קורסי בחירה - סמסטר א'
קורסי בחירה - שנה"ל תשפ"ד 2023/2024 - שנים ב' ו-ג'
סמסטר א' - ימי שני 20:30-19:00
השבר הבסיסי הינו שבר שנוצר בחיבור הראשוני בין התינוק לבין אימו, המטביע את חותמו בנפשו של האדם. שבר זה יבוא לידי ביטוי בהמשך חייו של האדם במגוון רחב של פתולוגיות נפשיות. גם מיכאל באלינט וגם הרולד סירלס טוענים שעל מנת לטפל בפסיכותרפיה פסיכואנליטית במטופלים שמאחורי סיבת פנייתם לטיפול עומד קיומו של שבר בסיסי, יש לאפשר קיומו של תהליך רגרסיבי משמעותי, וזאת על מנת להגיע לאזור השבר הבסיסי ולאחר מכן לצאת ממנו באופן חדש וטוב יותר. מסע טיפולי שכזה דורש מהמטפל להתייצב בטיפול עם עמדה טיפולית מיוחדת. המאפיינים הקליניים של אזור השבר הבסיסי והעמדה הטיפולית הנדרשת על מנת להגיע אליו הם הנושאים שנתמקד בהם במהלך הקורס. גישתם של מיכאל באלינט והרולד סירלס לגבי סוגיות אלה דומה, אך גם שונה. באלינט מתכנס לעבר יחסי-אובייקט ראשוניים, בהם האינטראקציה עם מטפל והמסגרת הטיפולית מהווים סביבה ראשונית לא-אובייקטלית (כמו אויר, מים, אדמה), ומספקים נוכחות ראשונית הכרחית ומיטיבה; בעוד סירלס, נע לכוון התחברות עמוקה של מטפל ומטופל, המצליחים להגיע דרך קשר סימביוטי אמביוולנטי (תלות מערערת) לקשר סימביוטי פרה-אמביוולנטי (תלות מיטיבה).
ההשוואה בין הדומה והשונה בשתי הגישות מרחיבה ומחדדת את המבט על אזור השבר הבסיסי ומספקת למטפלים הכרות ראשונית עם הגישה הטיפולית הנדרשת על מנת לעבור את המסע הזה בהצלחה.
ההיסטריה, כאב טיפוס של הנוירוזה, וכמצויה בבסיס החשיבה הפסיכואנליטית עוד מימי "מחקרים בהיסטריה" של פרויד וברויאר (1895), נובעת מקונפליקט מיני שמקורו בילדות המוקדמת והסימפטומים הנוירוטיים הנלווים אליה מהווים פתרון סימבולי לקונפליקט לא מודע זה.
בעוד שמוקד הקונפליקט ההיסטרי-נוירוטי בחשיבתו של פרויד טמון בהתגלעות הקונפליקט האדיפלי, הרי שבחשיבה מאוחרת יותר, במיוחד בראי הפסיכואנליזה הצרפתית, נוגעת ההתייחסות לתשתית התשוקה ההיסטרית כמצויה בשלבי התפתחות קדמונים וראשוניים יותר.
מקדוגל הטביעה את המונח "היסטריה ארכאית" המדגישה את הגוף המיני הפרה-אדיפלי, על חוויותיו המוקדמות שאינן יכולות לעבור מנטליזציה ועל כן כלואות בשפה חסרת ייצוגים.
פרויד לא נטש לגמרי את תיאוריית הפיתוי המיני, המופיע בצורת הטיפול הגופני הממשי שניתן ע"י האם לתינוקה בשלב הקדם-אדיפלי. לפלאנש, בהתייחסו לשלב מוקדם זה דיבר על הפיתוי-הראשיתי, הנמצא בבסיס המיניות הילדית, ומפגיש את הילד חסר-האונים עם המסר החידתי של האחר.
בסמינר נעסוק בהיבטים מורכבים אלה של ההיסטריה ובאופן בו, במונחיו של לאקאן, עוזר "הטיפול בדיבור" לעבור מהסדר הדימיוני של ההיסטריה לסדר הסימבולי של האנליזה, מהחושי אל המושגי.
אחת ההסכמות הרחבות הקיימות בין הזרמים השונים בפסיכואנליזה מראשיתה ועד היום ,הנה, שעיקר העבודה הטיפולית מתרחשת בשדה ההעברה. הפסיכואנליזה הקלאסית זיהתה והדגישה את ההיבטים החזרתיים בהעברה- אותן הגלופות הלא מודעות החוזרות על עצמן. פסיכולוגיית העצמי מניחה, כי לצד ההיבטים החזרתיים בהעברה, קיימים גם היבטים חדשים. מדובר בציפייה הבריאה של העצמי, לפגוש בהעברה נוכחות טיפולית מאפשרת ומשתתפת, אשר תזהה את צרכי העצמי. צרכים אשר התפתחותם נבלמה בעבר וכעת הם מוחיים מחדש בהעברה. ההיבטים החזרתיים וההיבטים החדשים שזורים אלה באלה בתהליכים העברתיים.
במהלך הקורס נעשה הכרות עם הקולות המבשרים של ההיבטים החדשים בהעברה, ביניהם פרנצי ובאלינט. נעסוק בהיבטים החזרתיים המורכבים מהחשש מרה-טראומטיזציה שמא הסביבה העכשווית תכשל בזיהוי צרכי העצמי מחד, והחשש שהעצמי ייסוג לתגובות אוטומטיות אשר הגנו עליו בעבר מאידך. נעמיק בזיהוי ההיבטים השונים בהעברה, ובהשפעתם על אופן הנוכחות הטיפולית.
הקורס אינו דורש ידע מוקדם בפסיכולוגית העצמי. הקריאה המשותפת בכתביו של קוהוט וממשיכי דרכו תלווה בדוגמאות קליניות של המשתתפים.
מטרת הקורס היא להכיר כיצד תיאורטיקנים שונים מתארים ומסבירים חרדות בעלות אופי ראשוני וכיצד חרדות אלה מתבטאות בראשית החיים, במצבים קליניים שונים ובתוך חדר הטיפול. נדון בהיבט התיאורטי שהתפתח בנושא זה החל מקליין וממשיכיה ועד תיאוריות עכשוויות. על פי קצב הדיון והלמידה של הקבוצה נקרא מאמרים מתוך כתביהם של קליין (על חרדת איון), ביק ומלצר (על העור המשני והזדהות היצמדותית), טסטין (על הגרעין האוטיסטי והחרדות המאפיינות אותו) ויניקוט (על חרדות ההתפרקות שלא ניתנות לחשיבה), גדיני (חרדת אובדן האני) אנזייה (על מושג המעטפת הנפשית), גרוטשטיין (על מושג החור השחור), מיטרני (על חוויות שלא עברו מנטליזציה), אוגדן (על האופן האוטיסטי-מגעי), קוהוט (על חרדות דיסאינטגרציה של האני), סטולרו (על חרדת איון בהקשר אינטרסובייקטיבי).
הדיון התיאורטי ילווה בדוגמאות קליניות ובהעלאת דילמות טיפוליות הקשורות לנושא הקורס.
