תאי חיסון מסוג נויטרופילים עשויים לשמש מטרה לתרופות חדשות וסמן ביולוגי לסרטן השד בשלבים מתקדמים

חוקרים בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות של אוניברסיטת תל אביב ביצעו סדרת ניסויים בטכנולוגיות מתקדמות, שהתמקדו בסביבת הגידול בשלבים מתקדמים של סרטן השד. הם מצאו שתאי מערכת החיסון מסוג נויטרופילים מגויסים על ידי סביבת הסרטן ותומכים בו בשלבים מתקדמים של המחלה. החוקרים: "לאור הממצאים אנחנו סבורים שתאים נויטרופילים, שהם ייחודיים לסביבת הגידול, עשויים לשמש מטרה לפיתוח תרופות חדשות, וגם כסמן ביולוגי של סרטן השד בשלב מתקדם."

מימין: החוקרים אורי מוסקוביץ, ד"ר מירב כהן ומאיה לוינסון, במחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית 
 

המחקר הובל על ידי ד"ר סנדרה קמרגו והדוקטורנט אורי מוסקוביץ, במעבדתה של ד"ר מירב כהן במחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית שבפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב. עוד השתתפו במחקר: מאיה לוינסון, רועי בלבן, שני גולה, אליס רייזמן וקלי ליפשיץ ממעבדתה של ד"ר כהן, פרופ' ירון כרמי, פרופ' אמיר זוננבליק, אלון ריכטר,  נועה קרן קדמי, ויעל דוגץ' מהפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב,  וכן חוקרים ממכון ויצמן ומהולנד.  המאמר פורסם בכתב העת היוקרתי Nature Cancer.

מסבירה ד"ר כהן: "במעבדה שלנו אנחנו חוקרים תקשורת בין תאים ברמת התא הבודד, ומיישמים לשם כך שיטה חדשנית של ריצוף RNA של תא בודד, מלווה באנליזות של ביו-אינפורמטיקה. בנוסף, אנו מיישמים שיטה ייחודית לריצוף RNA של זוגות תאים המתקשרים ביניהם, שמאפשרת לנו לחקור את התקשורת עצמה. במחקר הנוכחי התמקדנו בתקשורת הבין-תאית המתקיימת בין תאי סרטן השד לנויטרופילים בסביבת הגידול."

החוקרים השתמשו במודל של עכברות, ונטלו מהן דגימות מרקמת השד בארבעה מצבים שונים:  בגיל 10 ימים, בגיל 3 שבועות – שלב המקביל להתפתחות השד אצל נערות, וכן בוגרות בריאות ובוגרות עם סרטן השד. בכל הדגימות בוצע ריצוף RNA ברמת התא הבודד, והממצאים נותחו בעזרת שיטות מתקדמות של ביו-אינפורמטיקה. בדרך זו זוהו שני סוגי תאים שאפיינו בעיקר רקמות של סרטן בשלב מתקדם: תאי נויטרופיל של מערכת החיסון שמופיעים בצמידות לתאי הסרטן, ותאי אנדותל התומכים בין היתר בהתפתחות כלי דם.

ד"ר קמרגו ואורי מוסקוביץ: "מהממצאים היסקנו שהנויטרופילים ממלאים תפקיד בסרטן השד. כדי לבחון זאת לעומק בדקנו את התקשורת המולקולרית שלהם – כלומר האותות שהם שולחים לתאים בסביבתם ומקבלים מהם. כך הצלחנו לחשוף תהליך מורכב, שתומך בגידול הסרטני: תאי הסרטן מניעים מאקרופגים (תאים של מערכת החיסון המצויים בצינוריות החלב בשד) לזמן נויטרופילים לסביבת הגידול. בהגיעם יוצרים הנויטרופילים אינטראקציה פיזית עם תאי הסרטן, הגורמת להפרשת חומרים שמחזקים את יכולתו של הסרטן להתפשט ולחדור לרקמות נוספות, ומניעים יצירה מוגברת של כלי דם המזינים את הגידול."

הממצאים אוששו על ידי שתי בדיקות נוספות: ראשית הראו החוקרים שכאשר משתיקים את הנויטרופילים בעכברות עם סרטן השד בשלב מתקדם פוחת משמעותית שגשוג כלי הדם ותאי הגידול; בדיקה אחרת  העלתה שהשרידות של נשים עם סרטן השד בשלבים המאוחרים (שלב 4,3) פוחתת ככל שהן מבטאות יותר את החתימות המולקולריות של הנויטרופילים ושל האינטראקציה בינם לבין תאי הסרטן.

ד"ר כהן מסכמת: "במחקר זה חשפנו מנגנון חשוב של התפתחות סרטן השד. מצאנו שבמנגנון זה יש תפקיד מרכזי לנויטרופילים – תאים של מערכת החיסון המגויסים לסביבת הגידול, ולמעשה תומכים בהתפתחות הסרטן. לממצאים אלה יש משמעות כפולה, ברמת האבחון והטיפול בסרטן השד: הנויטרופילים, והאותות שהם שולחים, עשויים לשמש כמטרות לפיתוח תרופות חדשות, וגם כסמנים ביולוגיים לשלב מתקדם של המחלה."

קישור למאמר

לכתבה שפורסמה בעיתון הארץ