קורסי בחירה - סמסטר א'
קורסי בחירה - שנה"ל תשפ"ו 2025/2026 - שנים ב' ו-ג'
סמסטר א' - ימי שני 20:30-19:00
ההיסטריה, כאב טיפוס של הנוירוזה, וכמצויה בבסיס החשיבה הפסיכואנליטית עוד מימי "מחקרים בהיסטריה" של פרויד וברויאר (1895), נתפסה כנובעת מקונפליקט מיני שמקורו בילדות המוקדמת, והסימפטומים הנוירוטיים הנלווים אליה מהווים פתרון סימבולי לקונפליקט לא מודע זה.
בעוד שמוקד הקונפליקט ההיסטרי-נוירוטי בחשיבתו זו של פרויד טמון בהתגלעות הקונפליקט האדיפלי, הרי שבחשיבה מאוחרת יותר, במיוחד בראי הפסיכואנליזה הצרפתית, תשתית התשוקה ההיסטרית מצויה בשלבי התפתחות קדמונים וראשוניים יותר. מקדוגל הטביעה בהקשר זה את המונח "היסטריה ארכאית" המדגישה את הגוף המיני הפרה-אדיפלי, על חוויותיו המוקדמות שאינן יכולות לעבור מנטליזציה ועל כן כלואות בשפה חסרת ייצוגים.
פרויד לא נטש לגמרי את תיאוריית הפיתוי המיני, המופיע בצורת הטיפול הגופני הממשי שניתן ע"י האם לתינוקה בשלב הקדם-אדיפלי. לפלאנש, בהתייחסו לשלב מוקדם זה דיבר על הפיתוי-הראשיתי, הנמצא בבסיס המיניות הילדית, ומפגיש את הילד חסר-האונים עם המסר החידתי של האחר.
בקורס נעסוק בהיבטים מורכבים אלה של ההיסטריה ובאופן בו, במונחיו של לאקאן, עוזר "הטיפול בדיבור" לעבור מהסדר הדמיוני של ההיסטריה לסדר הסימבולי של האנליזה, מהחושי אל המושגי.
הקורס יתמקד במפגש עם מרחבי נפש ראשוניים – עם חרדות ארכאיות שמקורן בחוויות טראומטיות נטולות ייצוג, עם אימה אל מול נפרדות מהאם בטרם עת, ועם האופן בו מתארגנים הגופני-נפשי ליצירת הגנות המאפשרות הישרדות מול חרדות אלה. דרך כתיבתם של ויניקוט, ביק, סימינגטון ג., טסטין, מלצר, אוגדן, שלקס, מיטרני, מקדוגל וקינן, נרחיב את ההקשבה לחרדות אי-היות, אימת נזילה, נפילה, התמוטטות ואובדן-אני, ונלמד על ההגנות שהתפתחו כדי לאסוף ולעגן את הנפש להמשך תפקוד. נתחקה אחר הדי רישומן של חוויות ראשוניות אלה בנפש, ואחר ביטוייהן בגוף, בהתנהגות וביחסי ההעברה-העברה נגדית. בעזרת דוגמאות קליניות נחפש אחר דרכי התמקמות המעצימות, בנוכחות ובמילים, את חווית העצמי ותחושת החיות.
הקורס יעסוק בתהליכי חשיבה וחלימה כתהליכים הבונים את הנפש ומקיימים את החיים הנפשיים, כפי שאלו מתבטאים בחשיבתו של ביון. תיבחן חשיבתו התיאורטית והקלינית של ביון אודות תהליכים אלה, דרך סקירת מושגי יסוד בכתיבתו כגון פונקציית α, חלימת ערות, מחסום מגע, מיכל-מוכל, PS<->D, הרשת, O, והאופן בו אלה מסייעים לחשוב על מנגנוני החשיבה והחלימה, במצבים פסיכוטיים ולא-פסיכוטיים. מושגים אלו ואחרים יילמדו תוך קריאה משותפת בכתיבתו של ביון. יודגש השימוש הקליני ברעיונות אלו בעזרת וינייטות שיובאו על ידי המשתתפים.
מסעו של אדיפוס הוא מסע של התבגרות, גיבוש זהות, מפגש עם מציאות וידיעת האמת, הדרמה של אדיפוס אינה מספרת רק על קשר בין ילד לזוג הורים, אלא גם על קשר בין איסור לסיפוק, בין משאלה לחוק ובין אשליה ולמציאות . פרויד השתמש בדרמה האדיפאלית כדי לטפל בבעיית המפתח של ההתפתחות האנושית והפך את התסביך האדיפלי למושג ליבתי בהגותו, ל"תסביך הגרעין של הנוירוזות". מושג זה מוסיף ומלווה את החשיבה הפסיכואנליטית בגלגוליה העכשוויים אך לא פעם קיימת אי-בהירות בזיהוי המופעים הקליניים של התסביך ולאופן ההתמודדות עימם בתוך העבודה הטיפולית.התסביך האדיפאלי מסמן צומת התפתחותית שבו הילד בוקע מהיחסים הדיאדיים אל עבר יחסים משולשים. המעבר כרוך בסערה של פנטזיות רצחניות ומיניות, חרדות סירוס וענישה, ותחושות הדרה ואשמה. התרחשות זו יכולה להוות "מקפצה" התפתחותית, לסייע בכינון מבנים נפשיים, ביצירת זהות עצמאית, בגיבוש זהות מינית ומגדרית ובפיתוח יכולת חשיבה סימבולית ויצירתית. אך היא גם יכולה להוביל לפתולוגיה.
בקורס נתוודע לכתיבתו של פרויד על התסביך האדיפלי ונכיר את ההתפתחויות התיאורטיות של מושג זה בכתיבתם של בריטון, שטיינר, לוואלד, וקווינדוז. זאת לצד, ותוך הדגשת, ההשלכות והמופעים הקליניים האופייניים לתסביך האדיפלי - סימפטומים, חרדות והגנות - ואופן ביטויים ביחסי העברה והעברה נגדית בעבודה הטיפולית. הקורס ינוע בין תיאוריה לבין הדגמות קליניות שיובאו על ידי המנחה ומשתתפי הקורס.
