קורסים - פסיכולוגיית העצמי

הקורס יעסוק בחקר מושג הנרקיסיזם כפי שפותח על ידי היינץ קוהוט. שורשיו של המושג נטועים בתוככי הפסיכואנליזה הקלאסית אשר תיארה דרכו את היסוד הסוליפסיסטי של האדם ונטייתו העמוקה לחזור אל המודוס 'הסגור לעצמו'. פסיכולוגיית העצמי הציעה ראייה חדשה של המושג והשתיתה דרכו את ראיית האדם כמונע על ידי הצורך לממש את עצמו, את תכנית חייו, כמו גם את הצורך לחיות חיים בעלי משמעות, היינו הצורך לחרוג מעצמו.

על כן הקורס יעסוק בחקירה מחודשת של מושג הנרקיסיזם כגשר רעיוני בין שתי התפיסות הללו. במהלך הקורס יידונו באמצעות פרויד, באלינט וקוהוט, התפתחותו של המושג כמו גם השפעותיו על ההגות התאורטית ועל היישום הקליני בפרקטיקה הטיפולית.

(סמ' א')

בלב הקורס יעמוד מושג העצמי על פי קוהוט, על איכותו המיוחדת כפולת הפנים, כנוכחות פרטיקולרית ואוניברסלית. נלמד את התנאים להתהוותה של חווית העצמיות, ונעקוב אחר שלבי התפתחותו הלינארית של העצמי הביוגרפי לאורך מעגל החיים - החל מבקיעתו מן הוירטואליות הקדם - לידתית, דרך בנייתו הבי-פולרית, הבשלתו כעצמי לכיד, ועד ליכולתו “להתפשט” ממבניותו, כעצמיות קוסמית.

דרך קריאה בטקסטים עיוניים וספרותיים, נעמוד על שתי האפשרויות המשלימות שמציע קוהוט להתקיימות נפשית בעולם: כעצמי פרטיקולרי התר תמידית אחר זולתיעצמי לצורך איחוי שבריו הביוגרפיים והמשך התפתחותו, וכעצמיות אוניברסלית המאפשרת מנוחה זמנית מתביעותיו של העצמי ומצרכי מימושו.

(סמ' א')

הקורס יעסוק במושג הזולתעצמי בהגותו של היינץ קוהוט. יתמקד ב 3 פונקציות עיקריות בנוכחות האמפתית של הזולתעצמי והשפעותיהן על כינונו וצמיחתו של העצמי משלבים ארכאיים של ינקות עד שלבים בשלים של בגרות. נעקוב אחר תהליך התפתחות תקינה, ובשיקומו של העצמי בסיטואציה הטיפולית.

(סמ' ב')

קוהוט הציע כי בקריאת כתביהם של ההיסטוריונים הקלסיים, המאפשרת לנו להבין תרבויות שנעלמו, עלינו לזכור את שידוע לנו על הטיותיהם, נאמנויותיהם ומגבלות כלי ההסבר שעמדו לרשותם. לא נופתע אם הבנתנו תיבדל מזו של אותם כותבים.

באותה רוח נשוב אל תיאורי המקרים המקוריים של פרויד וננסה לסקור באמפתיה את נתוניהם הקליניים, לבחון את המסגרת התאורטית שהשתמש בה כדי לארגן את החומר, ונעשה זאת תוך שאנו ערים לידוע לנו על האג'נדות הדידקטיות והפוליטיות שלו בעת שהציג תיאורים אלה.

לאחר מכן, ננסה לארגן את החומר במונחי התאוריה של פסיכולוגיית העצמי ונבדוק אילו סיפורי מקרים נפרשים לפנינו עתה וכיצד תאוריה זו מעשירה ואף משנה את הבנתנו אותם.

המדגם שלנו יכלול את סיפוריהם של אנה או., האנס הקטן ואיש העכברושים (שבמקרה שלו קיימים פרוטוקולים שכתב פרויד על אנליזה זו) ומאמרים של מריאן טולפין, אנה אורנסטין, סנדרה קרסקי וג'יימס פוסאגי.

(סמ' ב')

הדיסוציאציה היא אחת הדרכים היצירתיות ביותר של הנפש להתמודד עם טראומה. באמצעותה,  ההתרחשות הבלתי נסבלת, בשלמותה או בחלקיה, כמו גם חלקי עצמי בלתי נסבלים, נדחקים אל מחוץ לתודעה. גם העדר והזנחה שאינם מקבלים הכרה נשארים שקופים ומנותקים, וחלקי עצמי נשארים ללא קיום, מחשבה או מילים.  כך נוצרים שני זרמי תודעה שאינם נפגשים וכך, ילד במצב זה,  יחיה מבלי לחוות חלקים בנפשו.

הקורס יתמקד בהבנת התהליכים הנפשיים המורכבים בהתמודדות עם טראומות שונות ובאמפתיה כערוץ טרנספורמטיבי, דרכו ניתן בטיפול להיות במגע עם החומר הנפשי המנותק, הגולמי, חסר הצורה וחסר המילים, בדרך לאיחוי והתהוות העצמי.

(סמ' א')

בלב הקורס יעמוד מושג העצמי על פי קוהוט, על איכותו המיוחדת כפולת הפנים, כנוכחות פרטיקולרית ואוניברסלית. נלמד את התנאים להתהוותה של חווית העצמיות, ונעקוב אחר שלבי התפתחותו הלינארית של העצמי הביוגרפי לאורך מעגל החיים - החל מבקיעתו מן הוירטואליות הקדם - לידתית, דרך בנייתו הבי-פולרית, הבשלתו כעצמי לכיד, ועד ליכולתו “להתפשט” ממבניותו, כעצמיות קוסמית.

דרך קריאה בטקסטים עיוניים וספרותיים, נעמוד על שתי האפשרויות המשלימות שמציע קוהוט להתקיימות נפשית בעולם: כעצמי פרטיקולרי התר תמידית אחר זולתיעצמי לצורך איחוי שבריו הביוגרפיים והמשך התפתחותו, וכעצמיות אוניברסלית המאפשרת מנוחה זמנית מתביעותיו של העצמי ומצרכי מימושו.

(סמ' א')

פסיכולוגיית העצמי עושה מעבר מן האדם האשם, גיבורו הכאוב של מודל הדחף הפרוידיאני, אל האדם הטרגי, הנושא עימו את יגון העצמי השבור, החי בשסע קיומי. מעבר מפסיכולוגיה שמגדירה את מהות הריפוי בהפיכת הלא מודע למודע, ובהתייצבות האני במקום בו שרר הסתמי, אל פסיכולוגיה שרואה את שיקום וריפוי העצמי, דרך החיפוש אחר וההיענות אל, מטריצה אמפתית וזמינותם של יחסי זולתעצמי.

מעשה הריפוי על פי פסיכולוגיית העצמי נגזר מהנחות יסוד אלו וככזה, הוא גוזר שורה של מעברים פרדיגמטיים עקרוניים, ביחס למודלים וזרמים אחרים בתוך רוחב יריעתה של ההגות הפסיכואנליטית, בכל הקשור למהות האדם, מהות הסבל האנושי, המקור לכאב ולפתולוגיה, ומשכך למהות הריפוי. הקורס יעסוק בהתבוננות על מהלכים אלו בהתפתחות החשיבה בדבר הגורם המרפא.

(סמ' ב')

במהלך עבודתו הקלינית, תוך הקשבה אמפטית למצוקת מטופליו, הבחין קוהוט כי רבים מהם אינם מפתחים העברת דחף קלאסית. העברה זו המבוססת על האנרגיה הדיחפית הייתה היחידה המוכרת בשדה הפסיכואנליטי. קוהוט גילה, כי בנוסף להעברה זו, קיימת העברה נוספת שמקורה באנרגיה הנרקיסיסטית. מדובר בהפעלה מחדש של צרכי העצמי הבסיסיים; הצורך בנראות, הצורך בהאדרה והצורך בתאומות.

קוהוט כתב כי תגליתו זו מהווה את הבסיס לכל עבודתו הנוגעת לנרקיסיזם ולעצמי. על בסיס תגלית זו, נפתחה הדלת בפני מטופלים רבים אשר עד אז נחשבו כמי שאינם יכולים להיעזר בטיפול.

קוהוט ראה את הקשר הטיפולי כהזדמנות חוזרת של העצמי למצוא סביבה אשר תאפשר את המשך התפתחותו אשר נבלמה בעבר. במהלך הקורס נעסוק בהעמקת הידע הנוגע לצרכי העצמי הבסיסיים, ואופן התנעתם בהעברת זולתעצמי. נדון באופנות נוכחותו של המטפל המסייעת להעברה להיפרש. בנוסף נעסוק בתהליכים טיפוליים הנילווים לתהליכי העברת זולתעצמי בניהם; זיהוי ההיבטים החדשים והחזרתיים, מקומו של הכשל האמפתי וההפנמה הממירה, והפירוש האמפתי שאינו רק מפענח את עולם התוכן אלא משתתף במרחב הצורך של המטופל.

במהלך הקורס ניעזר בדוגמאות קליניות על מנת להמחיש את התיאוריה של קוהוט וממשיכי דרכו.

(סמ' ב')

כיצד מרפאת האנליזה? העז קוהוט לשאול, ולטעון בזאת שהאנליזה מרפאת , לא פחות,  ואנו נתכנס ללמוד יחד את סודות הריפוי הזה.  נטפס אל "מקום שבו, אולי כמו הר נבו, רואים רחוק רואים שקוף", על מנת להבין כיצד נוכחת עמדתו האמפתית של המטפל בחדר הטיפול.  נבדוק כיצד מאפשרת עמדה זו מגע עמוק ומותאם גם במפגש עם אנשים שהשבר בנפשם עמוק ושורף, עד כדי עיוות הנפש.  נלמד את השפה המאפשרת  "לדבר אליך וללכת בין צלליך, להיות איתך". נכיר את הנוכחות הדפנית, זה המקום בו אנו נעמדים. (ומקום, כאמור, הלא הוא ההוויה עצמה). נקשיב לראשיתה של הדרך ולפעמי סיומה. נלמד לקבל פנים, על מנת להעניקם  לזולתנו, וננוע מן הפתוח אל הסגור ושוב אל הפתוח, כי זה כל האדם.

(סמ' א')

קורס זה יעסוק ביישום הקליני של משנתו של קוהוט במפגש עם תוקפנות על צורותיה השונות. נבחין בין אי נחת, כעס, זעם, נרקיסיסטי ואלימות חברתית כמו גם בנטיית העצמי השבור לשקר ולהתפתח בכוון של פרברטי.

בניגוד לדעה הרווחת כי פסיכולוגיית העצמי אינה מתייחסת לתוקפנות, או אינה יודעת כיצד לטפל בה, אנו נבחן את האפשרות של המטפל לטפל בתוקפנות באמצעות ההבנה שמקורותיה אינם תוצרים של דחף בלבד, כי אם של הקשר (קונטקסט) בלתי מספק ואי הענות הולמת לצרכי העצמי. לעיתים התוקפנות נראית לכאורה כביטוי של קוהסיביות העצמי ויש לה איכויות גרנדיוזיות. אנו נראה שלמעשה ביטויים אלה הינם סימן לשברו של העצמי, זה שהאידיאלים שלו קרסו ותוקפנותו היא אמצעי להגנה עצמית מפני פגיעות נרקיסיסטית. לקיחת אחריות מצד המטפל ואומץ לב, הינם מפתח לאפשרות להתמיר תוקפנות לאסרטיביות בריאה, ושיפוטיות לחמלה.

גישה טיפולית זו עושה מקום  לסבל הגלום בתוך התוקפנות ובמופע הפרברטי.

(סמ' א')

אסופת המאמרים “כתבים” הינה פרי מפעלו של האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי  ולחקר הסובייקטיביות. האסופה  נותנת ביטוי לתרומתה של קהילת פסיכולוגיית העצמי הישראלית לאסכולה הפסיכואנליטית שכונן היינץ קוהוט ושממשיכה את העיון ופיתוח הרעיונות שעומדים בבסיסה של אסכולה זו. המאמרים שמאוגדים בספר זה פורשים מגוון נושאים כגון כינון העצמי, איחוי העצמי השבור, זולתיותעצמי, התמרות הנרקיסיזם, הגורם המרפא ואחרים. במסגרת הקורס יוזמנו חלק מהכותבים להציג את עבודתם בפני התלמידים ולשוחח עליה במטרה  להפגיש את הלומדים עם הכתיבה העכשווית בפסיכולוגיית העצמי בישראל.

(סמ' ב')

בכתיבתו המאוחרת - הניח  קוהוט משימה לדורות הבאים להמשיך לחקור ולפתח את התיאוריה. הוא ביקש "עתיד טוב לרעיונות המגולמים בפסיכולוגיית העצמי " (קוהוט, 1980) והציע כי נמשיך לחקור  את הקו ההתפתחותי של רעיון האמפתיה ואף נמשיך בחקירתם של צורכי זולתעצמי נוספים, ייחודיים. 

ואכן כיום  פסיכולוגית העצמי הינה תיאוריה חיה ותוססת, מתפתחת, מתרחבת, מתחדשת ומחדשת רעיונות אשר משלימים זה את זה ולעיתים גם סותרים זה את זה.

נכיר התייחסויות מאוחרות ומרחיבות להקשבה האמפתית וכיצד היא מתגלמת בעבודה הפרשנית.

מתוך ההקשבה האמפתית לצורכי זולתעצמי נתוודע לסוגי  זולתעצמי  בעלי איכות נוספת וייחודית.

נרחיב בחקירת התפתחויות אינטרסובייקטיביות  בחשיבת פסיכולוגית העצמי  המעלות  שאלות  ביחס לסובייקטיביות  הזולתעצמי ואף מאתגרות את שאלת "הפסיכולוגיה של אדם אחד".

תוצג עמדה טיפולית  המזמינה ל'נוכחות משתתפת' של המטפל המוכן להיות מושפע ואף להשתנות, ל'ענווה קלינית'  והכרה באנושיותנו ובפגיעות המשותפת .

נייחד מקום לכותבים ישראלים בני זמננו התורמים  לפיתוחה של פסיכולוגיית העצמי בנושאים  הנדונים.

(סמ' ב')