לימודי המשך - ויניקוט, ביון והעצמאים בפסיכואנליזה - פורצי דרכים
לימודי המשך לבוגרי המסלול (בחירה)
תכנית הלימודים עבור המחזור שיחל את לימודיו במסלול בשנה"ל 2022/2023
שנה ה' - שנה"ל תשפ"ז 2026/2027**
**ההרשמה הינה גלובלית לכל סמסטר. לא ניתן להירשם רק לחלק מהסדנאות.
אוגדן
אוגדן 2/ מה בין אבל, אמנות וחיים: על תהליך היצירה הקלינית של תומס אוגדן - ד"ר עפרית שפירא-ברמן
באבל, חיות ויצירה:
Ogden, T.H. (2000). Borges and The Art of Mourning. (2000). Psychoanal. Dial. 10(1): 65-88.
Ogden, T.H. (2017). Dreaming the Analytic Session: A clinical Essay. Psychoanal. Q., 86(1): 1-20.
Ogden, T.H. (2018). The Feeling of real: On Winnicott's 'Communicating and Not Communicating Leading to a Study of Certain Opposites'. The International Journal of Psycho-Analysis, 99(6): 1288-1304.
בוטלה ובוטלה
עבודתם של שרה וסזאר בוטלה: The work of psychic figurability – ד"ר מריאנה גייטיני
במהלך הסדנה נפגוש את האופנים בהם ההמשגות התיאורטיות שלהם מתרגמות לעמדה קלינית אל מול מטופלים פגועים, כאלו שיש לחפש עמם את הנתיב למגע – יצירה באזורים לא-מיוצגים של הנפש. נפגוש את המושגים המרכזיים המלווים את עבודתם:Working as a double, The work of psychic figurability, הלוצינציות, רגרסיה ועוד.
נתמקד במספר תיאורי מקרה כפי שהם מוצגים על ידם ודרכם נפגוש את ההבנות הקליניות שלהם באשר למושג הרגרסיה, ככזה המתרחש דווקא בתוך המטפל במקומות של חיבור עמוק עם המטופל. התמקמות קלינית כזו המבקשת לעבור מאזורי עבודה מוכרים של קשב צף ושהות בתחומי ההעברה וההעברה-הנגדית אל עבר עולם של רצפטיביות גבוהה, הרפיית החשיבה הסדורה ולעיתים אף כניסה לאזורי כאוס והלוצינציות, לעולם מאיים ואלביתי, להינתנות לעבודת ה- double, עד לכדי רגרסיה בחשיבה ובתפיסה. נדון בתפיסה הקלינית שלהם לפיה רק מתוך עבודה רגרסיבית כזו ניתן יהיה לרשום לראשונה משהו מן הלא-מיוצג ולהפכו לבר-ייצוג, לכזה שהוא בעל צורה ולבסוף אף למילים.
ביון המאוחר
ביון 4/ "סזורה": המשכיות או קטיעה - נעמי בר
נזכיר גם מושג נוסף של ביון- " שינוי קטסטרופאלי" מושג הנוגע ומבהיר את המשמעות, העוצמה, והמערבולת הרגשית שמעברים סזוריאליים טומנים בתוכם. נתעכב על ההנחיות הקליניות של ביון שמוזכרות לעיתים ברמיזה ולעיתים באופן בולט וחזק בתוך המאמר.
אזמין להביא ויניטות קליניות שיעזרו לחוש ולהבהיר את המושג ואת הישומים הקליניים שלו.
ביון 5/ Notes on Memory and desire : W. R. Bion - אתי לנדאו
ויניקוט המוקדם והמאוחר:
ויניקוט 5/ עוד עם מחשבת הרגרסיה של ויניקוט – עפרה אשל
ויניקוט 6/ 'השימוש באובייקט' בראייה עכשווית – חמוטל רז-שילוח
מאמרו של ויניקוט "השימוש באובייקט והתייחסות באמצעות הזדהויות"' (1969) מסמן את אחד ההישגים התיאורטיים והקליניים המשמעותיים ביותר של ויניקוט בתקופת חייו האחרונה. מאמר זה על אף הפופולריות שלו מקפל בתוכו מורכבויות וחידות רבות שהמשיכו להסעיר כותבים שונים בעולם הפסיכואנליזה מאז ועד היום.
יש כותבים הרואים את המאמר כמסמן שינוי פרדיגמטי שיצר ויניקוט למטאפסיכולוגיה הפרוידיאנית ביחס לתיאורית הדחפים.
בסדנה נקרא את המאמרים וההערות שכתב ויניקוט עד מותו כהמשך למאמר 'השימוש באובייקט', כמו גם מספר מאמרים של כותבים שונים, שנכתבו בעשור האחרון, על בסיס המאמר.
נדון בסוגיות תיאורטיות וקליניות הקשורות במאמר כגון: המעבר מתפיסה סובייקטיבית לאובייקטיבית, התמזגות ונפרדות, הישרדות ואי הישרדות האובייקט (האם והמטפל). מקורות ההרסנות/תוקפנות האנושית, ובצידם התפתחות מעגל האהבה החמלה והאשמה.
בעזרת שעות טיפוליות שיובאו ע"י המשתתפים נבחן את המשמעות של כל אלו לעבודה הקלינית ולעמדה הטיפולית של המטפל.
פרברן:
העצמאי מאדינבורו: רונלד פרברן והליבידו שוחר-האובייקט - ד"ר עמית פכלר
בין המושגים שאותם נחקור: ההגנה המוסרית, האובייקט הדוחה, האובייקט המעורר, המחבל הפנימי, הדילמה הסכיזואידית. כל זאת, תוך עיון בטקסט פרי עטו, במאמר של אוגדן אודות המודל הפרבריאני של הנפש, וכן ביצירות בתרבות הפופולארית (למשל, בשיר 'שבתות וחגים' ובספרה של יעל שחם, 'העורכת').
לאורך הסדנה נדון גם בשאלות 'מהי הקשבה ברוח פרבריאנית?' וכן 'כיצד מרפאת האנליזה על פי פרברן?'.
על הקשבה וטרנספורמציה נפשית – ענת שומן
נקרא מתוך ׳קשב ופרשנות׳ של ביון, גרוטסטיין על ׳שפת ההישג׳, פימברג על ׳הקשבה למקשיב ויכולת שלילית׳ ועוד. מתוך כך נבקש להקשיב ל״חוויה המנכיחה את עצמה״ בשעות קליניות שיביאו המשתתפים.
מפגשים בתחתית השוקת: מחזרה כפייתית לאינטרסובייקטיביות – ד"ר בעז שלגי
המסע אל הדינמיקה של החוסר - שמואל גרזי
נתמקד בחשיבותו בממד ההתפתחותי, ובחשיבות נוכחותו במפגש שבין המטופל לבין המטפל, הן במרחב של הקומוניקציה המילולית והן במרחב השתיקה.
נסקור תהליכים דינאמיים שבאים לביטוי ברגשות כמו בדידות, קנאה וצרות עין, שעמום, ריקנות, מוות רגשי, הרגשת צורך רגשי, ועוד.
נקנח בדיון קצר על ההתמודדות עם החוסר בהוויה של הפרעות אכילה ושל טראומה.
ביון 7/ ביון ומגדל בבל: מיתוסים ותיאוריה פסיכואנליטית – ד"ר משה ברגשטיין
חופש בין אלוהים לתולעת: החשיבה הקלינית של נוויל סימינגטון – ד"ר עמית פכלר
פסיכואנליזה וממואר: סיפורי האנליזה מנקודת המבט של מטופלי פרויד – ד"ר ענת צור מהלאל
נקרא ביחד בספרי זיכרונות שכתבו מטופלים של פרויד, נקשיב לקולו הספרותי של המטופל, נשזור חוטים בין כתיבתו האוטוביוגרפית של פרויד לבין כתיבתם של מטופליו וננסה לעמוד על הדיאלוג הייחודי שנוצר במרחב הטקסטואלי בין מטופל למטפל. נשאל, אילו מסרים מודעים ולא-מודעים מבקש המטופל להעביר למטפלו באמצעות הכתיבה ואיזה תרומה יש לכתיבת סיפור האנליזה במהלך התקיימותה ובדיעבד? מחשבות אלה על כתיבת סיפורי טיפול מעשירות את הבנותינו כמטפלים הכותבים וקוראים תיאורי מקרה ולומדים מהם את המלאכה האנליטית. נבין כתיבת סיפורי טיפול כמלאכת תרגום הכרוכה בעבודת זיכרון, עבודת אבל ותרגום מסרי האחר בדיעבד.
הסדנה תכלול קריאה בכתיבתו האוטוביוגרפית של פרויד, "הפרעת זיכרון על האקרופוליס", חשיבה על משמעותה של הכתיבה האוטוביוגרפית והקשר שלה לפסיכואנליזה, קריאה השוואתית בתיאור המקרה של איש הזאבים ובממואר של המטופל סרגיי פנקייב, וקריאה בממואר הייחודי של המשוררת הילדה דוליטל אודות חוויותיה כמטופלת של פרויד. נסיים בקריאה בממואר של הסופר הצרפתי ז'ורז' פרק אודות האנליזה שלו שהתקיימה בפריז בשנות השבעים.
ויניקוט 8/ כשוויניקוט פגש את גרוסמן: תרומת המבט הספרותי לקריאה בהגותו של ויניקוט – שרון שטרסבורג
שנה ו' - שנה"ל תשפ"ח 2027/2028
סמ' א': שש סדנאות**
**ההרשמה הינה גלובלית לכל סמסטר. לא ניתן להירשם רק לחלק מהסדנאות.
המשגתי את ה"פתוי האתי" יוצרת מפגש בין הגותו של הפילוסוף עמנואל לוינס, הרואה את האתיקה כאחריות אסימטרית כלפי האחר, לבין חשיבתו של הפסיכואנליטיקאי ז'אן לפלאנש Laplanche Jean והמושג שלו 'הסקסואלי'The Sexual , אשר מציבה את האחֵר המבוגר המשמעותי הראשוני כמי שמלכתחילה הוא בחזקת מפתה לנפש התינוק בגלל הפיתוי הראשיתי שמפעיל עולם המבוגרים על הילד. אסימטריה אתית קשורה לעובדה שעולם המבוגרים נושא באחריות אסימטרית כלפי התינוק ואחר-כך הילד, כאשר הישרדותו הפיזית והנפשית תלויות ב'אתיקה כאחריות עבור האחר' . לכן האתיקה של האנליטיקאי כאחריותו המושקעת רגשית כלפי האחר, נתפסת כמהותית לטיפול. האסימטריה של המצב האנליטי אינה נבחנת עוד במונחים של כוח, אלא במונחים של אחריות: אחריות כלפי הפיתוי שהוא אינהרנטי לעצם הצעת האנליזה, אחריות כלפי המסגרת האנליטית שהאנליטיקאי או האנליטיקאית הם המופקדים על שמירתה, אחריות כלפי התהליך האנליטי שבו הם לוקחים בהכרח חלק, תוך הבאה בחשבון של התשוקה ההכרחית שלהם עצמם. כל זה מוביל לראיית מקורות האתיקה במקורות הנשיים-האמהיים של היכולת האנושית לאחריות כלפי האחר,
זוהי סדנת המשך לסדנה: "לפלאנש: יסודות חדשים עבור הפסיכואנליזה" שניתנה על-ידי ויויאן שטרית-וטין.
הפסיכואנליזה החלה את התפתחותה דרך הגוף, מתוך הטיפול בסימפטומים גופניים של היסטריה, ושאלת היחס גוף-נפש היא שאלה מהותית שנותרה חידתית ומלווה אותנו מאז ועד היום.
בשלושת המפגשים של הקורס נעסוק בנושא הגוף-נפש אצל ויניקוט ובהשלכותיו על חדר הטיפולים. דרך חומרים תיאורטיים וקליניים, ננסה לבחון ולהתייחס למקום הגוף, ליחסי הגוף-נפש ולמשמעותם של סימפטומים פסיכוסומטיים בתפיסתו של ויניקוט.
נתחיל במאמר הראשוני של פרויד "הטיפול הנפשי" (1890) כרקע לנושא ולסקירת ההתפתחות שקדמה לויניקוט, ונקרא ביחד את המאמר הקנוני של ויניקוט The Mind And Its Relation To The Psych-Soma"" (1949) ומאמרים נלווים.
"כמו מצב ה-reverie האנליטי, מצב הכתיבה הוא צורה של חלימה ערה, חוויה של חיים ב'גבול החלימה'". (אוגדן, "על כתיבה פסיכואנליטית")
מראשית ימיה של הפסיכואנליזה הטיפול והכתיבה שזורים זה בזה, ומימיו של פרויד ועד ימינו פיתחה הפסיכואנליזה סוגה ספרותית ייחודית. בסדנה נחשוב מהי סוגת הכתיבה הפסיכואנליטית, מה מייחד אותה ובאיזה אופנים הטיפול והטקסט מפרים ומעשירים זה את זה. נשאל מהי אותה חלימה ערה המצויה בלב מצב הכתיבה, וכיצד, בדומה לטיפול, מצב הכתיבה הוא מדיום של חיפוש אחר אמת נפשית עמוקה. עיקר הסדנה יוקדש לקריאה משותפת של טקסטים פסיכואנליטיים פרי עטן של המשתתפות ולחשיבה משותפת לגבי איסוף רעיונות וחוויות ואריגתן לטקסט.
הסדנה מיועדת לתלמידות המתעניינות בכתיבה פסיכואנליטית וכליווי לכתיבת עבודת הגמר.
וינייטות על הרשת (הגריד) - ד"ר משה ברגשטיין
ביון יצר את "הרשת" ככלי לסיווג מחשבות, על בסיס תיאוריית החשיבה שלו. השימושים השונים שלה כוללים תקשורת בין מטפלים והגברת האינטואיציה הקלינית. הסדנא תעסוק בלמידה של "הרשת", ובשימוש בה כדי "לקרוא" טקסטים של פגישות טיפוליות שיביאו המשתתפים, תוך בחינת האפשרות להגברת האינטואיציה הקלינית.
פרוורסיה: שפת האהבה ושפת השנאה - נגה בדנס
המיניות האנושית הנורמלית והפרווטית, עמדה במרכז החשיבה הפסיכואנליטית של פרויד. פרויד קבע שהאדם הוא יצור פולימורפי-פרוורטי, דהיינו שיש לו פוטנציאל לכל הסטיות המיניות ובכך שלל פרויד את היות אובייקט מיני אחד וקבוע.
הוצאת הביולוגי (רבייה) מהמיניות הפכה את המיניות לרבת משמעות וביטויים: לביטוי של אהבה ושנאה, שיקוי אנטי חרדתי, טקטיקה פתיינית-מניפולטיבית, אומנות. המיניות הפכה למין יחסים עם אינספור תסריטים נפשיים ווריאציות מיניות בהקשר של מערכת יחסי אובייקט. השלילה וההתכחשות למציאות ולסירוס, המאפיינים את הפרקטיקה הפרוורטית ע"פ פרויד, הפכו לאבני דרך בחשיבה הפסיכואנליטית מפרויד ואילך.
יש הטוענים שבפרווסיה מעולם לא הייתה אהבה, האמנם?
יש הטוענים שהפרווסיה היא אופנות יחסים נצלנית, משתלטת, מוחקת את השונה והלא מוכר, מוחקת את הזיקה אני-אתה, ובעיקר שוללת לחלוטין את צרכיו ותשוקותיו של האחר. האם בכלל המקרים עלינו להתייחס אל הפרווסיה כאל סימפום?כאל פתלוגיה? או אולי כאל אפשרות חיים אפשרית?
הסדנא תנסה לחשוב שאלות אלו ואחרות תוך קריאה בטקסטים עדכניים מלווים בדוגמאות.
הפסיכואנליזה של ההתמסרות: תפיסתו של עמנואל גנט - ד"ר בעז שלגי
סמ' ב': שתי סדנאות, כל אחת חצי סמסטר (ששה מפגשים)
טיפול התייחסותי עם מטופלים הסובלים בעקבות טראומה מינית מורכבת והפרעות דיסוציאטיביות - ד"ר צביה זליגמן
הקורס ידון בסוגיות שונות הנוגעות לעבודה הטיפולית ההתייחסותית עם מטופלים שנפגעו מינית, פגיעה מורכבת, במהלך ילדותם. ננסה לעקוב אחר ההסתגלות הנפשית ההישרדותית של ילדים במציאות של פגיעה על ידי הקרובים להם אשר מאפשרת את המשך הקיום לנוכח המציאות של הרוע, ובהשלכות של הסתגלות הישרדותית זאת על מהלך החיים. נתבונן בעמדה של המטפלת בעבודה טיפולית זו עם נפגעי טראומה מורכבת וננסה להבין מהי המשמעות של להיות/לחיות עם המטופל באזורי הטראומה והדיסוציאציה. נתייחס לסוגיות הקשורות למבנה הייחודי של הזיכרון הטראומטי, התקשרות לתוקפן, דיבור אל אזורי חיות ומוות, ועבודה עם חלקים מנותקים בנפש. הרעיונות התיאורטיים והקליניים ילוו בקריאה של טקסטים תיאורטיים וקלינים ויודגמו באמצעות תיאורי מקרה.
האלמנט המיסטי בפסיכואנליזה או "תיאוריות השדה המאוחד" - ד"ר אליס בר-נס
הקורס יעסוק בתיאוריות פסיכואנליטיות מרכזיות, תוך התמקדות בהנחת מוצא - הסמויה לעיתים קרובות - שמצויה בליבן של התיאוריות - הנחת החפיפה הנפשית, כלומר הקשר המיסטי בין מטפל למטופל. ההנחה הזו, שכפי שהקריאה תראה, מלווה את הפסיכואנליזה, לרוב כצל סמוי - עוד מימיו של פרויד . עם זאת, היא עברה טרנספורמציות רבות אצל תיאורטיקנים שונים שבמודע או שלא במודע נשאו אותה הלאה. היא הלכה והתרחבה והשתכללה, כך שאנליטיקאים מרכזיים, כגון אייגן, מכנים את עצמם כיום "מיסטיקן פסיכואנליטי".
תחילה נגדיר בקצרה מהו "מיסטי" בהקשר הפסיכואנליטי בעזרת הספרות המקצועית בתחום, לפני שנבחן את השימושיות של מושג זה, ששאול מחקר הדת – ככלי להבנת תיאוריות פסיכואנליטיות. לאחר מכן, נעסוק בתחנות משמעותיות בתולדות הפסיכואנליזה הנוגעות להתפתחותו של האלמנט המיסטי: נעסוק בפרויד, פרנצי , ביון, וויניקוט, ובקולות עכשוויים כגון אוגדן, בולאס אייגן, ואשל . דרך טקסטים אלה, נבחן מופעים שונים של ההיבט המיסטי. לצד זאת, יודגש האלמנט המחבר: הנחת השדה הנפשי או החפיפה הנפשית כ"רכיב הפעיל" של העבודה הפסיכואנליטית.
נושאי הקורס:
מיסטיקה - הגדרה של הבלתי ניתן להגדרה
פרויד - הלא מודע המתקשר
פרנצי - 'אורפה' והקריאה הקוסמית של הילד המעונה
ביון - מיכל מוכל והאמת האלוהית
ויניקוט - המרחב המעברי ומיסטיקת המפגש
אוגדן - הנפש המשותפת של השלישי האנליטי
בולאס - האובייקט המתמיר המקודש והלא-מודע הנומינוזי
אשל - הינכחות, הינתנות ואוניו- מיסטיקה
בראון- הלא מודע האינטרסובייקטיבי- "תיאורית שדה" ביוניאנית
אייגן – אזור האמונה ופני האל במפגש האנליטי
יינתנו הפניות לטקסטים עבור כל מפגש, שחלקים מהם ייקראו יחד ויידונו בקבוצה .
*רשימת התיאורטיקנים היא רשימה מקסימלית. נשתהה עם כל אחד מהםבהתאם לקצב הדיון הקבוצתי, ורמת ההתעמקות שהקבוצה תבחר, כך שאין התחייבות לכסות את כל הנושאים.
*****