סדנאות בחירה - מצבים מנטאליים ראשוניים

מנגנון החזרה הכפייתית, שהוצג על-ידי פרויד ב-1914 והמושג מאז שוב ושוב לאורך השנים ועל-פי גישות שונות, מהווה בו זמנית מנגנון פתולוגי המשחזר שוב ושוב את הדינאמיקות הקשות ביותר של האדם, ומאידך, טומן בחובו גם סיכוי לשינוי. מנגנון זה הוא תוצאה ישירה של העובדה הנפשית הכואבת על-פיה, כאשר הנפש עוברת טראומה – כאירוע, כתהליך התפתחותי או אפילו מתוך מפגש עם פנטזיה בלתי-נסבלת -  נוצרים בה חלקים דיסוציאטיביים, שלא ניתן לגעת בהם, לחוות אותם. חלקים אלה, מחד, מודרים מנפש האדם, אך, מאידך, האדם מרגיש שהוא חייב לחזור אליהם על-מנת "לקחת אותם פנימה", כלשונו של עמנואל גנט, לאסוף אותם אל תוך נפשו, ובכך לרפא את הפגיעה והפצע המקורי. הם הופכים לרוח רפאים רודפת, חזרתית, המחכה לחזור לחיים אך לא מאפשרת חיים כלשהם. הסדנה תעקוב אחר כמה מההמשגות המרכזיות של מנגנון החזרה הכפייתית, ושל ההתמודדות עם האתגר הטיפולי שהוא מעמיד לפנינו, החל מזו של פרויד, דרך זו של ויניקוט, ועד ההמשגה  האינטרסובייקטבית/התייחסותית בפסיכואנליזה, בדגש אל חשיבתם של פול ראסל ופיליפ ברומברג.

חומרי הקריאה:

פרויד, ז. (1914): היזכרות, חזרה ועיבוד. בתוך: הטיפול הפסיכואנליטי. תל-אביב, עם-עובד, 2002, עמ': 114-119.

ויניקוט, ד.וו. (1963): פחד מהתמוטטות. בתוך: עצמי אמיתי, עצמי כוזב. תל-אביב, עם-עובד, 2009, עמ': 300-287.

ויניקוט, ד.וו. (1954): היבטים מטא-פסיכולוגים של רגרסיה. בתוך: עצמי אמיתי, עצמי כוזב. תל-אביב, עם-עובד, 2009, עמ' 137-120.

Russell, P.L., (1998): The Role of Paradox in Repetition Compulsion. In: Teicholtz, j., and Kriegman, D., (Eds): Trauma, Repetition and Affective Regulation: The Work of Paul Russell.

Bromberg, P.M (2006): Introduction: When Reality Blinks. In: Awakening the Dreamer: Clinical Journeys. pp: 1-27.    

 

סדנת בחירה בת שני מפגשים, בימי חמישי ה-25/01/2024 וה-01/02/2024

בין השעות 15:00-19:00.

 

"אפשר לחיות רק מחוץ לאובייקט, בעוד שבתוכו אפשר אך לשרוד בתוך עולם של צללים" (Leoni,2000)

זרע לידתו של המרחב הנפשי טמון, לדעת מלצר, במשיכה אל פנימיותה של האם, ובצורך לגלות את תוכו של האובייקט, על יופיו ומסתוריותו. הדחף להתפתחות, לידיעה וליצירתיות, שהנו תוצרה של משיכה זו, מלווה בכאב שבמפגש עם היות האובייקט לא מושג, זר ונושא חידה שאינה ניתנת לתפיסה דרך החושים.

החקירה בין האם לתינוקה הינה הדדית, מוסיף מלצר, והמפתח לתחושת המרחב הפנימי מצוי בתחושה שהאובייקט הוא שנושא את המרחב בתוכו, ושמרחב זה פתוח לחקירה וידיעה. כשל בתפיסת הפונקציה המכלית לצד מצבים בהם ההדדיות האסתטית לא מתקיימת, מותירות את התינוק ללא יכולת לשאת את כאב האחרות והמסתורין שבקונפליקט האסתטי, והוא עלול לעשות שימוש מאסיבי בהזדהות חודרנית בכדי לשכן עצמו בפנים גוף האם, בתוככי קלאוסטרום כולא וממלכד.

בסדנה נתחקה אחר ההדדיות האסתטית בראשית החיים ונתבונן אחר האופן בו, עם קריסת הקונפליקט האסתטי, ההזדהות עם פנים האם לצד החדירה המסיבית אליה לוכדות את הסובייקט בתוך מרחב משתק וסוגר. מחוצה לו אורב ה"שום מקום", שהאימה המצמיתה מפניו אינה מאפשרת את התנועה במרחב הנפשי בין פתוח לסגור, תנועה ההכרחית לחיים ולהתפתחות.

ע"י עיון בחומר תיאורטי והעמקה במקרים קליניים, ננסה ללכת בדרך החתחתים המובילה את המטופל אל מחוץ לקלאוסטרום, שדלתותיו, טוען מלצר, היו תמיד פתוחות, והסקרנות והפתיחות לקונפליקט האסתטי הן התנאי ההכרחי לחצותן.

סדנת בחירה בת שני מפגשים, בימי חמישי ה-08/02/2024 וה-15/02/2024

בין השעות 15:00-19:00.

הסדנה פתוחה גם לתלמידי המסלולים האחרים.

קדימות בהרשמה תינתן לתלמידי ובוגרי מסלול מצבים מנטליים ראשוניים.

 

 

בסדנה זו נלמד ונחשוב יחד את "ביון המאוחר". נתעמק בהתרחבות ההבנה שלו את נפש האדם, בהבנת מצב המינד של המטופל ושל המטפל במפגש הרגשי שביניהם, בשינוי הנדרש בטכניקה של הקליניקה. נקרא ונדון ב"הערות על זיכרון ותשוקה" (1967) וכן בחלקים מתוך ספרו "קשב ופרשנות" (1970).

סדנת בחירה בת שני מפגשים, בימי חמישי ה- 08/02/2024 וה- 15/02/2024

בין השעות 15:00-19:00.

קדימות בהרשמה תינתן לתלמידים שנרשמו לסדנה זו בשנתיים הקודמות.

 

בתחילת החיים, הנפש הרכה תלויה בסביבה להתקיימותה התקינה ולמימוש הפוטנציות שלה. במצב של היעדר טראומטי של סביבה טובה דיה, התהוותו של העצמי והתפתחותו המוקדמת כרוכים בהישרדות נפשית של קיטוע של האני (אגו) וסביב דיסוציאציה של המודעות עצמה, שהם הרישום התוך נפשי של הטראומה. להנחה זו השלכות מהותיות על הבנת העצמי ועל התפתחותו, וכן על הקליניקה הטיפולית.

שורשי תפישה זו של הנפש בחשיבה הפסיכואנליטית מצויים בכתבים הפרה-אנליטיים של פרויד, ובכתבים של פרנצי, בלינט, בתיאוריות העצמי (ויניקוט והזרם העצמאי, קוהוט) ובזרם האינטרסובייקטיבי. בקורפוס התיאורטי המרכזי, לעומת זאת, מושג הטראומה נדחק לשוליים והדיסוציאציה נמחקה מהמילון הפסיכואנליטי.

בשנים האחרונות ישנם ניסיונות לתיאורטיזציה מחודשת  של הטראומה ההתפתחותית המוקדמת והדיסוציאציה כבסיס לפגיעות נפשיות. אלו כרוכים בהכרה באימפקט הפתוגני של הסביבה המוקדמת על התפתחות העצמי, וכל אחד בדרכו מחפש לעגן הנחה פרדיגמטית זו בתיאוריה הפסיכואנליטית תוך בדיקת ההשלכות והקליניות שלה.

בסדנה נדון במושג הדיסוציאציה ונקרא מאמרים שעוסקים בו מנקודות מבט תיאורטיות שונות.

סדנת בחירה בת שני מפגשים, בימי חמישי ה-22/02/2024 וה-29/02/2024

בין השעות 15:00-19:00.

קדימות בהרשמה תינתן לתלמידי שנה ג' במסלול ממ"ר.

 

הסדנה תעסוק בפוטנציאלים המולדים, ובפקטורים ההתנסותיים והאינטר-סובייקטיביים למימוש שלושת ההיבטים הקיומיים הללו בתחילת ההתפתחות.
נעקוב אחרי התגבשותו ומופעיו של כול אחד מן ההיבטים הקיומיים הללו החל מהרחם ועל הקשר ביניהם בהתפתחות התקינה ובפתולוגיות התפתחותיות שונות.
בעזרת דוגמאות קליניות נבחן את השפעתן האפשרית של המחשבות שיוצגו על עמדת המטפל ועל התקשורת הטיפולית.
סדנת בחירה בת שני מפגשים, בימי חמישי ה-22/02/2024 וה-29/02/2024
בין השעות 15:00-19:00.