בינה מלאכותית ברדיולוגיה - בין פוטנציאל למציאות קלינית

למעלה מ-770 מכשירים רפואיים מבוססי בינה מלאכותית (AI) אושרו עד כה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), מרביתם בתחום הרדיולוגיה. רובם נשענים על אלגוריתמים של למידת עומק (Deep Learning), אך למרות ההתקדמות המרשימה הזו – פתרונות שלמים שמרכזים נתונים קליניים והדמייתיים תחת פלטפורמה אחת עדיין לא הגיעו למימוש מלא.

במחקר זה שבוצע על ידי ד״ר מור סבן וצוות המחקר, בחנו כיצד משתלבת בפועל בינה מלאכותית בתחום הרדיולוגיה – מהשלב הטכנולוגי ועד ליישום בשטח. המאמר סוקר לעומק את הפערים והאתגרים הקיימים, כולל מחסור בנתונים מתויגים, רגולציה מחמירה, מגבלות טכניות, והאיטיות היחסית של הקליטה הקלינית. לצד זאת, מוצעות דרכים לקידום פתרונות אחראיים, ברי קיימא, שמשתלבים במערך הבריאות ומשפרים את עבודת הרדיולוגים.ות.

בהמשך למחקר זה, הוענק מענק מחקר מהמכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, במסגרתו בוחנים – יחד עם מכון גרטנר ומשרד הבריאות – כיצד משפיעות טכנולוגיות AI על עבודת הדימות בבתי החולים בישראל, ומהן ההשלכות על עתיד כוח האדם המקצועי בתחום.

הבינה המלאכותית טומנת בחובה הזדמנויות רבות לייעול תהליכי אבחון, הפחתת עומס, ושיפור שירותי הבריאות – אך הדרך לשם מחייבת שיתוף פעולה רב-תחומי, השקעה בתשתיות נתונים, והבנה עמוקה של הצרכים בשטח.

לחצו כאן למאמר >>