פורום ביון

פורום ביון 

בעשרות מאמרים וספרים ווילפריד ביון ניסח את חשיבתו הפורה והיצירתית והמשיג הבנות, מודלים ורעיונות פורצי-דרך. ערכם הקליני-טיפולי העצום בולט במיוחד במפגש עם מטופלים שזכו בשפתו של ביון במתת:  חלק פסיכוטי מפותח באישיותם.

לדבריו, מרבית המטופלים מגיעים לטיפול דווקא בשל החלק הפסיכוטי של אישיותם,

וטיפול ללא מפגש אתו לא יהיה משמעותי.

כתביו של ביון קשים להבנה. נראה שאופיים המעובה והאסוציאטיבי נובע מכך שביון חשב בזמן שכתב.

במהלך הכתיבה ניסה לתת פשר למה שלא היה מובן לו. את "מחקרים בקבוצות", ספרו החלוצי העוסק בחשיבה פסיכואנליטית על תהליכים קבוצתיים, כתב ביון בעקבות הקשיים שחווה בהתנסויות שלו בקבוצות בנורת'פילד. מאמרו "התקפות על החיבוריות" נכתב בניסיון לחשוב ולהבין מה ארע בטיפול שכנראה נכשל.

כך גם צמחו ההמשגות שלו על ההזדהות ההשלכתית הביוניאנית ומושגיה: המיכל והמוכל, פונקציית אלפא, האלפות והביטות וכו'.

כתבי ביון, גם אם אינם מעובדים וערוכים דיים, מעניקים לנו מסרים תיאורטיים והבנות קליניות עמוקות, מאפשרים להתבונן בתהליכי החשיבה של הפסיכואנליטיקאי, והקריאה בהם מדמה את ההוויה הקלינית המוכרת למטפל הפסיכואנליטי. שהרי גם בקליניקה אנו מתנהלים באופן הדומה לכתיבה של ביון: מקשיבים, הולכים לאיבוד, משערים השערות, מפריכים את חלקן ומנסים להבין ( K ) או להיות (O)....

בפורום ננסה לארגן, להבהיר ולפשט חלק מהמושגים ומהחשיבה של ביון, ולהתעשר מהפנינים שלו עבורנו ועבור מטופלינו.

המפגשים יתקיימו ארבע פעמים בשנה, בימי רביעי בשעות 20:30-22:00 בזום.

בשנת הלימודים הקרובה נתמקד בארבעה נושאים:

מפגש ראשון 11/11/26 - החידוש של ביון בתפיסת ההזדהות ההשלכתית

נלמד על הפיתוח והחידוש של ביון את תפיסת ההזדהות ההשלכתית, דרך המאמרים "התקפות על החיבוריות" (1959) ו"על היהירות" (1957). נראה כיצד ביון פיתח את ההבנה הייחודית שלו על הזדהות השלכתית, "שכח" אותה, וחזר לפתח אותה בשנית.

מפגש שני 6/1/27 - הפיתוח של ביון את רמות החשיבה והמחשבות

בקריאה בפרק 9 בספר Elements of Psychoanalysis" (1963)” נעקוב אחר הפיתוח של ביון את מושגי החשיבה הסימבולית והחשיבה הקונקרטית. ביון הרחיב את החשיבה של סגל (1957) וניסח ארבע רמות חשיבה קונקרטית. בפרק 9 ביון מתאר מעין 'גרעין נפשי ראשוני' שיוצר 'מפץ גדול' (אייגן, 1985), ממנו נוצרות ומתפתחות הנפש, דיפרנציאציה של האישיות ורמות החשיבה.

מפגש שלישי 24/3/27 - האדיפוס של ביון

דרך המאמרים "על היהירות" (1957), "התקפות על החיבוריות" (1959), ופרקים נבחרים מהספר:

Elements of Psychoanalysis" (1963)”, נתבונן במיתוס אדיפוס דרך הזווית (וורטקס) הייחודית של ביון.

ביון רואה בהתרחשות האדיפאלית פרה-קונספציה – פוטנציאל מולד – ליכולת הסימבולית, קרי- ליכולת לתפוס יחסים משולשים עם שני הורים במקביל. הוא קושר את ההתרחשות האדיפאלית למושג הידע – K (במופעיו החיוביים והשליליים) שפיתח. הוא מתייחס אליה כאל קטסטרופה בילדות המוקדמת המביאה לשבר ביכולת להיות עם אי-ידיעה וסקרנות.

מפגש רביעי 2/6/27 - המעבר של ביון מ- K ל- O

דרך עיון בפרקים 27-28 בספר "ללמוד מהניסיון"(1962) ובפרק 10 בספר Transformations" (1965)”,

נראה כיצד עבר מרכז הכובד בחשיבתו של ביון ממושג הידע שפיתח – K אל מושג חדש: ה- O. נתמקד בתהליך החשיבה המרתק שמביא את ביון לעבור מהבנה דרך החושים, השכל והרגש אל ההוויה – בשפתו: "להיות O” .

רוני עמיאל – פסיכואנליטיקאי מנחה, מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. פסיכולוג קליני מדריך.  בעבר היה ראש מסלול ביון במכון מגיד שליד האוניברסיטה העברית, יו"ר הוועדה המדעית במכון ת"א לפסיכואנליזה בת זמננו, יו"ר משותף בתכנית לפסיכותרפיה של מכון ת"א לפסיכואנליזה בת זמננו. כותב ומלמד ביון ופרויד במכון ת"א לפסיכואנליזה, בבית הספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית של ביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובבתי ספר נוספים לפסיכותרפיה פסיכואנליטית.