לימודי המשך - פרויד וממשיכיו

במקביל לכך שפרויד עסק באנליזה עצמית, הוא גילה את עקרונות התאוריה שלו של פירוש החלום.

נקרא ביחד כמה מהחלומות המפורסמים שלו, נעבור על עקרונות ״עבודת החלום״ ועל מלאכת הפירוש. נתייחס למספר סייגים שפרויד הכניס בהמשך  לתורתו ולביקורות  אחדות מאוחרות יותר על תפיסתו.

ביבליוגרפיה תישלח בהמשך.

למטיבי לכת, מומלץ לקרוא: פרויד ז. 1900 פירוש החלום. מגרמנית: רות גינזבורג. עם עובד, תל אביב, 2007.

סמסטר א' יום ראשון 15:00-16:30

סמסטר א' יום ראשון 17:00-18:30

הסמינר יעסוק במושג ההזדהות אצל פרויד והשלכותיו על הקליניקה היום כמו כן על קריאה אפשרית של תופעות תרבותיות עכשוויות מזווית זאת. המשתתפים יתבקשו לקרוא טקסטים נבחרים מעטים לעומק. הקריאה בבית תיתמך בקריאה משותפת ודיון בכיתה.

סמסטר א' יום ראשון 18:45-20:15

ק.ג. יונג היה תלמידו של ז. פרויד שנפרד מעליו וביסס זרם עצמאי בפסיכואנליזה. בפתח הסדנא יוצגו שרשי הקרע בין השניים, מנקודת מבט הגורסת כי הוביל ליצירת שפה פסיכואנליטית חדשה, שאינטגרציה בינה לבין שפת הזרם המרכזי מובילה להפריה הדדית. בבסיס התיאוריה האנליטית עומדת הנחת קיומה של שכבה נפשית שאותה כינה ק.ג. יונג ׳הלא-מודע הקולקטיבי׳. שכבה זו, המאורגנת בתבניות המכונות ׳ארכיטיפים׳, אוצרת בתוכה ידע רב אודות מכלול החוויה האנושית ויש לה חלק מרכזי בתהליכי התפתחות וריפוי של כל אחת ואחד מאיתנו. הסדנא תעסוק במושגי היסוד של התיאוריה ומשמעויותיה הקליניות. בין השאר, נתמקד בהבדלים ביחסם של פרויד ויונג לחלומות, הבדלים המדגימים את השוני בין שתי התיאוריות.

סדנה בת מפגש אחד ביום ראשון ה- 09/02/2025 בין השעות 15:00-20:30.                                                                                              

*ד"ר גיא פרל, אנליטיקאי יונגיאני מדריך, עו"ס, חוקר שירה ומשורר. עובד בקליניקה פרטית, מורה בתוכנית להכשרה אנליטית, בביה"ס לפסיכותרפיה ובתוכנית ללימודי תרבות של המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית ע"ש אריך נוימן (יו״ר וועדת ההיגוי של התכנית), בביה"ס לע"ס באונ' ת"א ובביה"ס לפסיכותרפיה באונ' ת"א. אחראי מטעם ה IAAP על ההכשרה האנליטית ברומניה (RDG). פרסם עד כה את ספרי העיון והשירה הבאים: 'יש נקודה מעל הראש שלך' (הקיבוץ המאוחד, 2013); 'לשאת את הנפש במהופך – רשימות על שירה' (קשב לשירה, 2016); 'מערה' (לוקוס, 2019); ׳הדבורים של הבלתי-נראה – אל שפת השירה בעקבות יונג ונוימן' (רסלינג, 2021); 'גופו של הלא נאמר – רשימות על שירה' (קשב לשירה, 2023). ספרו במשותף עם פרופ׳ רן ברקאי ״מדוע לא היו להן פנים – "מבט יונגיאני-נוימניאני בציורי מערות מהתקופה הפליאוליתית״ יראה אור בקרוב בהוצאות ׳אידרה׳.

האלביתי (1919) הפך אחד ממאמריו המצוטטים ביותר של זיגמונד פרויד ומעבר להשלכותיו התיאורטיות והקליניות נדון כמעט בכל הקשר אפשרי:  תרבותי, היסטורי וחברתי שלא לדבר על המקום שרכש במחקר הספרות והאומנות (קולנוע, ציור, פיסול וכן הלאה). הסדנה תוקדש לעיון-מחדש במושג האלביתי באמצעות קריאה בשני טקסטים מרכזיים: מאמרו של פרויד 'האלביתי' וסיפורו של א.ת.א הופמן 'איש החול'. כמו כל מושג 'שתפס' כך גם האלביתי ניחן בתאבון בריא והגדרתו הלכה והתרחבה אל מעבר לתופעה הספציפית שהמושג, למיטב הבנתי, מבקש לתאר. יחד עם זאת – השלכותיו וזיקתו העמוקה והישירה למיניות הלא מודעת ולאופן  בו 'אהבה ומוות' באים לידי ביטוי ב'יחסי אובייקט' (הממד האלביתי של 'החי-שבמת והמת שבחי' ביחסי אובייקט) נדונה באופן חלקי עד כדי לעורר סקרנות. ההיבט הקליני של הסדנה יוביל את הדיון באלביתי למה שאני מכנה 'סינדרום קלרה-אולימפיה' ולדיון בפן האלביתי של הסובייקט הפרוידיאני ולחלקו של זה ביצירת חוויות האלביתי (במובנן 'האימתני').  

 

This course will focus on the readings of the late articles written by Freud, when approaching the Exile and the end of his life.

However, in this context, these texts are very fecund and significant for the exploration of the psychic apparatus and the understanding of the contemporary psychoanalysis and will predict some new perspectives about the world we are living in.

Indeed, around the turning point of 1920, which reveals the foundation of a new duality of the drives, i.e. Life Drives and Death drives and the Second Topography. Then, Freud will take some distance from the field of the neurosis, dream, conflict and symptoms which derivate from Repression.

Nevertheless, he won’t give up his earlier theorization but will point out the psychic processes based upon masochism, melancholy, endless therapies, etc. He emphasized on Splitting in psychosis and perversions, announcing the era of the present pathologies.

In order to explore the late Freud testimony both in metapsychology and praxis, we propose to read together these four articles:

Bibliography - Late Freud (1936-1939)

Freud, S. (1936), Disturbance of Memory on the Acropolis. SE,22 : 2329-248

Freud, S. (1937), Analysable Terminable and  Interminable. SE, 23 :216-53

Freud, S. (1937), Constructions in Psychoanalysis. SE, 23 : 257-269 

Freud, S. ( 1938 ), Splitting of the Ego in the Processes of Defence. SE, 23 : 271-279 

סמסטר ב' יום ראשון 15:00-16:30

 

סמסטר ב' יום ראשון 17:00-18:30

הקורס יעסוק בתופעה האניגמטית של "כפיית החזרה" : הנטייה של העבר המודחק בחיי הנפש להשתחזר שוב ושוב בהווה של חיינו. נעסוק יחד בסימני השאלה ובאי הנחת שהתופעה מעוררת, כמו גם בהשלכותיה הקליניות.  נשרטט את הדרך שעשה פרויד מגילוי התופעה בעבודתו הקלינית ועד להמשגתה המהפכנית כנגזרת של דחף המוות.

פרויד טבע את מושג "כפיית החזרה" בכתיבתו בין שתי מלחמות העולם, ולאחר  שמלחמת העולם הראשונה הפגישה אותו חזיתית עם הרוע האנושי ועם השלכות אכזריותה של המלחמה על נפש האדם. למפגש זה הייתה השפעה מכרעת על התפתחות החשיבה והטכניקה הפסיכואנליטיים, והוא הוביל את פרויד להמשגה מחודשת של תיאוריית הדחפים.

בקורס נתמקד, בין השאר, בעבודה עם טראומה ועם מופעים קליניים של כפיית החזרה, ונחקור את החיבורים של תופעות אלה לדחף המוות. נבחן כיצד  חשיבתו של פרויד הניחה את היסודות להתפתחויות תאורטיות מאוחרות יותר (קליין ממשיכיה, ביון וויניקוט) שמפנות את הזרקור לעבודה עם אזורים לא מיוצגים בנפש והקשרם למצבי טראומה ופוסט-טראומה.

סמסטר ב' יום ראשון 18:45-20:15

למה קשה כל כך להיות מטופל? מדוע קשה לנו לפגוש את עצמנו, לדעת את נפשנו, על  מגבלותינו, נזקקותנו ופגיעותנו?

״…נדמה היה כי התנהגותם הנרקיסיסטית (של הנוירוטיים) הציבה את אחד הגבולות לאפשרות ההשפעה עליהם״, אומר פרויד בהצגת הנרקיסיזם. הנרקיסיזם של הנוירוטיים, כלומר של כולנו, מציב מחסום, בונה שריון מפני ההשפעה של האחר, לרבות ההשפעה של המטפל/טיפול ומהווה את אחד הכוחות העקשניים ביותר שמנהלים מאבק בטיפול.

נוכחותו של הנרקיסיזם בתרבות העכשווית דומיננטית ובזיקה ישירה גם בקליניקה. בסדנה נחקור את הקושי להיות מטופל דרך הפריזמה של הנרקיסיזם. נכיר את אופן פעולתו של הנרקיסיזם בנפש, את מאפייניו והקשיים שהוא מציב באפשרות של האדם להיות מטופל ובאפשרות שלו לפגוש את עצמו והלא מודע שלו. נבחן מה מושך בנרקיסיזם, מה מפתה, מפני מה הוא מגן ומה המחירים הכרוכים בהיענות לו.

הנרקיסיזם פעיל במטופל כמו גם במטפל, נתבונן על אופן פעולתו גם בהקשר זה, לרבות האופנים בהם הוא יכול להפריע ליכולת שלנו, המטפלים.ות, להקשיב למטופלינו וכן נתייחס ליחסי העברה-העברה נגדית אופייניים.

בסדנה נתמקד במאמריו של פרויד על הנרקיסיזם (1914) ועל השלילה (1925) ואתייחס להתפתחויות המאוחרות יותר והשלכותיהם על הקליניקה, במיוחד למאמרו של קוהוט על נרקיסיזם וזעם נרקיסיסטי (1972).

סדנה בת מפגש אחד ביום ראשון ה- 06/07/2025 בין השעות 15:00-20:30.

במודל הטופוגרפי פרויד הגדיר את הלא-מודע כמערכת עם דפוסי חשיבה ייחודיים השונים מאופני החשיבה של מערכת המודע. בעקבותיו הפסיכואנליטיקאי מאטה-בלנקו ניסה להגדיר את הלוגיקה של הלא-מודע העומדת בבסיס דפוסי חשיבה אלו. בשנים האחרונות מספר חוקרים ניסו לפתח את חקר הלוגיקה של הלא-מודע ולהראות כיצד הוא מאפשר להבין תופעות פסיכולוגית ולהשפיע על עבודתנו הקלינית. בסדנה זו ננסה לבחון את דפוסי החשיבה של מערכת הלא-מודע ולהבין את הלוגיקה העומדת בבסיסם. נראה כיצד הבנה זו מסייעת להבין היבטים של הלא-מודע בקליניקה ומחוצה לה, כיצד היא עשויה להשפיע על עבודתנו הקלינית, ואיך היא עוזרת להבחין בין דרכים שונות של אהבה.
מועד הסדנה יפורסם בהמשך.

** ד"ר עמית סעד -  עמית במכון ת"א לפסיכואנליזה בת זמננו. פסיכיאטר ומנהל רפואי של שירות אשפוז בית של חברת נובוהלת'. מרצה בחוג לפסיכיאטריה של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. כמו כן בעל מאסטר ודוקטורט בפילוסופיה וביצע פוסט-דוק מחקרי באוניברסיטת אוקספורד בפילוסופיה של המיינד והשפה. פרסם מאמרים בכתבי עת מובילים ברפואה, פילוסופיה, מחקר אמפירי בפסיכותרפיה דינאמית וכן מאמרים תיאורטיים בפסיכואנליזה הדנים בלוגיקה של הלא-מודע.

סדנה בת מפגש אחד ביום ראשון ה- 13/07/2025 בין השעות 15:00-20:30.