קורסים מסלול פרויד וממשיכיו בפסיכותרפיה בת-זמננו
סדנאות שנה ג' - שנה"ל תשפ"ח 2027/2028
סדנת חורף
האלביתי (1919) הפך אחד ממאמריו המצוטטים ביותר של זיגמונד פרויד ומעבר להשלכותיו התיאורטיות והקליניות נדון כמעט בכל הקשר אפשרי: תרבותי, היסטורי וחברתי שלא לדבר על המקום שרכש במחקר הספרות והאומנות (קולנוע, ציור, פיסול וכן הלאה). הסדנה תוקדש לעיון-מחדש במושג האלביתי באמצעות קריאה בשני טקסטים מרכזיים: מאמרו של פרויד 'האלביתי' וסיפורו של א.ת.א הופמן 'איש החול'. כמו כל מושג 'שתפס' כך גם האלביתי ניחן בתאבון בריא והגדרתו הלכה והתרחבה אל מעבר לתופעה הספציפית שהמושג, למיטב הבנתי, מבקש לתאר. יחד עם זאת – השלכותיו וזיקתו העמוקה והישירה למיניות הלא מודעת ולאופן בו 'אהבה ומוות' באים לידי ביטוי ב'יחסי אובייקט' (הממד האלביתי של 'החי-שבמת והמת שבחי' ביחסי אובייקט) נדונה באופן חלקי עד כדי לעורר סקרנות. ההיבט הקליני של הסדנה יוביל את הדיון באלביתי למה שאני מכנה 'סינדרום קלרה-אולימפיה' ולדיון בפן האלביתי של הסובייקט הפרוידיאני ולחלקו של זה ביצירת חוויות האלביתי (במובנן 'האימתני').
סדנת חורף
מציע קריאה מתעמקת במאמר "הבעיה הכלכלית של המזוכיזם" (פרויד, 1924) אותו כתב פרויד בהמשך לשתי הרביזיות התיאורטיות המשמעותיות שעשה: תיאוריית הדחפים האחרונה ופיתוח הטופיקה השנייה. פרויד מדייק את תיאוריית הדחפים בעזרת מושג המזוכיזם האֵרוגֵני הראשוני שערב למיזוג או לעירוב המכונן והמתמשך בין דחפי החיים והמוות. מבחינה זאת, המזוכיזם השניוני, כלומר הפרוורסיה, מצביע על תקלה ועל חיפוש פתרון להישרדות נפשית כאשר הערוב הראשוני לא צלח. נתעכב גם סביב מושג המזוכיזם המוסרי שפרויד מתאר כאחיזה של המטופל בסבלו, כחתירה לא מודעת לעונש, כסקסואליזציה של המוסר וכרגרסיה בדינמיקה האדיפאלית – אותן נפגוש לא פעם ביחסי העברה ובדפוסים הרסניים. בין התיאורטיקנים הניאו-פרוידיאניים שכתבו על "הממד המזוכיסטי של החיים" בולט שמו של הפסיכואנליטיקאי הצרפתי בנו רוזנברג. נכיר את כתיבתו יחד עם זו של תלמידתו מריליה אייזשטיין.
סדנת קיץ
בסדנה זו נתוודע לרעיונותיו ולכתיבתו של אחד מגדולי ממשיכיו הצרפתיים של פרויד – ז'אן לפלאנש. נדון ברעיונותיו של לפלאנש באמצעות מושגים בסיסיים, ביניהם הפיתוי הראשיתי, מנגנון התרגום והמסר האניגמטי. נתוודע אל הקריאה הביקורתית של לפלאנש את הכתבים הפרוידיאניים, ובמסגרתה נדון באופן שניסח לפלאנש את ההבדל בין אינסטינקט ודחף, את דחפי החיים והמוות , את מקורות הלא מודע המודחק, ואת סוגי ההעברות הקשורות לשלושה סוגי פיתוי שונים. במסגרת הסדנה נעסוק גם בפיתוח של ויויאן שטרית – וטין את הרעיונות הללו דרך מושג "הפיתוי אתי", מושג המסמן את השילוב של הפיתוי הראשיתי והממד האתי. המצב האנליטי ייבחן דרך מושג הפיתוי האתי והאופן בו הוא מגדיר את האחריות האסימטרית ואת המושקעות הרגשית של המטפל.
סדנת קיץ
ק.ג. יונג היה תלמידו של ז. פרויד שנפרד מעליו וביסס זרם עצמאי בפסיכואנליזה. בפתח הסדנא יוצגו שרשי הקרע בין השניים, מנקודת מבט הגורסת כי הוביל ליצירת שפה פסיכואנליטית חדשה, שאינטגרציה בינה לבין שפת הזרם המרכזי מובילה להפריה הדדית. בבסיס התיאוריה האנליטית עומדת הנחת קיומה של שכבה נפשית שאותה כינה ק.ג. יונג ׳הלא-מודע הקולקטיבי׳. שכבה זו, המאורגנת בתבניות המכונות ׳ארכיטיפים׳, אוצרת בתוכה ידע רב אודות מכלול החוויה האנושית ויש לה חלק מרכזי בתהליכי התפתחות וריפוי של כל אחת ואחד מאיתנו. הסדנא תעסוק במושגי היסוד של התיאוריה ומשמעויותיה הקליניות. בין השאר, נתמקד בהבדלים ביחסם של פרויד ויונג לחלומות, הבדלים המדגימים את השוני בין שתי התיאוריות.
