קורסי בחירה - סמסטר א'

השבר הבסיסי הינו שבר שנוצר בחיבור הראשוני בין התינוק לבין אימו, המטביע את חותמו בנפשו של האדם. שבר זה יבוא לידי ביטוי בהמשך חייו של האדם במגוון רחב של פתולוגיות נפשיות. גם מיכאל באלינט וגם הרולד סירלס טוענים שעל מנת לטפל בפסיכותרפיה פסיכואנליטית במטופלים שמאחורי סיבת פנייתם לטיפול עומד קיומו של שבר בסיסי, יש לאפשר קיומו של תהליך רגרסיבי משמעותי, וזאת על מנת להגיע לאזור השבר הבסיסי ולאחר מכן לצאת ממנו באופן חדש וטוב יותר. מסע טיפולי שכזה דורש מהמטפל להתייצב בטיפול עם עמדה טיפולית מיוחדת. המאפיינים הקליניים של אזור השבר הבסיסי והעמדה הטיפולית הנדרשת על מנת להגיע אליו הם הנושאים שנתמקד בהם במהלך הקורס. גישתם של מיכאל באלינט והרולד סירלס לגבי סוגיות אלה דומה, אך גם שונה. באלינט מתכנס לעבר יחסי-אובייקט ראשוניים, בהם האינטראקציה עם מטפל והמסגרת הטיפולית מהווים סביבה ראשונית לא-אובייקטלית (כמו אויר, מים, אדמה), ומספקים נוכחות ראשונית הכרחית ומיטיבה; בעוד סירלס, נע לכוון התחברות עמוקה של מטפל ומטופל, המצליחים להגיע דרך קשר סימביוטי אמביוולנטי (תלות מערערת) לקשר סימביוטי פרה-אמביוולנטי (תלות מיטיבה).

ההשוואה בין הדומה והשונה בשתי הגישות מרחיבה ומחדדת את המבט על אזור השבר הבסיסי ומספקת למטפלים הכרות ראשונית עם הגישה הטיפולית הנדרשת על מנת לעבור את המסע הזה בהצלחה.

מטרת הקורס היא להכיר כיצד תיאורטיקנים שונים מתארים ומסבירים חרדות בעלות אופי ראשוני וכיצד חרדות אלה מתבטאות בראשית החיים, במצבים קליניים שונים ובתוך חדר הטיפול. נדון בהיבט התיאורטי שהתפתח בנושא זה החל מקליין וממשיכיה ועד תיאוריות עכשוויות. על פי קצב הדיון והלמידה של הקבוצה נקרא מאמרים מתוך כתביהם של קליין (על חרדת איון), ביק ומלצר (על העור המשני והזדהות היצמדותית), טסטין (על הגרעין האוטיסטי והחרדות המאפיינות אותו) ויניקוט (על חרדות ההתפרקות שלא ניתנות לחשיבה), גדיני (חרדת אובדן האני) אנזייה (על מושג המעטפת הנפשית), גרוטשטיין (על מושג החור השחור), מיטרני (על חוויות שלא עברו מנטליזציה), אוגדן (על האופן האוטיסטי-מגעי), קוהוט (על חרדות דיסאינטגרציה של האני), סטולרו (על חרדת איון בהקשר אינטרסובייקטיבי).

הדיון התיאורטי ילווה בדוגמאות קליניות ובהעלאת דילמות טיפוליות הקשורות לנושא הקורס.