קורסים מסלול פרויד וממשיכיו בפסיכותרפיה בת-זמננו
סדנאות שנה א' - שנה"ל תשפ"ו 2025/2026
סדנת חורף
בסדנה נפגוש את המשגתו פורצת הדרך של פרויד אודות המיניות הילדית: עצם קיומה,
אפיוניה המרכזיים, וציר התפתחותה. נתעמק בתפיסתו אודות קווי ההתפתחות הנפרדים
של המיניות אצל הבן ואצל הבת, ונכיר את חשיבתו אודות התאוריות המיניות הילדיות.
בהמשך לכך, נציץ אל עושר החשיבה הפסיכואנליטית שעוררו המשגותיו החלוציות, דרך
הצעתה של מלאני קליין אודות ההתפתחות המינית, אשר מצד אחד נשענת על תובנותיו
וצומחת מתוכן, ומצד שני חולקת עליו בכמה נקודות יסודיות ומציעה תפיסה שונה. בנוסף,
נתייחס לשתי וינייטות קצרות מהקליניקה שיביאו המשתתפים, אחת מטיפול בילדים ואחת
מטיפול במבוגרים. נקשיב להן תוך התייחסות לשני אתגרים מרכזיים הקשורים בהופעת
החומרים בקליניקה: האחד – זיהוי החומר, והשני – בחירת אופן ההתייחסות אליו בפגישה.
סדנת חורף
פרויד הגדיר את מטרתה המרכזית של העבודה הפסיכואנליטית כ"מילוי חורים בזיכרון", וכיוון בכך לאפשרות לבנות רצף של זיכרונות באמצעותו ניתן לשרטט סיפור חיים על רצף הזמן, ובמילים אחרות – היסטוריה. נשאל בסדנא שאלות לגבי היסטוריה, זמן וזיכרון בחשיבתו של פרויד: מה מייחד זיכרונות מוקדמים לעומת זיכרונות מתקופות חיים אחרות, מה מבחין בין זיכרונות ברמות שונות של הלא-מודע, מהי תודעת הזמן ותודעת הזיכרון וכיצד הן מתקיימות בחשיבה הלא-מודעת, וכיצד הדיאלקטיקה בין מודע ללא-מודע בדגש על זיכרון וזמן תורמת להיווצרות תודעה היסטורית עשירה ומורכבת.
סדנת קיץ
הדיון בסדנה יהיה קליני בעיקרו, ויעסוק בהתערבויות שפרויד נקט ומשמעותן בהיווצרות יחסי ההעברה. נעסוק גם בדיאלוג דמיוני עם פרויד בו נציע מחשבות משלנו ביחס לנקודות ציון מסוימות בשיחות הטיפוליות שפרויד מתאר בשני טקסטים ייחודיים בהם נתמקד - תיאור המקרה הקצר של 'קתרינה' המופיע במחקרים בהיסטריה (1893-5) שבו כבר עסקתםן קצרות [בשיעור שפתח את השנה: 'התהוות הסובייקט האנליטי אצל פרויד'] - וכן באיש העכברושים' : הערות אודות מקרה של נוירוזה כפייתית (1909). שני תיאורי המקרים הינם ייחודיים בכך שהם מפרטים את הדיאלוג של פרויד עם מטופליו. בסדנה זו נדון תחילה במקרה של קתרינה, אשר נכתב טרם פריצת הדרך הפסיכואנליטית בפירוש החלום (1900), תוך בחינת המשגותיו של פרויד בשלב זה של התפתחות חשיבתו הטיפולית והעיונית. המשגות אלה יונגדו וייבחנו ביחס לעמדה הקלינית שפרויד ניסח באחד ממאמריו האחרונים, "הבניות באנליזה" (1937). עם תובנות אלה נלמד את האינטראקציה בין פרויד ו"איש העכברושים" תוך דגש על הבהרת התהליכים הלא מודעים שנתגלו תוך כדי השיח עם המטופל, והרחבת ההבנות ממקרה ספציפי זה להבנת הדינמיקה הכפייתית.
סדנת קיץ
"באבל מדובר בעולם הנעשה דל וריק, ואילו במלנכוליה מדובר באני עצמו הנעשה כזה".
מאמרו המכונן של פרויד 'אבל ומלנכוליה' (1917) מהווה אבן יסוד בהבנת תהליכי עיבוד אובדן במודל הפסיכואנליטי. פרויד מבחין בין אבל, תהליך טבעי של הסתגלות לאובדן, לבין מלנכוליה, מצב פתולוגי המאופיין בדיכאון עמוק, האשמה עצמית נוקבת והפחתה משמעותית בערך עצמי. בעוד שבאבל, האובדן מזוהה ומעובד בהדרגה כך שבסופו של דבר הסובייקט האבל מסוגל לוותר על האובייקט האבוד, המלנכולי מפנה עורף למציאות האובדן, ובאמצעות הזדהות נרקיסיסטית, 'בולע פנימה' את האובייקט האבוד מתוך דלוזיה של איחוד עמו. דינמיקה זו הממירה את הקשר הסבוך עם האובייקט האבוד לקשר סבוך בתוך האני, מייצרת פיצול, סכסוך והתקפה בתוך האני בה "חלק אחד של האני מציב את עצמו נגד חלק אחר", היכולה להסביר את ההלקאה העצמית החריפה של המלנכולי ואת ההתרוששות בהערכה העצמית שלו. בסדנה, ננסה להבין, דרך חוליו של המלנכולי, מושגים משמעותיים בתורתו של פרויד, כמו הזדהות נרקיסיסטית בניגוד להזדהות היסטרית, את המנגנון של הפיצול באגו, כמו גם, את הדינמיקה המייצרת את מבנה ה"על אני".
