סגל אקדמי בכיר- החוג למדעי האחיוּת

   

פרופ' מיכל יצחקי

פרופ' מיכל יצחקי היא ראשת החוג למדעי האחיוּת. היא האחות המוסמכת הראשונה בארץ, שסיימה את התואר השלישי במסגרת המסלול הישיר לדוקטורט. היא למדה את  התואר הראשון, השני והשלישי בחוג למדעי האחיות באוניברסיטת תל אביב. במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן היא סיימה את לימודי הפוסט דוקטורט. בעבר עבדה כמדריכה קלינית במחלקה כירורגית אונקולוגית בבית החולים שיבא בתל השומר וריכזה תכניות לימודים בבית הספר האקדמי לאחיות ע"ש זיוה טל, בתל השומר. היא כיהנה כראש החוג למדעי האחיוּת בין השנים 2018-2022 וכיום מכהנת שוב בתפקיד זה.

מחקריה מתמקדים במיפוי אזורי קושי תובעניים, המאתגרים מטפלים ומטופלים, זיהוי מקורות חוסן וכוח כיחידים וכקבוצה, והבנת תהליכי צמיחה ממשבר. היא עורכת שיתופי פעולה בינלאומיים עם אחיות מובילות מארצות הברית ומאירופה בתחום של חוסן אישי וקבוצתי, ניהול רגשות ורווחה של מטופלים והצוות המטפל.

 

 

ד"ר אורן אסמן 

חבר סגל בכיר בחוג למדעי האֲחָיוּת, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, באוניברסיטת תל אביב וחוקר בבית הספר סגול למדעי המח.
הוא יו"ר ועדת האתיקה (למחקר) בחוג למדעי האֲחָיוּת, יו"ר ועדת האתיקה (לייעוץ אתי) בבית הספר למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל אביב. ד"ר אסמן הוא מייסד של המרכז לביואתיקה ולמשפט  ומנהלו (המשותף) וכן מנהל המיזם לבינה מלאכותית אחראית באוניברסיטת תל אביב. 

 

פרופ' צביה בר נוי

פרופ' צביה בר-נוי היא ראשת בית הספר למקצועות הבריאות  בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות וחברת סגל בכירה בחוג לסיעוד. היא אחות וגנטיקאית בעלת ניסיון קליני ואקדמי רחב. לאחר סיום לימודיה בסיעוד באוניברסיטה העברית, השלימה תואר שני ודוקטורט בגנטיקה בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב. טרם השתלבותה באקדמיה עבדה כאחות טיפול נמרץ ילדים, ובשנת 2021 הועלתה לדרגת פרופסור מן המניין בחוג לסיעוד.
פרופ' צביה בר-נוי כיהנה כראשת החוג לסיעוד בין השנים 2010-2014 ובין השנים 2022-2024. היא פועלת בזירה הבינלאומית בתחום הסיעוד הגנטי ומשמשת כחברה באגודה הבינלאומית לאחיות בגנטיקה, שהעניקה לה בשנת 2018 פרס על מצוינות במחקר. כמו כן, היא מייצגת את ישראל ביוזמה הבינלאומית   G2NA - Global Genomic Nursing Alliance שמטרתה קביעת סטנדרטים בינלאומיים לשילוב גנטיקה בסיעוד.
מחקריה של פרופ' צביה בר-נוי מתמקדים בהיבטים הפסיכו-חברתיים והמשפחתיים של גנטיקה, בהתמקדות על מידע גנטי, תוך שימת דגש על שילוב בני משפחה במידע ובתוצאות הבדיקות. בנוסף, היא עוסקת בחקר הטכנולוגיות בסיעוד ובהשפעתן על עבודת האחיות ודרכי הטיפול.

 

 

ד"ר ראדה ארצי-מדבדיק

ראשת התכנית הכללית לבוגר.ת האוניברסיטה במדעי האחיוּת. בהכשרתה  אחות מוסמכת, בוגרת השתלמויות על-בסיסיות בהדרכה קלינית, בבריאות הנפש וביעוץ הנקה. בוגרת תארים ראשון ושני באחיוּת ותואר שלישי במדעי הרפואה מאוניברסיטת בן-גוריון. בוגרת השתלמויות בתר-דוקטורט בביה"ס לאחיוּת באוניברסיטת אוהיו, בארה"ב וגם בחוג לאחיוּת באוניברסיטת חיפה. בעלת ניסיון קליני כאחות במחלקה פנימית במרכז רפואי אוניברסיטאי "סורוקה" וכאחות בריאות המשפחה (טיפת חלב) במכבי שרותי בריאות, מחוז דרום. בעלת ניסיון עשיר בהוראה ובהכשרה של סטודנטים לאחיוּת בתכניות לימוד ובמוסדות אקדמיים שונים בארץ.

מחקריה מתמקדים בקידום בריאות הציבור, המשפחה, האם והילד והנקה; עורכת שיתופי פעולה בינלאומיים עם קבוצות מחקר בתחומי בריאות הציבור ובריאות אם-ילד.

 

 

 

ד"ר אלנה (אילנה) דובובי

ראש תוכנית המוסמך בחוג למדעי האחיוּת

ד"ר אילנה דובובי היא אחות מוסמכת, שחיבורה העמוק לתחומי הלמידה, מדעי המוח והטכנולוגיה הוביל אותה ללימודי דוקטורט בחינוך, במסגרת החוג למדעי הלמידה וההוראה באוניברסיטת חיפה. בהמשך, השלימה שני פוסט-דוקטורטים – בארצות הברית ובאוניברסיטת בן-גוריון – ולאחרונה סיימה גם לימודים במדעי הנתונים עם התמחות בלמידת מכונה (Machine Learning) באוניברסיטת בר-אילן.

מחקריה עוסקים בשאלות מרכזיות במדעי הבריאות, ובמיוחד בדרכים שבהן טכנולוגיות מתקדמות ובינה מלאכותית עשויות לשנות את פני ההוראה, ההדרכה והלמידה – הן בקרב צוותים רפואיים והן בקרב מטופלים. היא מפתחת ובוחנת טכנולוגיות למידה חדשניות, כגון סימולציות וירטואליות ובינה מלאכותית יוצרת ,(Generative AI) תוך חקר התהליכים הקוגניטיביים והרגשיים בלמידה באמצעות מדדים פסיכופיזיולוגיים – בהם מעקב אחר תנועות עיניים והבעות פנים. שילוב זה בין מדידה מתקדמת, למידת מכונה וניתוחים מבוססי AI מאפשר לד"ר דובובי לפתח טכנולוגיות מותאמות אישית השואפות לשפר תוצאות בריאות ובטיחות המטופל.

 

ד"ר סיגלית ורשבסקי

מרצה וחוקרת בחוג למדעי האחיוּת, ומביאה עמה ניסיון עשיר מהשדה הקליני. את דרכה החלה בבית הספר לאחיות "דינה" במרכז הרפואי רבין בפתח תקווה במסגרת העתודה האקדמית. את שירותה הצבאי סיימה כקצינה בחיל הרפואה, ומשם המשיכה לעבודה קלינית כאחות במחלקה כירורגית רב-תחומית.

במקביל לעשייה הקלינית, סיימה ד"ר ורשבסקי תואר שני במדעי האחיוּת באוניברסיטת תל אביב וכן קורס על בסיסי בטיפול נמרץ ילדים ופגים. בהמשך שימשה מדריכה קלינית במחלקות הילדים בבית החולים לילדים "דנה" במרכז הרפואי איכילוב, וריכזה את תחום סיעוד הילד והמתבגר בבית הספר האקדמי לאחיות "שיינברון".

במהלך השנים נטלה חלק מרכזי בפיתוח קורסים ותוכניות לימוד חדשניות למגוון מסלולים אקדמיים, תוך התמקדות בהוראה חדשנית ובהטמעת טכנולוגיות בלמידה. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בשיתוף פעולה רב-מקצועי בצוותים רפואיים – מחקר חלוצי שבחן את התחום בקרב צוותים במחלקות אשפוז בישראל.

בין תפקידיה הבולטים: ראש מסלול "פסגה" – מסלול העתודה האקדמית באוניברסיטת תל אביב בשיתוף חיל הרפואה (2016–2018), וראש התוכנית הכללית לתואר ראשון (BA) במדעי האחיוּת (2018–2022)

מחקריה של ד''ר ורשבסקי משלבים שיטות איכותניות וכמותיות ומתמקדים בהוראת מדעי האחיות, ובהבנת סוגיות ייחודיות ומיומנויות מקצועיות בתהליכי הלמידה וההכשרה של צוותי האחים והאחיות בישראל. במקביל, עוסקת ד''ר ורשבסקי בפיתוח קורס "יחד" – קורס ייחודי להוראת שיתוף פעולה בין-מקצועי, עבור כלל הסטודנטים בפקולטה לרפואה ובחקר הנושא.

 

 

ד"ר סמיון מלניקוב

ד"ר סמיון מלניקוב סיים את לימודי התואר הראשון בחוג למדעי האחיוּת באוניברסיטת תל אביב. במהלך שירותו הצבאי שימש כמדריך וכמפקד בקורס קדם-צבאי לאחיות בצה"ל, שהתקיים בבית הספר האקדמי לאחיות ע"ש אדית וולפסון בחולון. עם סיום שירותו הצבאי המשיך ללימודי תואר שני ודוקטורט בחוג לביולוגיה תאית והתפתחותית באוניברסיטת תל אביב. טרם הצטרפותו לאקדמיה עבד כאח מוסמך ביחידה לטיפול נמרץ לב בבית החולים סוראסקי (איכילוב) בתל אביב.
בשנת 2012 הצטרף לסגל החוג למדעי האחיוּת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. בין תפקידיו הבולטים - ניהול שתי תכניות: תכנית השלמה לתואר ראשון במדעי האחיוּת לאחיות מוסמכות ותכנית לימודי היום הקצר (2014–2017); ראשות מסלול "פסגה" — מסלול העתודה האקדמית בשיתוף חיל הרפואה (2020–2022); וראשות התכנית הכללית לתואר ראשון במדעי האחיוּת (2022–2024).
בשנת 2019 קודם לדרגת מרצה בכיר.
מחקריו של ד"ר מלניקוב מתמקדים בטיפול עצמי של חולים כרוניים, ובייחוד של חולים עם אי-ספיקת לב. תחומי עיסוקו כוללים גם את זיהוי הגורמים המעודדים והחסמים לטיפול עצמי נאות, טיפול עצמי בתקופות מלחמה וחירום, וחקר פרוספקטיבי של תהליכי טיפול עצמי. בנוסף, מחקריו עוסקים בהיבטים נוספים כגון כאב, איכות חיים, היענות לטיפול ועוד בקרב חולים כרוניים.
במסגרת עבודתו הוא גם מפתח שאלונים חדשים להערכת עמדות, התנהגויות וחוויות של משתתפים.

הוא משתמש במגוון שיטות מחקר חדשניות, כגון מודלים שפתיים מתקדמים (Large Language Models, LLM). למשל, בעזרת LLM הוא מנתח פורומים אינטרנטיים של חולים כדי להבין את נקודות המבט של מטופלים ובני משפחותיהם, לזהות פערי ידע וצרכים, ולבחון דפוסים ותהליכים הקשורים להתמודדות עם מחלה ולשיפור רווחת המטופלים.
ד"ר מלניקוב מקיים שיתופי פעולה עם חוקרים וחוקרות מובילים מאירופה ומארצות הברית בתחומי מחקרו.

ד"ר ענת עמית אהרון

חברת סגל בכיר בחוג למדעי האחיוּת, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי. ד"ר עמית אהרון בעלת תואר ראשון במדעי האחיוּת, תואר שני במינהל מערכות בריאות ותואר שלישי בבריאות הציבור. ענת שימשה כראש תכנית פיסגה (עתודאים למדעי האחיוּת) ומשנת 2021 היא ראש תכנית הסבת אקדמאים למדעי האחיוּת. טרם השתלבותה באקדמיה, הייתה אחות ראשית באגף לבריאות הציבור של עיריית תל אביב יפו.

תחומי המחקר המרכזיים של ד"ר עמית אהרון עוסקים בשני תחומי עניין:
1. פערים בבריאות ומקורם כגון, פערי תרבות, פערי מדיניות, פערים חברתיים-כלכליים והשפעתם על תוצאי הבריאות של הפרט או הקהילה.
2. סביבת העבודה של האחות כמשפיעה על איכות הטיפול כגון, מדדי איכות והשפעתם על איכות הטיפול, אחיות כ"קורבן משני" לאובדנות מטופל. הגישה המחקרית היא גישה כמותית או מחקר משולב (mixed methods)

 

ד"ר מור סבאן

ד"ר מור סבאן היא חוקרת בכירה וחברת סגל בחוג למדעי האחיות בבית הספר למקצועות הבריאות בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. היא עומדת בראש מעבדת DataMED Lab, המתמקדת בהערכת יעילות טכנולוגיות בריאות, פיתוח מודלים לאופטימיזציה של תעדוף מטופלים, ובחינת תהליכי קבלת החלטות קליניות בשילוב שיטות מתקדמות של בינה מלאכותית, עיבוד שפה טבעית ולמידת מכונה. ד"ר סבאן בעלת תואר ראשון באחיות, שלושה תארים שניים (באחיות, בריאות הציבור ורפואת חירום), ותואר דוקטור במסלול ישיר מאוניברסיטת חיפה בתחום תהליכי קבלת החלטות והשפעתם על איכות הטיפול ברפואה דחופה. היא השלימה השתלמות בתר-דוקטורט במדיניות וניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון, וכן לימודים מתקדמים במדעי הנתונים באוניברסיטת בר-אילן. בנוסף,

ד"ר סבאן משמשת כחוקרת בכירה במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות, שם היא עוסקת בשיפור מדיניות הבריאות ובהטמעת מערכות תומכות החלטה במערכת הבריאות הישראלית.  

 

                          

 

פרופ' סילביה קוטון

ראשת תכנית הדוקטורט בחוג למדעי האחיות משנת 2017 וניהלה את מכון הרצג לחקר ההזדקנות והזיקנה באוניברסיטת תל אביב בשנים 2020-2025.
היא למדה תואר ראשון במדעי האחיות באוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני בבריאות תעסוקתית וסביבתית באוניברסיטת תל אביב ודוקטורט בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. לאחר לימודי פוסט-דוקטורט במרכז למניעת שבץ מוחי ודמנציה באוניברסיטת אוקספורד, אנגליה, נקלטה כסגל בכיר ובשנים 2014 - 2018 כיהנה כראשת החוג למדעי האחיות באוניברסיטת תל אביב. בעבר ניהלה את היחידה לרישומי מחלות במרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות.

פרופ' סילביה קוטון מונתה לפרופסור מן המניין בדצמבר 2020. היא מקיימת שיתופי פעולה אקדמיים ומחקריים ממושכים עם חוקרים בכירים ב-NIH ובמספר אוניברסיטאות בארה"ב, כמו כן, היא בעלת למעמד של חוקרת במחקר העוקבה ארוך הטווח The Atherosclerosis Risk in Communities (ARIC) . 
הודות לפעילותה האקדמית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, מרילנד, ארה"ב, בשנת 2021 מונתה לפרופסור מן המניין נלווה בחוג לאפידמיולוגיה, בבית הספר בלומברג לבריאות הציבור ובבית הספר לסיעוד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. באותה השנה אף זכתה בפרס היוקרתי:

AHA, ISC 2021 Top Award: Vascular Cognitive Impairment Award

מחקריה עוסקים באפידמיולוגיה של שבץ מוחי ומחלות קרדיווסקולריות נוספות, שינוים בתפקוד הקוגניטיבי, דמנציה וחקר ההזדקנות והזיקנה.

 

 

ד"ר אנג'לה רובן

ד"ר אנג'לה רובין היא חוקרת בכירה וחברת סגל בחוג למדעי האחיות בבית הספר למקצועות הבריאות בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. היא מתמחה בתחום מדעי המוח, בעלת רקע אקדמי עשיר בפיתוח תרופות לפגיעות במערכת העצבים המרכזית. תחומי המחקר של ד"ר אנג'לה רובין עוסקים במנגנונים עצביים ופתופיזיולוגיים במערכת העצבים המרכזית, עם דגש על ויסות רמות גלוטמט , מוליך עצבי מעורר, והשפעתו על מצבי טראומה נוירולוגיות שונות. מחקריה מתמקדים בהבנת תפקידו של גלוטמט בהתפתחות של נזק משני לאחר פגיעות מוחיות וחוט שדרה, וכן בזיהוי מטרות טיפוליות חדשות לבלימת ההחמרה הנוירולוגית באמצעות התערבויות פרה-קליניות חדשניות.

נושא מחקר נוסף בו עוסקת ד"ר רובין הוא דיכאון לאחר לידה, תוך בחינת הגורמים הביולוגיים, החברתיים והרגשיים המשפיעים על הופעתו בקרב נשים לאחר לידה. מחקר זה מתבצע בשיתוף פעולה עם מערכות בריאות בישראל, במטרה לאתר אוכלוסיות בסיכון ולשפר את ההבנה וההתערבות הקלינית במצבים רגישים אלה.

 

 

ד"ר ויולטה רוזני

מרצה בחוג למדעי האחיות באוניברסיטת תל אביב, וחוקרת בתחום הבריאות והחולי בגיל השלישי. מחקריה משלבים חדשנות מדעית עם רלוונטיות קלינית, תוך חקירת הגורמים הביולוגיים, הפסיכו-סוציאליים והמערכתיים שמעצבים את מהלך מחלות כרוניות ואת איכות החיים של אנשים מבוגרים. ד"ר רוזני מתמחה בניתוח Big Data ממאגרי מידע רפואיים לאומיים ובין-לאומיים, לצד ביצוע סקרים רחבי היקף הבוחנים את רווחתם של מטופלים, משפחותיהם, וצוותים רפואיים.

במרכז מחקרה עומדים איכות ובטיחות הטיפול, השפעות עומס התחלואה הכרונית על כל שרשרת הטיפול, וכן ניהול ומנהיגות בקרב אחיות, בדגש על תהליכי קבלת החלטות, קידום סמכויות מקצועיות, והרחבת תפקידי האחיות המומחיות במערכת הבריאות.

שילוב ייחודי של ראייה קלינית, יכולת מחקרית מתקדמת, גישה ניהולית ומחויבות חברתית – הופכים את עבודתה לרלוונטית, חדשנית ומשפיעה בזירה המקומית והבינלאומית

 

 

ד"ר רונן שגב

ד"ר רונן שגב הוא אח מוסמך, מרצה, חוקר והיסטוריון בחוג למדעי האחיוּת (Nursing). את לימודיו האקדמיים החל באוניברסיטת תל אביב, שם השלים תואר ראשון, שני ודוקטורט בסיעוד, כולם בהצטיינות. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בהתפתחות הסיעוד בצה"ל בין השנים 1948–1983, נושא שהפך למוקד מרכזי במחקריו. לאחר מכן השלים פוסט-דוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון במחלקה לחינוך רפואי. ד"ר שגב פרסם מאמרים מדעיים, הציג בכנסים בינלאומיים, וכתב ספר ופרקים בתחום ההיסטוריה של הסיעוד.

במקביל לפעילותו המחקרית, ד"ר שגב מילא תפקידים אקדמיים מגוונים בהם ראש תוכנית פסגה לסטודנטים עתודאים באוניברסיטת תל אביב. בעבר היה שותף להקמת המחלקה למדעי הסיעוד במרכז האקדמי רופין ושימש שם כמרצה וכמרכז חטיבות לימודים פרה-קליניים וקליניים. ניסיונו הקליני כולל עבודה כאח מוסמך וכמדריך קליני במחלקה הנפרולוגית בבי"ח השרון. ד"ר שגב שימש כחוקר ראשי במספר מענקי מחקר, וזכה בפרסים על תרומתו לקידום מקצוע האחיוּת בישראל. תחומי המחקר שלו כוללים אחיוּת צבאית, היסטוריה של האחיוּת ומקצועות הבריאות, אחיוּת במצבי חירום, תרבות ורפואה ובריאות הנפש. הוא פעיל בחברות מקצועיות רבות, חבר הנהלת החברה הישראלית להיסטוריה של הסיעוד ומשמש גם כשופט בכתבי עת מדעיים בינלאומיים.

 

גב' רונית קיגלי

סגל אקדמי בכיר בחוג למדעי האחיות כללי