לימודי המשך - לבוגרי מסלול פסיכותרפיה פסיכואנליטית קלייניאנית
לימודי המשך - שנה"ל תשפ"ו 2025/2026
תכנית הלימודים עבור תלמידי השנים ד' וה'
סמסטר א'
כאב נפשי - אבי בקר
פרויד בפרויקט (1895) כתב: "כאב הוא ההכרחי מבין כל התהליכים. למערכת העצבית (הנפשית) יש נטייה להימנע (to fly ) מכאב". הוא הוסיף שלהיות מודע לפחד מכאב והיכולת לעמוד בו, עוזרת להתפתחות ולגדילה.
במהלך הקורס נקרא מאמרים שיטילו אור על ההיבטים הקליניים והתיאורטיים של סוגית חווית הכאב הנפשי וההתמודדות אתו.
תגובה טיפולית שלילית בתיאוריה ובקליניקה- מיכל יקיר
פרויד טבע את המונח "תגובה טיפולית שלילית" במאמרו האגו והאיד (1923) בהתייחסו למטופלים המחמירים במהלך הטיפול במקום להשתפר. מטופלים אצלם, לדבריו, "הצורך במחלה גובר על הצורך להחלים". בסמינר נתעמק במושג זה על פי התיאוריה של מלאני קליין וממשיכה, החל מההמשגות של קליין במאמרה "צרות עין והכרת תודה" (1957) ודרך מאמרים של הוגים מאוחרים יותר ביניהם, ריבייר, רוזנפלד, ג'וזף ושטיינר. נבחן וננתח את מקורותיה של התגובה הטיפולית השלילית דרך מושגים שונים כגון, דחף המוות, צרות העין, המסתור נפשי ועוד ונלמד על אופן ההתמודדות עם התופעה בקליניקה לאור המשגות אלו.
הקורס ישלב בין מפגשים תיאורטיים שיוקדשו לקריאה תלמודית במאמרים השונים לבין מפגשים קליניים בהם נדון במקרים שיביאו המשתפים ודרכם נעבד את החומר הנלמד.
סמסטר ב'
מקשיבים לחנה סגל - ריבה פרס לוי
I really think she (Dr Segal) is by far the best person both to explain my work succinctly and also not to be provocative (קליין, 1956)
בקורס זה נתוודע לאופן הבהיר בו מנגישה חנה סגל את החשיבה הקלייניאנית (תאורטית וקלינית) תוך שמעמידה במרכז את מושג הפנטסיה הלא מודעת והקשר עם המציאות.
נתייחס גם לתרומתה למושג ההסמלה ומחשבותיה על חלימה, העברה נגדית ודחף המוות.
לבסוף נפגוש גם את חנה סגל הפוליטית אשר כתבה על שתיקתו של הפסיכואנליטיקאי כפשע האמיתי, ורלוונטיות מחשבותיה להתמקמותנו כמטפלים אנליטיים במציאות חיים קשה תחת מתקפות ומלחמה.
החלק הפסיכוטי של האישיות- הלית קרנץ
מטופל מדבר ברהיטות, אולם אנו מרגישים שאיננו יכולים להבין את משמעות דבריו. הוא מעורר בנו בלבול, רוגז, חוסר אונים, שעמום ותחושות גופניות לא נוחות. הכאב שלו נחווה כקונקרטי, אך ללא משמעות נפשית. תופעות אלו ורבות אחרות מאפיינות מצבים פסיכוטיים שיכולים לנוע במשכם ובעוצמתם ואינם תמיד ברורים וגלויים לנו בהיותם מוסווים תחת חלק לא פסיכוטי של האישיות. בחלק הפסיכוטי של הנפש, האני עצמו מותקף ולנפש אין יכולת לעיבוד ולחשיבה אלא רק לריקון ולביטוי בפעולה דרך הזדהות השלכתית. לעיתים, הוא יתבטא דרך פסיכוזה גלויה אך לעיתים גם דרך תופעות סומטיות, אובססיות ופרברסיות. אפילו ברגעים קצרים, מילוליים ולא מילוליים, במהלך שעה, המשקפים את אובדן המציאות והתקפה על החשיבה.
בקורס ננסה להבין מה מאפיין את החלקים השונים בנפש ומהם יחסי הגומלין ביניהם. כיצד מתבטא החלק הפסיכוטי של המטופל בקליניקה והשפעתו האפשרית על המטפל. מה מאפיין את יחסי ההעברה והעברה הנגדית כשהחלק הפסיכוטי של האישיות הוא דומיננטי. למה אנו מקשיבים וכיצד עובדים עם מצבי נפש פרימיטיביים המאופיינים בחרדות עזות ובהגנות מסיביות שיוצרות לעיתים מה שרוזנפלד כינה מצבים בלבוליים. נקרא את המאמר של ביון מ1957 על הבחנת האישיות הפסיכוטית מהלא פסיכוטית ומאמרים נוספים של רוזנפלד וריי. נעמיק במושגים רלבנטיים כמו חרדות מוקדמות ומאפייניהן- אובייקטים ביזאריים, צרות-עין, הזדהות השלכתית והדילמה הקלאוסטרו-אגורפובית. נסתמך על אסוציאציות קליניות של המשתתפים ושל המרצה ועל דוגמאות מהספרות.
תכנית הלימודים עבור כתה שמורכבת מתלמידים שהחלו את לימודיהם במסלול
בשנה"ל 2014/2015 , 2016/2017 ו- 2018/19
לימודי ההמשך פתוחים לכל בוגרי המסלול.
הלימודים מתמקדים בקריאה מעמיקה של מאמרים ותיאורטיקנים הקשורים בחשיבה הקלייניאנית.
בכל סמסטר תתקיים פגישת התהוות עם ניצה חזן.
שעות הלימוד של לימודי ההמשך 16:30-20:00.
לימודי המשך ותיקים - שנה"ל תשפ"ו 2025/2026
"מה יגידו השכנים"- מרגי קפלינסקי
"מה יגידו השכנים" – השכן הטוב והשכן הרע, כך הוא הסופר אגו לאגו. בסמינר נלמד על הופעת הסופר אגו, נחקור את השכן הטוב והרע, את המשמעויות וביטוייהם של אותם יחסים. נחשוב יחד על הצדדים הרבים לחיי נפש שנהיים למבנים, וכדבריו של פרויד ובהשראת וויניקוט נאמר אין סופר אגו ללא אגו ואין אגו ללא איד.
נלמד את אותם מבנים ובמיוחד את הסופר אגו. הלמידה תהיה תוך קריאה משותפת בכתבי פרויד ובכתבי קליין וממשיכיה, ולסרוגין הבאת תאורי מטופלים. נחפש יחד את הספור של אותם יחסי שכנות הן בהעברה והן ברצף האסוציאציות המספרים את הספור הנפשי. הסמינר הינו תאורטי וקליני כאחד.
קורס שנתי
מפרויד לקליין בזמנים של מלחמה, אבל ואבדן - דודי בלט
"הקץ (של המלחמה) אינו נראה לעין, כתב פרויד לאייטנגון בתחילת ינואר 1915. "אני ממשיך לחשוב שזהו לילה קוטבי ארוך וכי (שומה) עלינו להמתין עד שהשמש שוב תזרח". הסמינר יתרכז במספר כתבים ידועים מאוד במחשבת פרויד מהתקופות האפלות והממושכות שידעה אירופה, במהלך מלחמת העולם הראשונה ועם עליית התנועה הנאצית. תקופות אלו שאופינו בסבל אישי וחברתי רב לא שיתקו את החשיבה והכתיבה של פרויד והותירו אחריהן שפע של כתבים בעלי איכויות שמעבר לזמן ולמקום. מבין הכתבים המרכזיים שנקרא יהיו: "ארעיות/על דברים בני חלוף"(1916), "אבל ומלנכוליה" (1917), "מחשבות לעת מלחמה ומוות" (1915), "תרבות בלא נחת" (1930) ו"למה מלחמה?"(1932). כתבים אלו הושפעו כפי הנראה מהארועים הקשים באירופה הסמוכים לכתיבתם, אולם מבטאים תובנות קלאסיות על-זמניות הנוגעות לאבדן, אבל, מלחמה ומוות.
לבסוף, נגע ברשימות של קליין עצמה בזמן מלחה"ע השניה, אשר תועדו בארכיונים, ונדון בפריטים ידועים של ממשיכיה. בינהם, נדון בין היתר בכתיבתו של מאני- קירל הנוגעת בניתוח הסיבות למלחמה (1934) ובכתיבתה המאוחרת יותר של חנה סגל המתייחסת לתרומתה היחודית ולהתמקמות של הפסיכואנליזה בשעות קשות במאמרה המכונן "שתיקה היא הפשע האמיתי" (1987).
אשליית גן העדן, התפכחות ואירוניה במאמריו של ג'ון שטיינר
במהלך הקורס נקרא מתוך ספרו של ג'ון שטיינר (2020) Illusion, Disillusion and Irony in Psychoanalysis, מספר מאמרים הדנים בתפקיד האשלייה והחלימה בהקיץ בחיי הנפש. בספר זה שטיינר חוקר את יחסי הגומלין שבין המשאלה "לבנות עבור עצמנו את גן העדן שלנו", והצורך באשלייה שמתקיים בנפש האנושית- למפגש עם המציאות ועם התפכחות מהאשלייה. הספר עשיר בדוגמאות מעולם הספרות והתרבות המערבית לצד דוגמאות קליניות. במהלך הקורס נלווה את הקריאה במאמריו של שטיינר בטקסטים הספרותיים עליהם נשענים המאמרים.
