פריצת דרך באבחון דיכאון בגיל המבוגר

  חוקרים מהחוג לפיזיותרפיה בבית הספר למקצועות הבריאות מצאו כי ניתוח מאפיינים קוליים של הדיבור יכול לשמש כסמן ביולוגי חדשני לאבחון דיכאון בגיל המבוגר (Late-Life Depression - LLD). הממצאים מצביעים על קשר חזק במיוחד בין המדדים האקוסטיים לבין ממד האפתיה (חוסר עניין) של המחלה.

דיכאון בגיל המבוגר הוא הפרעה הטרוגנית ומורכבת הקשורה לירידה קוגניטיבית. מטרת המחקר הייתה לבסס עדויות ראשוניות ל"חתימות דיבור אקוסטיות" הרגישות ל-LLD, ולבחון את הקשר שלהן לממדים ספציפיים של הדיכאון, במטרה לפתח כלי אבחון חדשני.

המחקר כלל 40 מטופלים בגילאי 65–82. החוקרים השתמשו במודלי למידת מכונה (Machine Learning) כגון Random Forest ו-XGBoost כדי לנתח מאפיינים קוליים שהופקו מדגימות דיבור של המשתתפים, ולבחון את יכולתם לסווג חולים עם LLD.

הממצאים והמשמעות:

1. יכולת סיווג: מודלי הסיווג הפגינו יכולת הבחנה בינונית עד טובה בזיהוי חולים עם LLD (במדד ROC של עד 0.84).

2. קשר לאפתיה: הממצא המרכזי והמשמעותי הוא שהמאפיינים האקוסטיים שנמצאו כמסווגים הטובים ביותר קשורים באופן החזק ביותר לממד האפתיה (חוסר עניין ואדישות) אצל המטופלים.

החוקרים מסכמים כי מאפיינים קוליים בדיבור, שעשויים לתמוך באבחון LLD, קשורים באופן מועדף לאפתיה. ממצא זה מדגיש את החשיבות של התחשבות בשונות הקלינית של דיכאון בגיל המבוגר בעת פיתוח סמנים אקוסטיים-דיגיטליים חדשניים לאבחון מוקדם ומדויק יותר.

לקריאת המאמר המלא >