קורסים - הגישה ההתייחסותית
שנה א' - שנה"ל תשפ"ד 2023/2024
בגדי המטפל.ת החדשים - מבוא לחשיבה התייחסותית - טליה אפלבאום-פלד (סמ' א')
מטרת הקורס היא להכיר את מושגי היסוד והיישומים הקליניים של הגישה ההתייחסותית.
בקורס נתחקה אחר הופעתה וצמיחתה של הגישה ההתייחסותית בשדה הפסיכואנליטי ונערוך הכרות עם מקורות ההשראה שלה, הן מתוך הפסיכואנליזה והן מחוצה לה כתאוריה בקורתית פוסט מודרנית.
בתוך כך נתייחס למעבר מחשיבה על "פסיכותרפיה של אדם אחד" ל"פסיכותרפיה של שני אנשים" ןלמרכזיותה של הטראומה בהתפתחות הנפשית. נבדוק כיצד התפתחות העמדה הזו הובילה לאתגור וקריאה מחודשת של מושגי יסוד פסיכואנליטים תאורטים וטכנים כאחד כגון הפירוש, עמדת המטפלת ומה היא העברה. בתוך כך יוצגו רעיונות מרכזים מביניהם "פסיכולוגיה של שני אנשים", השדה האינטרסוביקטיבי, הדדיות וסימטריה, פרשנות כהבניה הדדית, הכרה והכרה הדדית, הלא מודע ההתייחסותי , חשיפה עצמית של המטפלת ועוד. בנוסף, נתבונן בתפקיד שיש לדיסוציאציה ולאנקטמנט בפענוח האזורים הלא מנוסחים של הנפש.
בקורס נקרא מכתביהם של כותבים וכותבות מרכזים בגישה כגון לו ארון, סטיב מיטשל, גסיקה בנגמין, ארווין הופמן, גודי דיויס ואחרים.
(סמסטר א')
ההתייחסותיים קוראים ויניקוט - תמר ברנע (סמ' א')
בקורס נכיר כותבים התייחסותיים העושים שימוש בוויניקוט. דרך הטקסטים האלו ניגע במספר מרכיבים מתוך מחשבתו המופיעים בכתיבה ההתייחסותית. נשאל איך הכותבים ההתייחסותיים מציגים את וויניקוט ואיך הם מפתחים את רעיונותיו, מה הם מאמצים מתוך הגותו ועם מה הם מתווכחים. נבחין בהשפעה של התרבות האמריקאית על ושיבתו של סאליבן על ההבנה ההתייחסותית את וויניקוט. ההוגים ההתייחסותיים המשיכו את מחשבתו של ויניקוט לגבי חשיבותו של האחר בכינון הנפש, מקומה של המציאות כמקור לסיפוק והנאה, תפיסת התוקפנות ככוח חיים ואת חשיבות ההתאמה המרבית של האם/אנליטיקאית לתינוק/המטופלת. הם פיתחו את הרעיון על תרומת נוכחות האחר/האם כסובייקט נפרד, בעל מרכז הוויה משל עצמו. בניגוד לקריאות ויניקוטיאניות המדגישות את מרכיב ה-relating בהתפתחות, ההוגים ההתייחסותיים מדגישים את שלב ההרס וההישרדות. בכך הם נעזרים במושג "שימוש" במשמעות שוויניקוט העניק לו – היכולת לקבל מאחר נפרד ולהכיר באחרותו.
נקרא מתוך וויניקוט, מיטשל, בנג'מין, גנט, ברומברג, פייזר וסלוכובר.
על משנתו ההתייחסותית של פיליפ ברומברג – ד"ר חנה אולמן (סדנה בחופשה בין הסמסטרים)
"להיות חלק מזה ולא לעמוד מחוץ לזה"- על משנתו ההתייחסותית של פיליפ ברומברג.
סדנה בעקבות כתביו של פיליפ ברומברג שהלך לעולמו במאי 2020.
פיליפ ברומברג ידוע כאחד מגדולי הכותבים בגישה ההתיחסותית. עבודותיו המשפיעות עוסקות בטראומה והשפעותיה על הנפש, במופעים השונים של מצבי עצמי מרובים ובהגנות הדיסוציאטיביות בטווח שבין האדפטיבי ועד לפתולוגי, ובמשמעות הקשר הטיפולי להחלמה ולהתפתחות. כתיבתו מעמיקה ופואטית והרלוונטיות הקלינית של הגותו ברורה ומיידית.
ברומברג הופיע בראיון מצולם בכנס הבינלאומי שנערך בתל אביב ב 2009. אחת הצטטות האהובות עלי מתוך ראיון זה היא (בתרגום חופשי שלי):
"התהליך הקליני איננו תהליך שבאמצעותו אדם אחד מתקן את ראית המציאות השגויה של אדם אחר, אלא קשר סבוך שבאמצעותו הפונה יכול לנכס לעצמו מחדש חלקי עצמי מנותקים, על ידי משא ומתן עם אחרות".
סדנת חובה בת שני מפגשים ביום חמישי ה- 14/03/2024 בין השעות 17:00-20:30 וביום שישי ה- 15/03/2024 בין השעות 09:30-12:30.
שנדור פרנצי: הילד ההורי הראשון והפסיכואנליזה ההתייחסותית - ד"ר עמית פכלר (סמ' ב')
שנדור פרנצי זכה לשלל כינויים בזכות תרומתו המשמעותית לפיתוח הטיפול הפסיכואנליטי, ביניהם: התינוק המלומד, האימא של הפסיכואנליזה, הקול האחר ועוד. חשיבתו הקלינית של פרנצי הניחה את המסד לכיוונים קליניים מרכזיים עכשוויים, ביניהם גישת יחסי האובייקט והזרם ההתייחסותי. הדינמיקה של הילד ההורי ודינמיקות נוספת, אשר פרנצי היה הראשון לתארן, מהדהדות ברעיונות התייחסותיים כגון: העברה נגדית, הדדיות לעומת סימטריה, בלבול שפות, טראומה ודיסוציאציה, עצמיים מרובים ועוד. בקורס נתעמק בכתביו הבולטים של פרנצי, ביסוד האוטוביוגרפי שבהם ובהשפעתם הישירה והעקיפה על הפסיכואנליזה ההתייחסותית מתחילתה ועד ימינו. הקורס ישלב קריאה עם דיון בדוגמאות מן הקליניקה.
(סמסטר ב')
הגישה ההתייחסותית - מהפכה או אבולוציה? מיטשל ומעבר לו - עדית ניר (סמ' ב')
מחזרה כפייתית לאינטרסובייקטיביות - ד"ר בעז שלגי (סדנה בחופשת הקיץ)
סדנת חובה בת שני מפגשים ביום חמישי ה- 04/07/2024 בין השעות 16:30-20:00 וביום שישי ה- 05/07/2024 בין השעות 09:00-13:30.
סמינרים קליניים שנתיים - בהנחיית ד"ר מומי ביינארט, עדית ניר, דפנה ערן (שנתי)
שנה ב' - שנה"ל תשפ"ה 2024/2025
שדה הטראומה - ד"ר דני לוי (סמ' א')
שדה הטראומה מייצר עיוות במרחב הזמן ,המקום ,הקשר הבין אישי והמבנה התוך נפשי.
במהלך הקורס ננסה להבין את מהות החוויה הטראומטית וכיצד הטראומה משפיעה על המרחב הטיפולי.
מעצם מהותה הדיסוציאטיבית של הטראומה, נדרש המטפל להיכנס למרחב הטיפולי ולהפוך לחלק ממנו. המפגש האינטרסובייקטיבי מאפשר יצירה חדשה של משמעויות שאינן קיימות במטופל הטראומטי. היצירה החדשה ההדדית מאפשרת ארגון מחדש של מרחב הזמן ,המקום והקשר אנושי. כמובן שהמפגש חושף את המשתתפים בו לשחזור החוויה הטראומטית .נרצה ללמוד כיצד אנו יוצאים בסופו של דבר מהשחזור לדרך חדשה. בכדי לגעת בנושאים הללו ואחרים נקרא כתבים מאת פול ראסל, ברומברג, דייויס ופראולי, פרנסואה דבואן, ואחרים.
(סמסטר א')
בחינה השוואתית של הטכניקה הטיפולית בפסיכואנליזה - ד"ר מומי ביינארט (סמ' א')
בקורס זה נבחן את השינויים שעברו מושגים מרכזיים בטכניקה הטיפולית כחלק מפירוק ובחינה
מחודשת של משמעותם בתוך "פסיכולוגיה של שני אנשים". מושגים טכניים מרכזיים כמו ניטראליות, הימנעות, אנונימיות והכלה ייבחנו בדגש על השינויים שמושגים אלו עברו כתוצאה מהדיון ההתייחסותי. הסמינר יתבסס על עמדה השוואתית בין הגישה ההתיחסותית לגישות
אנליטיות אחרות ביחס לטכניקה הטיפולית. השוואה, שמטרתה להבין ולחדד כיצד חשיבה תיאורטית שונה ביחס לטיפול באה לידי ביטוי במצבים קליניים.
(סמסטר א')
רוורי בחשיבה התייחסותית - דפנה ערן (סדנה בחופשה בין הסמסטרים)
בקורס זה נכיר את מושגיו של אוגדן העוסקים בחלימה כהדרכה והפיכתו של הגבול בין המציאות התוך נפשית למציאות הבינאישית לחדיר יותר ויותר. נתייחס למושג הרוורי של ביון , לחשיבתו של ביון על חלימה ולדרך המיוחדת בה אוגדן משתמש במושגים אלה כדי "להמציא" את עצמו ואת מטופליו מתוך מארג החלימה המשותפת , ,הנרקמת במפגש הטיפולי. נחשוב על החילחול ההדדי בין נפשותיהם של המטפל והמטופל שמתוכה נולד השלישי האנליטי , שהינו יצירה חדשה שונה ממה שמביא כל אחד מן השניים אל תוך המפגש ההתייחסותי. נתבונן בדרך המיוחדת בה אוגדן משתמש בעצמו וברוורי שלו ,ובדרך בה מטפלים התייחסותיים משתמשים בעצמם ובאינטראקציה.
(סדנה מרוכזת בחופשה בין הסמסטרים)
כשהפסיכואנליזה פוגשת מגדר - ד"ר אפי זיו (סמ' ב')
המפגש בין השיח הפסיכואנליטי לתיאוריה ביקורתית בכלל, ובין החברתי לנפשי בפרט, רווי בנתקים, מתחים, סערות וחיות. בקורס נעקוב אחר ההתפתחויות, שהתרחשו בשיח הפסיכואנליטי בנוגע למין, מיניות ומגדר בעקבות הכניסה של תיאוריות פמיניסטיות, קוויריות, אנטי גזעניות ואחרות לשפה הפסיכואנליטית. החלק הראשון של הקורס מובנה סביב ציר היסטורי התפתחותי של השיח: החל מפרויד, דרך בנות זמנו (קרן הורנאי, קלרה תומפסון, ארנסט ג'ונס) המשך בהמשגות פסיכואנליטיות פמיניסטיות של שוני (גיליגן, צ'ודורוב, סיקסו, קריסטבה) ועד להמשגות פמיניסטיות התייחסותיות עכשוויות (בנג'מין, דימן, גולדנר, האריס, קורבט). בחלק השני של הקורס, נדון בהמשגות התיאורטיות דרך מוקדים כמו אלימות מינית, טראנסג'נדר, גבריות ואימהות. בתוך כך, נקדיש תשומת לב מיוחדת למשמעויות הקליניות של ההבנות החדשות ביחס לקשר בין החברתי לנפשי בהבניה של מין, מגדר ומיניות.
(סמסטר ב')
השפעה הדדיתEnactment ,Impasse , ושינוי- סוגיות קליניות ותיאורטיות בעבודתו של המטפל בגישה האינטרסובייקטיבית – ד"ר אילנה לאור (סמ' ב')
הקורס יעסוק בשאלות קליניות תיאורטיות המאפיינות באופן ייחודי את עבודת המטפל בגישה האינטר סובייקטיבית. נתמקד באופן בו המעורבות הבלתי נמנעת של המטפל מתבטאת במהלך הטפול. נבחן זאת לאורך ציר שנכנה אותו פעולת המטפל. נדון בפעולתם של מטפלים כאשר נראה שהם עוסקים בעבודה פרשנית לכל דבר. מושג נוסף שנעמיק בו הוא מושג ה enactmentעל היבטיו השונים. מושג זה מביא לידי ביטוי את האופן הבלתי מודע בו המטפל נכנס לתוך הטיפול כפונקציה של המפגש בין עולמו הפנימי עם עולמו של המטופל. לא מדובר בהעברה והעברה נגדית אלא במצב בו המטפל והמטופל מפעילים זה את זה ומתוך התבוננות זו לקדם את הטיפול.
מושג נוסף שנעסוק בו הוא ה Impasse, מצב בו שני שותפי התהליך הטיפולי אינם יכולים לקדמו
בגלל מעורבותם הרבה. נדון באופן בו הגישה האינטרסובייקטיבית מאפשרת לנו להשתמש במושג ה-Impasse כבסיס לשינוי. נקרא ממאמרים של דיוויס, ארון, הופמן, בנג'מין ואחרים.
חשיפה עצמית והשימוש בסובייקטיביות - ד"ר אבי נוטקביץ' (סדנה בחופשת הקיץ)
סמינרים קליניים שנתיים - בהנחיית ד"ר רוני באט, סנדרה הלוי, ד"ר אילנה לאור (שנתי)
שנה ג' - שנה"ל תשפ"ו 2025/2026
החשיבה ההתייחסותית של ג'ודי דייוויס - תמי דרור-שיבר (סמ' א')
ג'ודי דייוויס היא אחת הדמויות המרכזיות והמעניינות הפועלות בגישה ההתייחסותית כיום. בכתיבתה היא משלבת בין החשיבה של יחסי אובייקט והשפה הקלייניאנית לבין העמדה ההתייחסותית, ומציעה שילוב שהינו אחד המשמעותיים והחדשניים בחשיבה הפסיכואנליטית העדכנית.בעוד אנו רגילים לדון באובייקטים הרעים של המטופל, בהגנותיו, בדרמה האדיפלית שלו ועוד, דייוויס דנה גם באלה של המטפלת. היא מישירה אליהם מבט באופן אמיץ ולא הגנתי ומתבוננת בדרך בה ההעברה וההעברה-הנגדית נשזרות זו בזו באינטראקציה ובשדה המשותף.
בסדנה נקרא במאמריה ונכיר את חשיבתה הקלינית והתאורטית. נעמיק בהבנת ההתבוננות שלה במושגים כגון: דיסוציאציה, ריבוי מצבי-עצמי, המארג של העברה והעברה-נגדית, ההורה הפוסט-אדיפלי ועוד. הלמידה תלווה בהתבוננות בדוגמאות שיביאו המשתתפים מעבודתם.
טרנספורמציות במימד התייחסותי T[R] – סנדרה הלוי (סמ' א')
מושג הטרנספורמציה בתהליך הטיפולי מהווה אתגר יסודי בחשיבה הפסיכואנליטית. טרנספורמציה במובן של התפתחות, צמיחה, שינוי, יצירתיות, מתן משמעות ונחמה. ביון פיתח את מושג הטרנספורמציה בK באמצעות הכלה ועיבוד של מרכיבי נפש גולמיים. בהמשך פיתח את מושג הטרנספורמציה בo המכוונת ליסוד הטרנסנדנטי בשורשי החוויה האנושית.
תהליכים עמוקים אלו מתרחשים במפגש בין שני סובייקטים. סטיבן מיטשל היה הראשון שניסח זאת בבהירות: "המעורבות האינטרסוביקטיבית בין המטופל לאנליטיקאי היא האמצעי לחולל את שינוי האופי העמוק שאותה מאפשרת הפסיכואנליזה, וכנקודת משען לו".
כמו שמכוונים את המבט האנליטי לכיוון K states of mind ו-O , השיעור מציע לכוון את המבט ל R state of mind. נחקור מהו המימד הטרנספורמטיבי בעצם המפגש האינטרסוביקטיבי ובההבניה ההדדית הא-סימטרית של השדה המשותף. איך הכרה זו עשויה לחולל רגעים של טרנספורמציה בתהליך הטיפולי?
נקרא מתוך כתבי ביון, ורמוט, ציבאטרזה, סמינגטון, אוגדן, ארון, גרסון, בראון ועוד
(סמסטר א')
זוגיות ממבט התייחסותי: עצמי מרובה ופוליאמוריה- ד"ר עירית פז (סדנה בחופשה בין הסמסטרים)
הסדנה תציג את תרומתם של מושגים מהעמדה ההתייחסותית להבנת הדינמיקה ביחסים זוגיים, במסגרת טיפול אישי או זוגי. לאור הדגש בעמדה ההתייחסותית על הכללת הזווית החברתית ופירוק של הבניה חברתית ודעות מוקדמות, הסדנה תתמקד בסגנונות חיים חדשים או שונים מהמוכר למטפלת, אשר מאתגרים את המוכר והידוע בפסיכואנליזה אודות זוגיות ונישואים. השכיחות הגוברת של זוגות לא מונוגמיים בחברה הישראלית ובקליניקה תיבחן לאור מושגים אלה, לשם היכרות מקרוב עם מערכת זוגית ייחודית זו.
סדנה מרוכזת
"רק האהבה קרבה אותי לחיים" - מקומה של אהבה בטיפול ההתייחסותי- יואב אנטמן (סמ' ב')
הקליניקה ההתייחסותית - ד"ר רוני באט (סמ' ב')
אינטרסובייקטיביות לפי סטולורו - ד"ר אילן טרבס (סדנה בחופשת הקיץ)
בשנת 1984, אטווד וסטולורו היו הראשונים להכניס את המושג "אינטר-סובייקטיביות" לפסיכואנליזה. הם התייחסו לתפיסה החדשה כ-"מטה-תיאוריה", המערערת על "המיתוס של נפש מבודדת". פסיכואנליזה אינטר-סובייקטיבית מדגישה שיש לראות כל תופעה נפשית בצורה קונטקסטואלית. האינטראקציה הייחודית בין הסובייקטיביות האינדיבידואלית של המטופל ושל המטפל והדפוסים של ארגון חוויתם יוצרים מה שהמחברים קראו "שדה אינטר-סובייקטיבי" ייחודי. תפיסתם מהווה התפתחות קונטקסטואלית של סובייקטיביות לפי "פסיכולוגית העצמי" של היינץ קוהוט. אנחנו נחדד את ההבדל בין המושג אינטר-סובייקטיביות בגישתם לעומת גישתם של מחברים התייחסותיים ובייחוד בנג'מין. נקרא מעבודתם של אטווד, סטולורו, ברנדשפט ואורנג'.
(סדנה מרוכזת בחופשת הקיץ)
סיום טוב דיו - ד"ר ג'יל סאלברג (סדנה בסיום סמ' ב')
קדימות בהרשמה תינתן לתלמידי המסלול ההתייחסותי.
פרטי הסדנה יפורסמו בהמשך.
סמינרים קליניים שנתיים - בהנחיית טליה אפלבאום-פלד, תמר ברנע, ד"ר אבי נוטקביץ' (שנתי)