מניעת ליקויים בגף העליון בקרב עובדי מחשב

השימוש האינטנסיבי במחשב בעבודה ובשעות הפנאי  נודע בספרות כאחד הגורמים למיחושי שלד שריר המכונים בשמות שונים וביניהם  .Musculoskeletal  symptoms. מחקר זה בודק מניעת מחושים וליקיים אלו.

החוקר מאחורי המחקר

ליקויים ומיחושים  במערכת השלד והשריר הנם תופעה שכיחה בקרב האוכלוסייה ככלל  ובקרב האוכלוסייה העובדת בפרט. השימוש האינטנסיבי במחשב בעבודה ובשעות הפנאי  נודע בספרות כאחד הגורמים למיחושי שלד שריר המכונים בשמות שונים וביניהם  .Musculoskeletal  symptoms

 

ניתוח פעילותם של עובדי מחשב  מצביע על מספר גורמי סיכון השלובים יחד ועלולים לעורר ליקויים  מסוג:

.Work Related Musculoskeletal Disorders (WRMSD) גורמי הסיכון האופייניים לעובדים אלה הנם: עבודה חוזרנית בגפיים העליונות ככלל ובאצבעות בפרט, מנחים קיצוניים בגוו כתפיים ושורשי הידיים, פעילות שרירים ממושכת בעומס נמוך או לחילופין טונוס גבוה מן הנדרש במישרי שורש היד ובחגורת הכתפיים (בעיקר Upper trapezius) והפעלת כח מוגזם בעת ההקלדה על המקשים. בנוסף,  גורמים פסיכוסוציאליים שנמצאו בקשר עם מיחושי שלד שריר ויעילות בעבודה.

 

שיטות התערבות שונות  פותחו  למניעת ליקויי שריר שלד בקרב עובדי מחשבים, ביניהן נמצאו תכניות התערבות חינוכיות למניעת גורמי סיכון, ייעוץ ארגונומי הכולל התאמת עמדת העבודה , שינוי הרגלי העבודה, טיפול בכאב, וחינוך לעבודת שרירים יעילה ולא מאמצת באמצעות ביופידבק או בלעדיו. על אף המודעות וריבוי המחקר בנושא, בסיס הראיות לגורמי הסיכון שיטות המניעה  והטיפול עדיין לא מוצקות ומבוססות דיין.

חלק נכבד מן המחקרים מתבסס על בדיקת גורם סיכון בודד או התערבות בגורם סיכון אחד כגון שימוש במקלדת ארגונומית  בעלת שיפוע מתאים, התאמת תומכי אמה ללא התייחסות מקיפה לכל גורמי הסיכון. בנוסף, יעילות ההתערבות נמדדה במרבית המחקרים באמצעות הערכות מסוג תצפית או שאלונים אודות כאב ותחושת נוחות ורק מיעוטם מתבססים על  מספר מדדים והפחתת גורמי הסיכון השונים.

 

המטרה המרכזית של המחקר הנוכחי , הנה בדיקת יעילותה של תכנית להפחתת גורמי סיכון ותלונות על מיחושי שריר שלד בגפיים העליונות בקרב עובדי מחשב, באמצעות הערכה רב ממדית חדשנית של  מכלול גורמי הסיכון. היעילות נבדקה באמצעות מערכת לניתוח תנועה תלת ממדית,  הערכת פעילות שרירים באמצעות Surface Electromyography (SEMG ) ומדידת הכוח המופעל בעת הקלדה על המקשים זאת  בנוסף לכלים להערכת סטאטוס פסיכו סוציאלי וכאב.

 

עבודת המחקר התבצעה במספר שלבים : השלב הראשון נועד להתאים את כלי המחקר המרכזיים להערכת גורמי סיכון ארגונומיים למיחושי שלד שריר ולהערכת יעילות ההתערבות.  השלב השני במחקר נועד לבחון באמצעות מודל רב ממדי את הקשר שבין גורמי סיכון למיחושים בשלד ובשריר והשלב האחרון בדק את יעילות ההתערבות כפי שיוצג להלן:

 

המחקר כלל  66 נבדקים שנבדקו לפני תחילת התוכנית אשר חולקו ע"פ סדר הגעתם לשלוש תכניות התערבות:

1) תכנית התערבות ארגונומית באמצעות ביופידבק.

2) תכנית התערבות זהה ללא ביופידבק

3)קבוצת ביקורת ללא התערבות .

איסוף הנתונים לפני ואחרי תכנית ההתערבות התבצע כאמור במעבדת התנועה ובסביבת העבודה של כל  משתתף. תוצאות המחקר אששו את השערת המחקר הטוענת כי ימצאו הבדלים מובהקים בהפרשי הציונים של קבוצות המחקר בהשוואה לביקורת. שתי תכניות ההתערבות נמצאו יעילות בהפחתת הליקויים בשלד ובשריר ((p=.001, וכן בשיפור מנח הגוף בעבודה ((p<.00. קבוצת המחקר ללא ביופידבק הראתה שיפור גם בטווח התנועה ((p=.05וכן במהירות הזוויתית ((p=.01.

 

ממצאי המחקר מרחיבים ומחזקים את יכולת האבחון של המרפאים בעיסוק ואת ארגז הכלים המבוסס ראיות לטיפול בליקויים ומיחושים בשלד ובשריר כתוצאה מעבודה ממושכת מול מחשב. לאור הממצאים הועמד מודל התערבותי מבוסס למניעה והפחתת מיחושי שלד שריר וגורמי סיכון הנובעים מעבודת המחשב. 

​תכנית קיצרת מועד זו הנה בעלת השלכות טיפוליות הניתנות ליישום  קליני וכן השלכות חברתיות שעשויות לשפר את תפקוד העובד ויעילותו. קיים צורך בהמשך ביסוס מחקרי של יעילותן של התוכניות שהוצגו בקרב  אלה הסובלים מכאבים  ממושכים וכן בדיקת יעילותן של התוכניות הללו לאורך זמן.

 

תחומי מחקר

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive