לימודי המשך - לבוגרי מסלול פסיכותרפיה פסיכואנליטית קלייניאנית

מושג הפנטזיה הלא מודעת עבר שינויים מאז נוסח ע"י פרויד כפנטזיה (Fantasy) – חלום בהקיץ בדבר מילוי משאלה דחפית לא מודעת ולא ממומשת, ועד לניסוחו כפנטסיה לא מודעת             (Phantasy), שבחשיבה הקלייניאנית הינה המייצג הנפשי של הדחף ושל החוויה.  הפנטסיה של קליין שזכתה באיות שונה כדי לסמן את היותה לא מודעת (Ph במקום F ושבתרגומים לעברית סומנה בס’ במקום ז’), הינה המקבילה המנטלית של התוכן הראשוני של תהליכים מנטאליים לא מודעים שהופיעו כצורה המוקדמת ביותר של מחשבה ינקותית, ומוסיפה ללוות אותנו לאורך כל חיינו. בקורס, נעמוד על מרכזיותו של מושג "הפנטסיה" וגילויו, לאור האנליזות שערכה קליין בילדים קטנים, בהן גילתה את התינוק שבילד, בדיוק כמו שפרויד לפניה גילה את הילד שבמבוגר. נקרא ממאמרה המכונן של סוזן אייזקס אשר היה במרכז דיוני המחלוקת בין אנה פרויד למלאני קליין.  נקרא גם מקליין עצמה אשר בדומה לפרויד, לא הקדישה מאמר למושג הפנטסיה, אך הזכירה אותו ברוב מאמריה. נקרא גם מאליזבט בוטן ספיליוס , חנה סגל ורחל בלאס.

נתחקה אחר עקבותיה של הפנטסיה הלא מודעת בתסריט עולמו הפנימי הסבוך של המטופל בחייו, ונלמד כיצד לגלותה בשעות הטיפוליות. ננסה ללכוד את מופעיה השונים בתהליכי הזדהות השלכתית, וביחסי ההעברה וההעברה הנגדית בתוך הקשר הטיפולי. נקשיב למה שהיא מספרת לנו על החרדות, יחסי האובייקט, ההגנות, העמדות (הפרנואידית-סכיזואידית והדפרסיבית) והמערך האדיפלי בנפש. נתבונן יחדיו במופעיה ואופן העבודה האפשרית עמה בשעות קליניות שיובאו לשעורים. 

סמסטר א' יום ראשון 16:30-18:00

במאמריו מ-1924 "נוירוזה ופסיכוזה" ו-"אובדן המציאות בנוירוזה ובפסיכוזה", מבחין פרויד בין הנוירוזה והפסיכוזה וקובע שההבדל המשמעותי ביותר ביניהן הוא שבעוד שבנוירוזה הקונפליקט הוא בין האני והאיד, הרי שבפסיכוזה הקונפליקט הוא בין האני והעולם החיצוני. בפסיכוזה ניכרת הכחשה מאסיבית של המציאות, כמו גם הניסיון למצוא לה תחליף. שכתוב המציאות מתבצע על בסיס רישומים נפשיים שהותיר הקשר למציאות עד לשבר הפסיכוטי, ולהם מתווסף הניסיון להתאמה למציאות חדשה, המושג באמצעות הדלוזיה.

בקורס נתייחס לרצף ולהבדלים בין נוירוזה ופסיכוזה, נעסוק במאפיינים הפסיכוטיים כגון הפרעה בחשיבה ובהבנה, בלבולית והזיה. נתייחס לעמדה הטיפולית במפגש עם מצבים פסיכוטיים ונתוודע לניסיונות התיקון שהפסיכוזה טומנת בחובה. נקרא מאמרים של פרנקו דה-מאסי, הרברט רוזנפלד, עדנה או'שונוסי, ג'ון שטיינר, מרגרט רסטין, קטלינה ברונשטיין ונישען על וינייטות של המשתתפים.

סמסטר א' יום ראשון 18:15-19:45

בסמינר נתעמק במושג הדחף ונבחן האם וכיצד הוא קשור לאובייקט . בנוסף נבחן באיזה אופנים הדחף והאובייקט קשורים לאיכויות שונות של חשיבה בנפשנו.

הסמינר יתבסס על קריאה של כתבי פרויד, מלאני קליין וממשיכיה . בהתאם למסורת הקלייניאנית, חומר הקריאה ילווה בדוגמאות קליניות .

סמסטר ב', יום ראשון 16:30-18:00

מלאני קליין מיקמה את נושא הקנאה (צרות העין) (envy) כמרכזי בחשיבה שלה. במאמרה (1957) "קנאה והכרת תודה" קליין רואה בקנאה (envy)כרגש שורשי ופרימיטיבי ביותר. היא מנסחת לראשונה את השקפתה כי קנאה מתעוררת מוקדם מאד בינקות, ובצורתה השורשית היא מכוונת לשד המיניק. האהבה, הדאגה וההזנה המוענקים על ידי האם, מעוררים שתי תגובות סותרות: האחת של סיפוק ואהבה, צורה פרימיטיבית של הכרת תודה. והאחת של עוינות וקנאה סביב ההכרה כי מקור הטוב נמצא מחוץ לעצמי.

במאמרה, קליין פורשת את הביטויים השונים של הקנאה, את ההרסנות, הפגיעה בעבודה הטיפולית ואת האשמה הכרוכה בקנאה.

בסמינר נעמוד על האבחנה בין צרות עין (envy), קנאה (jealousy) וחמדנות (greed ). נתמקד בהשפעות ההרסניות של הקנאה, בביטויים הלא מודעים שלה בקליניקה ובשאלה איך מפרשים קנאה.

ממשיכיה של קליין מקשרים את הקנאה בפגיעה ביצירתיות, ביכולת ליהנות, בקושי לבסס אובייקט טוב ועוד.  

נקרא מאמרים של ממשיכה של קליין : שטיינר, בריטון, רוברט קייפר, בטי ג'וזף, איצ'יגויין, ארמה ברנמן פיק, עדנה אושונוסי, אליזבט בוט ספיליוס.

הסמינר ילווה בדוגמאות קליניות של המשתתפים.

סמסטר ב' יום ראשון 18:15-19:45

ליבת המעשה הטיפולי האנליטי, נעוצה בהקשבה "נכונה"- הכוונה להקשבה הנכונה לפתיחות שתאפשר למטפל לקלוט את מירב הקומוניקציה הלא מודעת של המטופל. בקורס נפנה את המבט וההקשבה אל תהליך ההקשבה הפסיכואנליטי, על הבו-זמניות והרב ממדיות שלו .

מהי הקשבה אנליטית? מה מייחד אותה ומה היא דורשת מהמטפל?.

נתחקה אחר הצעתו של פרויד להצטייד ב"קשב מרחף/צף" בשעה האנליטית ובניסיונות שנעשו ללכוד את המשמעות הממשית של הצעה זו, דרך רעיונותיהם של רייק ["האוזן השלישית"] ואיסקובר [הכלי האנליטי]. ונבחן יחדיו את התרומות המרכזיות של  ביון, בטי ג'וזף ושטיינר בסוגיית ההקשבה. [הקשבה "ללא זיכרון וללא תשוקה", השימוש ברוורי והעובדה הנבחרת] .

סמסטר א' יום ראשון 16:30-18:00

המיניות האנושית הנורמלית והפרוונטית, עמדה במרכז החשיבה הפסיכואנליטית של פרויד. פרויד קבע שהאדם הוא יצור פולימורפי – פרוורטי, דהיינו שיש לו פוטנציאל לכל הסטיות המיניות ובכך שלל פרויד את היות אובייקט מיני אחד וקבוע.

הוצאת הביולוגי (רבייה) מהמיניות הפכה את המיניות  לרבת משמעות וביטויים: לביטוי של אהבה ושנאה, שיקוי אנטי חרדתי, טקטיקה פתיינית- מניפולטיבית, אומנות . המיניות הפכה למין יחסים עם אינספור תסריטים נפשיים ווריאציות מיניות בהקשר של מערכת יחסי אובייקט. השלילה וההתכחשות למציאות ולסירוס, המאפיינים את הפרקטיקה הפרוורטית ע"פ פרויד , הפכו לאבני דרך בחשיבה הפסיכואנליטית מפרויד ואילך.

יש הטוענים שבפרוורסיה מעולם לא הייתה אהבה, האמנם?

יש הטוענים שהפרוורסיה היא אופנות יחסים נצלנית, משתלטת, מוחקת את השונה והלא מוכר, מוחקת את הזיקה אני- אתה, ובעיקר שוללת לחלוטין את צרכיו ותשוקותיו של האחר. האם בכלל המקרים עלינו להתייחס אל הפרוורסיה כאל סימפטום? כאל פתולוגיה?

בשאלות קונטראוורסיאליות אלו ועוד, הסמינר ינסה לחשוב תוך קריאה בטקסטים עדכניים מלווים בדוגמאות שיובאו עיי משתתפי הסמינר.

סמסטר א' יום ראשון 18:30-20:00

בספרו זה מלצר מציג תיאוריה מבנית מחודשת של ההתפתחות הנפשית-מינית ושל מבנה הנפש הנובע ממנה. לשיטתו, הנפש האנושית בנויה כמשפחה של הזדהויות המבוססות על הסיטואציה המינית של הילד בקשר לסצנה הראשונית. מלצר נשען על התיאוריות של פרויד, קליין, אברהם וביון, ועל מושגים מרכזיים מתוכן כגון: הסצנה הראשונית, פיצול ואידיאליזציה, הזדהות השלכתית, למידה מהניסיון ועוד. הוא מרחיב ומעשיר מושגים אלה ומצמיח מתוכם הבחנות חדשות משלו - בין מיניות בוגרת למיניות ילדית, בין פולימורפיות לפרוורסיה, ומושגים חדשים משלו – אידיאל-הסופר-אגו, האובייקט המשולב, הזדהות השלכתית חודרנית והזדהות הפנמתית. הבחנות ומושגים אלה מודגמים על ידו בתיאורי המקרים הרבים המופיעים בספר.

בקורס נמשיך לקרוא יחד מחלקו השני של הספר בו מלצר פורס את התיאוריה שלו של ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית. נקרא תחילה את פרק 9 ונמשיך לפרקים 11-13 המתייחסים למיניות ילדית ובוגרת, פולימורפית ופרוורטית. נעשיר את הקריאה בווינייטות קליניות שיביאו המשתתפים.

כהכנה לקורס מומלץ לשוב ולקרוא  את המבואות ואת ההקדמה של מלצר עצמו לספר.

סמסטר ב', יום ראשון 16:30-18:00

"הביולוגיה היא באמת ובתמים ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות....ואין לנחש מה הן התשובות שתביא לנו בעוד כמה עשרות שנים לשאלות שהצגנו בפניה. הן יכולות להיות כאלה שיהרסו לחלוטין את המבנה המלאכותי של ההנחות שלנו."  (פרויד ב"מעבר לעקרון העונג"  1920)

במסגרת הסדנא ברצוני להציג, להמשיך ולחקור את "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" אליה התייחס פרויד – כלומר להרחיב את הידוע לנו על תהליכים ביולוגים מרכזים שמהווים/יוצרים את התבנית שבתוכה, גם לפי קליין, ויניקוט, ביון ואנזייה, משתכנת ומתפתחת הנפש. הקורס יעמיק בתהליכים המרכזיים הביולוגים והנפשיים וביחסי הגומלין ביניהם, מרגע ההתעברות וההיריון עד הלידה ולאחריה המשפיעים על ומושפעים מתבנית זו. איכותו של מבנה זה, שיתבטא במהלך ההתפתחות הנפשית במידת חוזק האגו וישקף את מידת המיזוג בין דחפי החיים והמוות ומתוך כך את מידת ההתמודדות עם החרדה (קליין, 1958), הוא שיכריע בין מסלול התפתחות תקין לבין מסלול משובש יותר שעלול להתבטא בפסיכופתולוגיות נפשיות. 

בעזרת דוגמאות קליניות וספרות מחקרית עדכנית נבחן היבטים של התהליכים הביולוגים והנפשיים הנגזרים מהתבנית שתוארה לעיל ונראה כיצד הבנתם יכולה לאפשר הכלה, חשיבה ופירוש טובים יותר של תהליכים ראשונים בתוך יחסי ההעברה בטיפול, וחידוד המובחנות  התיאורטית, הקלינית והטכנית בין אנליזה של תוכן וסימפטום לאנליזה של מבנה. (דורבן, 2021).

סמסטר ב' יום ראשון 18:30-20:00