נופים פסיכואנליטים

אשכול שני: מסלול המשך "טיפול בטראומה בגישה פסיכואנליטית":

16.12.26 –

"איך שגלגל מסתובב…": חשיבה פסיכואנליטית על טראומה מפרויד ועד מלחמת חרבות ברזל

פרופ' עפרית שפירא ברמן

תקציר ההרצאה:

המפגש יעסוק בתנועת הספירלה המאפיינת את החשיבה הפסיכואנליטית על טראומה נפשית. החל מפרויד שדן בטראומה בעקבות גרייה חיצונית וכתוצר של קונפליקט נפשי, דרך הדבר שמתרחש 'שלא בעתו', או שאינו מתרחש למרות שצריך היה להתרחש (וויניקוט)  ועד המושג של Shay (1994, 2014) ׳פציעה מוסרית׳. החשיבה הפסיכואנליטית מיטיבה לתאר ולהמשיג את מכלול ומגוון המופעים הנפשיים שלאחר- הטראומה, על אפיוניה השונים. במפגש זה אבקש להראות כי בעידן הנוכחי שבו מטפלים כה רבים מנסים לפצח את מהות וליבת הטיפול בטראומה ולהמציאו ( כביכול) מחדש, אין אלא לחזור לכתבים פסיכואנליטיים בהם ניתן למצוא את מירב ההנחייה הנדרשת. 

30.12.26 –

השפעת הטראומה על רמת הארגון של הנפש ועל המפגש הטיפולי

דר' דני לוי

מטרת ההרצאה היא להתבונן על פסיכופתולוגיה דרך מושג הטראומה, ומתוך כך לנסח ולהבין תהליכים המתרחשים כתוצאה של אירועים ומצבים הגורמים לכאב ולחוויות בלתי נסבלות. לאחר הגדרת מושג הטראומה ינוסחו שתי  רמות של ארגון נפשי המושפעות ונבנות מתוך הכוחות הפועלים בשדה הטראומה במפגש בין הנפש והמציאות: הרמה הדיסוציאטיבית והרמה הקפואה -מרוקנת. הרמות השונות מתארות מאפיינים של מבנה, ארגון חוויה ודרכי התמודדות, והן משפיעות על הבנת הפסיכופתולוגיה ועל אופני הטיפול. יובאו שני מקרים קליניים להדגמת כל אחת משתי הרמות.

20.1.27 –

חמלה כמרחב על-זמני: לקראת איחוי השבר בטראומה ממושכת

אורית נווה

תקציר ההרצאה:

ההרצאה מציעה את מרחב החמלה – מרחב המתהווה ראשית כל בתודעת המטפלת ובזיקה הטיפולית - כמצע המאפשר לנוע  אל מחוץ למלכוד הזמן הטראומתי: זמן קפוא הפולש לחיים ומכתיב את החוויה ש"מה שהיה הוא שיהיה". בזמן הקפוא העבר משמש גם כהווה ועתיד, מוחק את קיומו של ציר הזמן , את רצף התנועה בזמן, ובכך משבית כל אפשרות לשינוי.

מזווית התייחסות זו, החמלה אינה רק ערוץ ליצירת זיקה בין מטפל למטופל, אלא מרחב פוטנציאלי המספק מצע  ומהווה מרחב התקיימות לעצמי שטרם התממש . זהו מרחב על-זמני -  מצב של סופרפוזיציה המחזיק את ציר הזמן באופן א-לינארי, ומתקיימת בו תנועה בו-זמנית  בין הכאב בהווה בנוכחות  זולת, לבין הסבל שבעבר, והד מקדים לפוטנציאליות לאיחוי בעתיד. מצב זה מאפשר התנעה של תנועה  פנימית עדינה לעבר חוויה של חמלה מחברת אשר ממוססת  בדידות מוחלטת, בתקווה שתוביל לחמלה עצמית ולהתהוות של חווית רצף בעצמי, הנחוצות כל כך לאיחוי השבר הטראומתי.  ההרצאה תלווה בדוגמאות קליניות.