת, אלו ש "עוד לא נולדו" והם מתהווים בהדבקות נצמדת בלתי מובחנת לכל משטח כדי להיות, אלו שמתנתקים ומתכמסים בתוך תחושתיות עצמית מרוקנת ומצמיתה, אלו שמוצפים ונשאבים עד טביעה בתוך ריגושים אקסטטים, אלו שחשים נחדרים, מותקפים  ונגזלים מול מרווחים. במטופלים מאד פגועים אלה, המילים אינן נוגעות והן מאבדות

את הפונקציה המכילה והקומוניקטיבית ואילו השתיקות מלאות בחרדות פרנואידיות מחניקות או בהתקשחות אילמת הקרובה למוות נפשי.

המטופלים הקשים שלנו מאתגרים את השימוש בשפה כאחד מהכלים העיקריים בטיפול הן בשיח בין מטפל ומטופל והן בדיבור הפנימי של המטפל עם עצמו . נלך מעבר לגישות התאורטיות השונות על מנת להרחיב את השפה והדקדוק שלנו למצבים של טרום התהוות  ואולי אפילו טרם נרקיסיזם, לשים במילים את מה שמתרחש טרם היות מילים ולאפשר יצירת מרחב פנימי.

נעזר בקריאה של: אוגדן, אייגן, אלוורז, אנזייה, בוטלה, גרין, ויניקוט, מלצר, פרו.

שתיקת הכספים - מיקי תודר-גולדין

פרויד טען שלמין ולכסף כולנו מתייחסים בצביעות, בחשאיות ובחוסר עקביות. בעולם המודרני עלתה הפתיחות כלפי המיניות והנושא הפך לנגיש יותר בשיח בכלל ובזה הטיפולי בפרט. לעומתו, נשארת אמירתו של פרויד רלבנטית ביותר כלפי הכסף ולכן מכונה הכסף בשיח הטיפולי: 'הטאבו האחרון' (קרוגר). ואכן, למרות שמטפלים ומטופלים סבורים שלהתנהלות הכספית משמעות טיפולית חשובה ביותר, ישנה הסכמה שהנושא טעון וקשה, ובשל כך גם מושתק, יחסית, ונזנחת האפשרות לעבדו במלוא משמעויותיו.

סדנא זו באה לאפשר למשתתפיה להתבונן בנושא הכסף בתהליך הטיפולי מהיבטיו השונים: משמעותו הפילוסופית, החברתית והתרבותית בכלל ובעידן פוסט מודרני בפרט, הכסף כמרכיב בסטינג, הכסף כיוצר יחסי העברה והעברה נגדית מורכבים והשפעתן של גישות תיאורטיות שונות על ההתנהלות סביבו. 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive